22 עתיקות יווניות, חלקן בנות כ־2,800 שנה, שהוחזקו במחסנים בגוש דן ונחשדו כפריטים שנשדדו מאתרים ארכיאולוגיים, הוחזרו אתמול (שלישי) ליוון. העתיקות נמסרו בטקס רשמי במוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה באתונה, במעמד שרת התרבות היוונית לינה מנדוני, שגרירת ישראל ביוון פנינת ינאי ונציגי רשות העתיקות. זו הפעם הראשונה שבה ישראל משיבה עתיקות ליוון.
תצוגת הפריטים באירוע שהתקיים במוזיאון הלאומי באתונה | צילום: היחידה למניעת שוד, רשות העתיקות
הפריטים נתפסו בשנת 2020 במסגרת חקירה משותפת של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, משטרת ישראל ורשות המסים. במהלך המבצע פשטו הכוחות על גלריה, מחסנים ודירות בגוש דן, ואיתרו אלפי פריטים ארכיאולוגיים שמקורם בישראל ובמדינות נוספות ברחבי העולם. החקירה התמקדה בחשד לסחר בלתי חוקי בעתיקות ובהחזקת ממצאים שנשדדו מאתרים ארכיאולוגיים ומקברים עתיקים באזור הים התיכון ובמקומות נוספים.
בין 22 הפריטים שהושבו ליוון נמצאים כלי חרס מהמאות ה־8 עד ה־4 לפני הספירה. חלקם מעוטרים בסגנון שהושפע מאמנות המזרח הקדום, ואחרים מציגים דמויות וסצנות מהמיתולוגיה היוונית, בסגנונות המוכרים כ"שחור־דמויות" ו"אדום־דמויות". כלים מסוג זה שימשו בעת העתיקה לצורכי יום־יום, לפולחן ולטקסי קבורה. חלקם הונחו בקברים כמנחות שנועדו ללוות את המתים.
הכי מעניין
ממצא שנתפס בארץ והוחזר ליוון | צילום: היחידה למניעת שוד, רשות העתיקות
לאחר השלמת ההליך המשפטי בישראל וחילוט הפריטים, התאפשרה השבתם לרשויות היווניות.
"להשבתן של העתיקות מישראל ליוון יש משמעות מיוחדת", אמרה שרת התרבות היוונית מנדוני בטקס. "זו הפעם הראשונה שישראל משיבה עתיקות ליוון, וההשבה מניחה יסוד להעמקת שיתוף הפעולה בין מדינותינו בתחום ההגנה על המורשת התרבותית". לדבריה, כל השבה של עתיקות לארץ מוצאן נושאת משמעות מוסרית וסמלית, והמאבק בסחר הבלתי חוקי מחייב שיתוף פעולה ואמון בין מדינות.
שגרירת ישראל ביוון, פנינת ינאי, התייחסה למשמעות ההיסטורית של המהלך. "כאשר עתיקה מנותקת ממקום מוצאה, משהו בסיפור שלה נקטע. היום, הסיפור הזה יכול להימשך", אמרה. היא הדגישה כי ישראל ויוון הן שתי מדינות בעלות היסטוריה עתיקה, שבהן הארכיאולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בהבנת העבר והזהות הלאומית.
מימין לשמאל-עוד' פנינת ינאי, דר' לינדה מנדוני ודר' אמיר גנור | צילום: היחידה למניעת שוד
ד"ר אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הזהיר כי הסחר הבלתי חוקי בעתיקות אינו מסתכם בפגיעה בממצאים היסטוריים. לדבריו, הוא קשור גם לפשיעה מאורגנת, להלבנת הון ולמימון טרור. "עתיקות שנשדדות במדינה אחת מוצאות את דרכן למדינה אחרת, תוך פגיעה בלתי הפיכה במורשת התרבותית של מדינת המקור", אמר.
השבת העתיקות היא גם חלק מהידוק שיתוף הפעולה בין רשויות האכיפה בישראל וביוון. לפני כחודש התקיימה סדנה משותפת לנציגי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ומשטרת העתיקות היוונית, שעסקה בזיהוי פריטים גנובים, בשיתוף מידע ובאיתור נתיבי הברחה.
ממצא שנתפס בארץ והוחזר ליוון | צילום: היחידה למניעת שוד, רשות העתיקות
שרת התרבות היוונית ציינה כי במהלך ביקורה בירושלים במרץ 2025 דנה עם שר התרבות והספורט מיקי זוהר בהרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות. בתקופה הקרובה צפוי להיחתם מזכר הבנות שיעגן את שיתוף הפעולה בתחום ההגנה על נכסי מורשת תרבותית.
שר המורשת עמיחי אליהו בירך על השבת הפריטים ואמר כי המהלך מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על נכסי מורשת ולמאבק בסחר הבלתי חוקי בעתיקות.
עוד כתבות בנושא
