פשוט לא עובד: הפשוטע יכלה להיות סדרת רשת מצוינת

קסם קרה בשלושת השבועות האחרונים בטלוויזיה הישראלית. תופעת האינטרנט ששמה "הפשוטע", הלוא היא בר אלמליח, יצאה מגבולות המרשתת ונחתה במסך הגדול. עבור דור ה־Z, הפשוטע היא יותר מטרנד או עמוד פיקטיבי מצחיק. היא קולו של הדור שהוא הגשר בין שנות התשעים  לעידן המתקדם מדי שאנחנו חיים בו. והיא עושה את זה מצוין – עד כדי כך שכבר כמעט עשור היא ממשיכה לשמור על מעמדה. אבל האם סדרה היא השלב המתבקש הבא? לא בטוח.

הסדרה החדשה שכתב אלמליח עם אושרית סרוסי וחן רוטמן (מכבית וחנאל) שמככבים בה, מספרת את סיפורה של בצי (סרוסי) בחורה פשוטה שחיה בחדר הוריה באופקים, ומטפחת בו מקדש לכל סדרה איקונית שנולדה אי פעם. אחרי שהיא ננטשת במסיבת אירוסיה היא מחליטה להמציא את עצמה מחדש, אורזת את החברות ועולה לתל־אביב ללימודי תקשורת. שם היא תקועה עם טופז, אחיינו של בעל הדירה (רוטמן), שמייצג את הארכיטיפ התל־אביבי והבלתי נסבל. מסביב עוד אוסף גדול של דמויות - צביקה הדר וגלית גיאת מתאחדים לגלם את ההורים, הסטנדאפיסט מתן פרץ מגלם גבר טיפוסי שמשחק ברגשות חברתו, ובקאסט מחכות עוד מגוון הפתעות.

הסדרה זכתה לאהדה רבה כבר עם צאתה לאור, ולא סתם. בדיוק כמו הגיבורה הראשית, היא לגמרי פשוטה. בלי יותר מדי דרמה, בלי סיפור מפוצץ, בלי נשקים ובלי מכות. ספק אם תמצאו מסר עמוק בין פאנץ' למשנהו. סדרות קלילות מהסוג הזה הן משהו שתמיד יש לו עוד מקום, אבל כשפגשנו כאלה בעבר, הן היו בעיקר סדרות מערכונים. הרצון להתייחס לפשוטע דווקא כסדרת דרמה עלילתית לא ברור, וגם גורע ממנה הרבה.

היא אומנם מצחיקה, זורמת וכיפית, אבל התסריט של הפשוטע דומה לפוסטים הארוכים שהיא מפרסמת ברשתות. התוכן כיפי לקריאה ורפרוף, ואחרי כמה שניות נעלם ואין מה להתעמק בו שוב. הסדרה, כמו העמוד, מפוצצת בדיחות פנימיות של דור ספציפי, ובהיעדר עלילה מתפקדת באמת, לקהל הבוגר אין מה לעשות איתה. הניסיון לייצר גיבורה עם קונפליקט ומסע הוא יפה ומוערך, אבל הוא נשאר ניסיון. הפשוטע יכולה הייתה לפרוח בסדרת רשת בעלת פרקים קצרים. המתיחה של כל הטוב הזה על פני פרקים מלאים היא בחירה שגויה שהופכת את כל האירוע למתיש לצפייה, מן הסתם גם לכתיבה. ניסיון לשאוב כמה שיותר מהתוכן של הפשוטע לסצנות, גם כשכבר אין לה עוד מה לתת. גם אם הסדרה תצליח וגם אם לא, מה שבטוח הוא שכשהיא תיגמר והפשוטע תחזור למקומה הטבעי, המעריצים ימשיכו ללכת אחריה גם שם.

הפשוטע // ימי ב׳ // כאן 11 // 9 פרקים // אורך כל פרק: 30 דקות // "תשבו תראו זה 27 דקות, אתם לא הרמטכ״ל מה יש לכם לעשות בחיים. בשורות טובות" (הפשוטע)