בראשית השבוע הדיח הרמטכ"ל אייל זמיר כמה אלופים משירות מילואים, על רקע ממצאי ועדת תורג'מן, בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן, שהקים זמיר עצמו כדי לבחון מחדש את תחקירי 7 באוקטובר של צה"ל. לכמה קצינים בכירים נוספים נרשמה הערה פיקודית ורובם יסיימו את שירותם בצה"ל עם סיום תפקידם. מנגד, זמיר מסרב לשמוע ביקורת חריפה על התחקירים, כמו זו של תא"ל אורן סולומון, לשעבר ראש צוות תחקירי 7 באוקטובר.
ההדחה לא תשפר את תפקוד הפיקוד הבכיר של צה"ל. את הכישלון הנורא ב־7 באוקטובר אי אפשר לייחס רק לראש אגף המבצעים, לראש אמ"ן ולמפקד פיקוד הדרום ששירתו באותו היום בצה"ל. כפי שציין לאחרונה סגן הרמטכ"ל אלוף (במיל') עוזי דיין, מוכנות מבצעית נדרשת גם אם המודיעין שוגה או אם אין מודיעין. אילו היה צה"ל מוכן מבצעית היה מספר הנפגעים קטן בהרבה, וגם היינו יכולים להגיע להכרעה מהירה יותר של אויבינו.
מוכנות מבצעית אמיתית נבנית בהשקעה שיטתית רבת־שנים בהכשרת מפקדים. על צה"ל להקים למפקדיו מסלולי הכשרה מקצועיים של לימודים צבאיים, בדומה לתוכניות הקיימות בצבאות המערב המובילים, שיקנו להם בתיאוריה ובפרקטיקה (תרגילי אימונים) את המיומנויות והידע הנדרשים בתורת הלחימה, בהבנה ההיסטורית של מלחמות, בחשיבה האסטרטגית, בתכנון מבצעים ואף ביכולת אלתור, כדי שיוכלו להכריע את האויב.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
במקביל על צה"ל להכשיר את עורכי הדין בפרקליטות הצבאית כמומחים לדיני מלחמה, תוך שילובם ביחידות הלוחמות כיועצים בלבד, ולא כגורם מחליף לשיקול דעת פיקודי. עליהם להשלים גם את ההכשרה הנדרשת להיות קצינים בצה"ל, כדי שיוכלו להצטוות ליחידות הלוחמות באופן שיאפשר למפקדים לשאול בעצתם.
ההיררכיה חייבת להיות ברורה: המפקדים הם הנושאים באחריות להליך קבלת ההחלטות, והייעוץ המשפטי נועד לסייע להם לפעול במסגרת החוק — לא לנהל את המערכה. הדרג הפיקודי העליון, שהוא הרמטכ"ל, מתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון, והוא נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
הכשרת המפקדים
צה"ל זקוק לפיקוד מקצועי בכל הדרגים. יש להקנות למפקדים יכולות עיוניות ומעשיות שיאפשרו להם להתמודד עם האיומים המשתנים, במלחמות נגד מדינות ובלוחמה א־סימטרית נגד ארגוני טרור. ההכשרה ההתחלתית של קציני צה"ל צריכה להיות בהיקף וברמה המקובלים במדינות המערב. דוגמה טובה היא תוכנית הלימודים של האקדמיה הצבאית האמריקנית וסט פוינט, שעודכנה לאחרונה ביולי 2025 כדי לשפר את הכשרת המפקדים לאתגרי העתיד. בין השאר חוזקו שם לימודי ההיסטוריה ותורת הלחימה תוך ויתור על שיעורי מגדר ושיעורי גיוון, שוויון והכלה (DEI).
ככל שהמפקד עולה בסולם הדרגות, יש לדאוג גם ללימודי המשך, כדי שיוכל להפעיל כוחות גדולים ומשולבים מתוך ראייה כוללת, לתכנן מבצעים וגם לאלתר לפי הצורך. כפי שתיאר זאת ד"ר רן ברץ במאמרו הביקורתי "קטן ומתחכם" (השילוח 41, יוני 2025): "רוב האסטרטגים הגדולים היו תלמידים שקדנים של המלחמה. הם זיהו במלחמה גורמים קובעים ולקחים מהותיים העומדים מעל לזמן, שסייעו להם לחדד את יכולותיהם העיוניות והמעשיות, לשלב טכנולוגיות חדישות, לפתח טקטיקות, אופרציות ואסטרטגיות, ולהתאים את עצמם לאיומים המשתנים. ההיסטוריה של המלחמות והתיאוריה הצבאית נחשבו מתוך כך לעמודי יסוד של מומחיותם". יכולת אסטרטגית משמעותה יכולת לתכנן מבצעים צבאיים שיכריעו את האויב.
צה"ל התעלם מהביקורת הנוקבת בדו"ח ועדת וינוגרד, ועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד. הדו"ח, שהגישה הוועדה ב־2008, מדגיש כי "יכולתו של צה"ל להרתיע, ובמקרה הצורך גם לבסס את ההרתעה על יכולת הכרעה, היא קריטית לקיום המדינה. לכן ההכשרה של חיילים, לוחמים ומפקדים חייבת להיות כזאת שתיתן להם את היכולות, הכישורים והמוטיבציה להילחם היטב, לבצע את משימותיהם ולנצח את אויביהם. במבחן המלחמה, זה הוא תפקידם וזו היא מטרתם". בהתאם לכך הדגישה הוועדה את הדבקות במשימה, המלווה בתחושה שהלחימה מוצדקת וחיונית, יחד עם החתירה לניצחון, כמרכיב הראשון במעלה של הצלחה בלחימה.
הוועדה הלינה על חוסר מקצועיות וחוסר בהכשרת מפקדים; על כך שצה"ל יצא לפעולה צבאית רחבה שעל פי תוכניותיו והערכותיו הייתה עלולה להידרדר למלחמה, ללא תוכניות מבצעיות מאושרות ומתורגלות וללא חשיבה ראויה של מתווה הפעולה הצבאית, ובמקום זאת התנהל במתכונת של ביטחון שוטף עצים; על כך שצה"ל, ובעיקר כוחות היבשה מקרב מערך המילואים, שלא "זכו" להשתתף במלחמה נרחבת במשך שנים רבות, גם לא פיתחו מיומנות קרבית באימונים יעילים המותאמים לזירת הלחימה המיועדת; על תרבות ארגונית קלוקלת של אלתור שיש לה קשר ישיר עם חוסר מקצועיות בדרגת הלוחמים ובדרגת המפקדים; ועל חוסר בולט בחשיבה אסטרטגית ברמות הגבוהות של צה"ל - חוסר שהשפיע על תכנון הפעולות הצבאיות וניהול המלחמה.
המלצות הוועדה כללו דרישה לחיזוק שיטתי של הכשרת מפקדים, כולל מסלולי הכשרה וקידום מפורטים שיבטיחו מקצועיות בכל הרמות. הוועדה הדגישה כי "צבא הוא בין המקצועות הקשים ביותר. האחריות הכוללת המוטלת לפתחו עצומה וכוללת את הפקדת המשאב הלאומי היקר ביותר – בני הנוער – בידיו לאורך שנים, והפעלתם במשימות מסכנות חיים, ומתן האחריות לחיי בני אדם בידי מפקדים זוטרים יחסית". משום כך, על צה"ל לקיים מערכת מתמשכת של אימונים והכשרות בכל הרמות והתפקידים, לקיים בקרה רצופה על ההתפתחות המקצועית של המפקדים ברמות השונות, ולהתנות קבלת תפקיד בהוכחת יכולת והכשרה רלוונטית. בנוסף נדרשת תרבות שיח, דיון ותרגול.
הרמטכ"ל דן חלוץ התפטר בטרם פורסם דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, וגבי אשכנזי מונה לרמטכ"ל כדי לשקם את צבא היבשה. אלא שאיש מהרמטכ"לים שבאו אחרי חלוץ לא יישם את מסקנות ועדת וינוגרד.
בנובמבר 2025 פרסמה ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח בראשות ח"כ עמית הלוי דו"ח המתייחס, בהיבט השוואתי, לדלות ההכשרות של המפקדים בצה"ל. הקצינים לומדים באוניברסיטאות, על חשבון הצבא, קורסים בכלכלה, במדעי המדינה, במשפטים, במחשבים ובחינוך, שאינם מקנים להם מומחיות בשום תחום. ללימודי המקצוע הצבאי מוקדש מעט זמן. המכללה לפיקוד ומטה, שמכשירה את הקצינים לתפקידי מג"ד ומעלה, מפעילה תוכנית שנמשכת שמונה חודשים, וכחודש וחצי מתוכם מוקדשים ללימודי תואר שני חיצוני באקדמיה, פרק זמן קצרצר המעיד על חוסר רצינות. גם הזמן שנותר להכשרה צבאית מקצועית מוקדש בחלקו לנושאים שאינם צבאיים. קורס מח"טים נמשך 23 ימים וקורס מאו"גים 15 ימים בלבד. קורס תא"לים בנוי על מפגש אחד לחודש במשך כעשרה חודשים. הלימודים כוללים עיסוק במודל לפתרון בעיות באופן כללי, לצד מפגשים כלליים עם ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד והיועצת המשפטית לממשלה. הדו"ח ממליץ על הקמת מכללה ללימודי ביטחון שתהיה כפופה למל"ג ותספק לבוגריה תואר אקדמי מלא בלימודים צבאיים.
תפקיד הפרקליטים הצבאיים
במלחמת התקומה ראינו מקרוב כיצד המשפטנות תפסה תפקיד מרכזי בניהול המערכה. כמפורט במסמך הצלב האדום מ־2003 על תפקיד הפרקליטים בצבא, הפרקליט הצבאי הוא יועץ למפקדי הצבא, וככל שעליו לתמוך ביישום דיני המלחמה יהיה זה מן המועיל שיפעל בהקשר המבצעי עצמו, במסגרת החטיבה או הגדוד, ושתהיה לו הכשרה מבצעית בהתאם.
גם הפרקליטים הצבאיים בישראל זקוקים להכשרה מיוחדת בדיני הצבא בכלל ובדיני המלחמה בפרט, כדי שיוכלו לייעץ על יסוד דיני המלחמה האמיתיים, ולא ימציאו לישראל, כפי שקורה היום, החמרות שאינן קיימות בדין הבינלאומי.
לשם כך, טוב יעשה משרד הביטחון אם יתרגם לעברית את המדריך לדיני המלחמה של משרד ההגנה האמריקני משנת 2015, המשקף את הפרקטיקה של דיני המלחמה. במדריך יש מענה לכל שאלה משפטית שהתעוררה במהלך מלחמה, הן לגבי מלחמה בין־מדינתית והן לגבי לוחמה בארגוני טרור.
הסעיף הראשון במדריך מדגיש כי מטרת המלחמה היא הכנעת האויב במהירות וביעילות ככל האפשר. דיני המלחמה, הכוללים את עקרון הצורך הצבאי והשימוש המוצדק בכוח, נגזרים מהמטרה הזאת. יש לזכור שבעת מלחמה מתקיים "ערפל קרב". הצורך הצבאי חייב להיבחן מנקודת הראות של המפקד ומיכולתו להעריך את המידע שיש בידיו בשעת הקרב. הצורך חייב גם להיבחן על פי האסטרטגיה הכללית התובעת הכרעה מהירה.
ספר נוסף שראוי לתרגם לעברית הוא המדריך המשפטי למפקדים (2025) שחיבר בית הספר והמרכז המשפטי של הפרקליט הצבאי הראשי בארצות הברית.
לקחים לישראל
כשם שהתפטרות קצינים בכירים בעקבות מלחמת לבנון השנייה לא הועילה, קשה לצפות שהחלפת הפיקוד הבכיר כעת תייצר צבא מקצועי וטוב יותר. למדנו בדרך הקשה שטוב וחשוב בהרבה לשפר את הכשרת הפרקליטים הצבאיים והמפקדים בכל הדרגות, לפתח תרבות ארגונית של בחינה ביקורתית, לקבע כראוי את ההיררכיה בין הצבא לדרג המדיני ובין המפקדים לפרקליטים הצבאיים, ולזכור שמטרת המלחמה היא ניצחון והכרעת האויב בכל מערכה. ויפה שעה אחת קודם.