עתירתו של יו"ר ארגון העיתונאים בהסתדרות, יאיר טרצ'יצקי נגד תהליך מינוי היו"רים בהסתדרות נדחתה היום על ידי בית המשפט העליון. טרצ'יצקי, איש ההסתדרות בעצמו, נאבק נגד מה שהוא מכנה "מנגנון ירושה פסול" של תפקיד יו"ר ההסתדרות – תהליך מינוי יושב ראש בלא בחירות כלליות בקרב מאות אלפי העובדים. המינוי נעשה בהוראת שעה וכ"הסדר זמני" על ידי בינ"ה, בית נבחרי ההסתדרות, המונה כ־171 חברים בלבד. אחרי שפנה לפוליטיקה מינה יו"ר ההסתדרות הקודם, אבי ניסנקורן, את בר־דוד שינהל במקומו את ישיבות הנהגת ההסתדרות, ויעמוד בראש הארגון בפועל. המינוי הזמני הפך למינוי קבע לאחר בחירות בגוף המצומצם של בינ"ה. טרצ'יצקי טען שלמעשה משנת 1995 נבחרים ראשי ארגון העובדים הגדול בישראל בתהליך לא דמוקרטי, לא על ידי בחירות כלליות, אלא על ידי גוף מצומצם של חברי הסתדרות השומרים על כוחם מדי קדנציה.
כאמור לפי החלטת בית המשפט העליון, נקבע כי ההליך שבו נקטה ההסתדרות, בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, "הינו הסדר ראוי אשר עומד בכל אמות המידה המשפטיות והדמוקרטיות, ובינ"ה הינו הגוף היציג שהביא לידי ביטוי את רצון הבוחרים לאחר שנבחנו כל השיקולים הנדרשים. לאור זאת, בית המשפט המליץ למערער למשוך את הערעור וכך הוא עשה". ההסתדרות יוצגה בהליך המשפטי על ידי עו"ד שוקי חורש ועו"ד רונן ברומר.
עם זאת, עתירתו של טרצ'יצקי עוררה תשומת לב רבה. זאת משום היותו איש ההסתדרות המייצג את ארגון העיתונאים בו חברים כ-3,500 עיתונאים. בנוסף לכך טען טרצ'יצקי כי מאז שהגיש את העתירה הוא וארגונו זוכים להתנכלויות מצד ראשי ההסתדרות.
לפי טרצ'יצקי, תהליך הבחירות בהסתדרות פגום ואינו דמוקרטי, ו"חונטה" קבועה ממליכה את מי שהיא חפצה ביקרו. לטענת טרצ'יצקי, מאז החל להיאבק בשיטת הבחירות בהסתדרות הוא וארגון העיתונאים סובלים מהתנכלויות."הדמוקרטיה בהסתדרות קריטית וחיונית", אומר לנו טרצ'יצקי. "אפשר לדבר על הדמוקרטיה הבעייתית בהסתדרות בכל מיני רמות, אבל אני בחרתי לנהל מאבק בעניין אחד שהוא החשוב ביותר – הבחירות בארגון".
יושבי ראש ההסתדרות הקודמים, מאז 1995, נבחרו כולם בהליך פנימי בבינ"ה, ורק לאחר שהתחזקו התמודדו בבחירות כלליות. כך קרה בכהונת עמיר פרץ, יורשו של חיים רמון, ולאחר מכן במינוי עופר עיני ובמינוי ניסנקורן, וכעת ניסנקורן עצמו הצטרף לפוליטיקה ברשימת כחול לבן, ומינה את בר־דוד למחליפו. הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, טרצ'יצקי מתכוון להילחם בהליך הבחירה שהביא ל"תוצאה ההזויה", כלשונו שבה יושבי הראש שקיבלו את התפקיד בירושה מכהנים זמן רב יותר מיושבי הראש שנבחרו בידי כלל החברים.ההסתדרות, שלה תקציב של מעל חצי מיליארד שקלים בשנה, היא לדברי טרצ'יצקי גוף החברה האזרחית החשוב בישראל. "הכוח של ההסתדרות נובע מ־500 אלף חברים ו־700 אלף עובדים שהיא מייצגת. בלעדיהם לא הייתה לה לגיטימציה להיאבק ברפורמה של חברת החשמל ורפורמות אחרות. היא גוף שהכוח שלו בא מלמטה, ולכן היא חייבת להיות דמוקרטית. הדבר המרכזי, אם לא היחיד, שמבטא דמוקרטיה בארגון הוא בחירות. וכשפעם אחר פעם הרגע המכונן שבו נבחר יו"ר ההסתדרות הוא בין הקדנציות, בתהליך שהוא 'כאילו' בבית נבחרי ההסתדרות, שזה גוף שאפשר להחליף כל חבר בו בכל רגע נתון, זו בעיה".
יאיר טרצ'יצקי. צילום: אריק סולטןההסתדרות היא שלטון יחיד?
"אני לא אוהב להתבטא בקיצוניות, אבל יש בעיה קשה בדמוקרטיה של ההסתדרות. זה מתבטא בכך שאנשים מפחדים לבקר אותה, ומפחדים לצאת נגד היו"ר. כל יו"ר ועד במגזר הציבורי רוצה שיו"ר ההסתדרות יהיה איתו במאה אחוז. הפחד מוצדק. אני רואה מה קורה בארגון העיתונאים. היה ברור שאפגע מהעתירה שהגשתי, אבל הפגיעה בארגון העיתונאים היא פגיעה בדמוקרטיה של הארגון כולו והעברת מסר לכל חברי ההסתדרות. זה היה אגרוף שמכוון לכל האחרים, בניסיון לשדר שאיתם לא מתעסקים, והבא בתור שירצה לצאת נגד המערכת – הם ידאגו להיכנס בו בכל הכוח".
מאבקו של טרצ'יצקי בהסתדרות התחיל ב־17 במארס, עם בחירתו של בר־דוד בבינ"ה, בבחירות בזק, ליו"ר לשלוש השנים הקרובות. "בכל ועד יש בחירות. בדרך כלל זה לוקח חמישים יום, ובמשך עשרים יום אפשר להגיש מועמדות", מסביר טרצ'יצקי. "לתהליך בחירת יו"ר ההסתדרות, שמי שעומד בראשו מייצג חצי מיליון איש, הקצו עשרה ימים בלבד. זה מעיד שמראש אף אחד לא התכוון להציג אותו כתהליך דמוקרטי".
לאחר שכתב פוסט ביקורתי בפייסבוק בנושא, הוא התחיל לשקול פעולות התנגדות מעשית, והתייעץ על כך עם עו"ד עודד גזית. יחד עם עו"ד אלירם בקל הם עתרו נגד תהליך הבחירה הפגום לדבריהם. "היה לי ברור שאשלם על זה", הוא אומר. "הרבה אנשים ניסו לאתגר את ההסתדרות מבחוץ – שלי יחימוביץ', איתן כבל וחיים רמון – אבל כבר שנים לא היה מי שינהל מאבק מבפנים".
אחרי שבית המשפט המחוזי סירב להתערב בהליכי הבחירות פנו טרצ'יצקי ועורכי דינו לבית המשפט העליון בבקשת עיכוב ביצוע, אך נתקלו בסירוב. עם זאת, גורמים בהסתדרות לא המתינו לפני שהחלו להתנכל לארגון העיתונאים בגלל העתירה, כך לטענתו. "בוקר אחרי בחירתו של בר־דוד הודיעו לנו שמבטלים את ייעוץ התקשורת שלנו", מספר טרצ'יצקי. "ראש המטה של יו"ר ההסתדרות הוציא מכתב לכל ראשי האיגודים ואמר שאין יותר יועצי תקשורת לאיגודים. זה המשיך בגירוש מהחדרים. ביום חמישי בשעה חמש – מעבר לשעות העבודה בהסתדרות – קיבלנו הודעה שביום ראשון בבוקר נפנה את החדרים שלנו שם. זה צעד שכולו בריונות וניסיון להלך אימים, לשדר לכולם: איתנו לא מתעסקים. על הדרך ביטלו לנו תקן בארגון, והרגשנו שיש כאן התנכלות מכוונת".
סיפור נוסף על התנהלותה של ההסתדרות היה הדיווח על הפלת אתר החדשות "דבר ראשון" יום לפני הבחירות לכנסת ה־21, ופיטורי עובדיו, בגלל ביקורת שנמתחה בו על שר האוצר משה כחלון ועל בכירים בהסתדרות עצמה. גם שם נמתחה ביקורת על תהליך בחירת יו"ר ההסתדרות. ארגון העיתונאים בהסתדרות פתח בסכסוך עבודה מול ההסתדרות עצמה, שפיטרה את עיתונאי "דבר ראשון" – ההסתדרות נגד ההסתדרות. "זה היה יכול להיות לגיטימי אם ההסתדרות הייתה אומרת שלא מתאים שיהיה אתר עיתונאי. מבאס אבל לגיטימי", אומר טרצ'יצקי. "אבל להוריד את השאלטר יום לפני הבחירות, כשעיתונאי האתר קוראים על פיטוריהם בעיתונות – זו פגיעה בחופש העיתונאי וביחס לעובדים".
בהסתדרות הסבירו שהוחלט לערוך "בחינה כוללת של אופי האתר ופעילותו, מכיוון שמכתחילה נועד האתר לעסוק בנושאים חברתיים־כלכליים ולסקר התאגדויות חדשות ואיגודי עובדים". על העברת עובדי ארגון העיתונאים לחדרים אחרים, קטנים יותר, במגמה לפגוע בהם, הגיבו בהסתדרות בהכחשה גורפת: "החדרים נועדו מלכתחילה לשמש את האגף לקשרים בינלאומיים של ההסתדרות האמון על פעילות הארגון בעולם, העומד בחזית המאבק נגד ה־BDS בזירת האיגודים המקצועיים, ומארח תדיר משלחות רשמיות מחו"ל".
טרצ'יצקי, בן 39, הוא עיתונאי חברתי שהרבה לעסוק בזכויות עובדים, ומייסד ארגון העיתונאים שמאגד כ־3,500 עיתונאים. בעבר היה עיתונאי בהארץ, במעריב ובגל"צ. ב־2007 הקים את ועד עיתונאי הארץ בניגוד לרצונו של מו"ל העיתון, עמוס שוקן. הוועד הוקם דרך אגודת העיתונאים, ואז נפרד ממנה לאחר כארבע שנים בגלל מאבקים פנימיים. ב־2011 חבר טרצ'יצקי לעופר עיני, יו"ר ההסתדרות דאז, ושנה לאחר מכן הוקם ארגון העיתונאים בתוך ההסתדרות.
"התחושה שלי היום היא שאנחנו כמו בטיטניק ועוד מעט מתנגשים בקרחון", הוא אומר. "אני מפחד שמה שיקרה הוא שאנשים ישאלו את עצמם למה הם צריכים את זה? למה הם משלמים דמי חבר להסתדרות בכלל? ההסתדרות חייבת את הציבור איתה. עם זאת, דברים יכולים להשתנות די בקלות. די בחקיקה בכנסת ונהיה במקום אחר ובמשחק חדש. ההסתדרות צריכה לתת דין וחשבון לציבור. היא צריכה לתקשר איתו, לא רק לשמר את השלטון. בסוף המציאות תיתן את המכה שלה".
מההסתדרות נמסר: "בית המשפט המחוזי בתל־אביב דחה את עתירתו של יאיר טרצ'יצקי באשר להליך הבחירה של ארנון בר־דוד לתפקיד יו"ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי ההליך הוא הסדר ראוי שעומד בכל אמות המידה המשפטיות והדמוקרטיות. הוחלט כי במקרה הנדון, בינ"ה הוא הגוף היציג שהביא לידי ביטוי את רצון הבוחרים, לאחר שנבחנו כל השיקולים הנדרשים.
"לפני כארבעה חודשים התאפשר לארגון העיתונאים להשתמש במשרדים שהוקצו לטובת האגף לקשרים בינלאומיים, בעקבות עיכוב לא מתוכנן בכניסתו לתפקיד של מנכ"ל האגף. משהחל מנכ"ל האגף הבינלאומי בעבודתו התבקש ארגון העיתונאים לחזור למשרדיו הקודמים במתחם ההסתדרות. באשר לקיצוץ המימון של משרד הייעוץ התקשורתי שמלווה את ארגון העיתונאים, הדבר נעשה כחלק מהליך ארגון מחדש שהוחל על כלל האיגודים המקצועיים בהסתדרות, ולא רק על ארגון העיתונאים.
"מיום הקמתו של ארגון העיתונאים בהסתדרות, זכה הארגון לתמיכה רחבה ובלתי מסויגת, הן ברמה הארגונית והן ברמה הכלכלית, בהגנה על האוטונומיה הניהולית של הארגון. כך היה וכך יהיה. ביקורת מבית, לגיטימית וחשובה ככל שתהיה, אינה תחליף לעשייה אמיתית.
"במקום להצעיד את ארגון העיתונאים להצלחות ולהתמקד באתגרים ובמאבקים שישפרו תנאי העובדים בתחום התקשורת והעיתונות, טרצ'יצקי הוא יו"ר ארגון שמקדיש את עיקר מרצו להכפשת ההסתדרות ולמחזור רסיסי אמיתות, הגרועות משקר, נגד הארגון. יודגש כי על אף טענותיו, כל ניסיון להטיל דופי בעשיית ההסתדרות ולייחס שיקולים זרים ביחסה אל ארגון העיתונאים, נעוץ בטענות משוללות יסוד ולא יצליח להכניע את הפעילות החשובה של ההסתדרות למען העובדים".
