בתחרות הקשה על תשומת ליבו של הצופה הישראלי המותש, תוכניות ריאליטי חייבות לספק סיבה טובה להישאר מול המסך. בטח בתקופה שבה מהדורות החדשות מתחרות בכל ערב על הקשב, והאצבע על השלט קרובה מתמיד למעבר לנטפליקס.
ב"אח הגדול" הפתרון פשוט יחסית: הפורמט עצמו בנוי על חיכוכים, ריבים ופיצוצים. אבל ב"חתונה ממבט ראשון" האתגר מורכב יותר. גם לאפקט הראשוני של שני זרים שמתחתנים מול המצלמות יש תאריך תפוגה, במיוחד בעונה שמינית. לכן נדמה שהפקת התוכנית מצאה דרך אחרת לשמור על מתח: לקחת את חומרי הגלם ולהפוך אותם לדרמה כמעט נטפליקסית.
המחיר הוא פגיעה באותנטיות והפרק האחרון המחיש זאת היטב.
הכי מעניין
הסימן הראשון היה בחירת הסיפורים. שני זוגות שרק נישאו כמעט נעלמו מהמסך, וזוג נוסף שנהנה מקשר יציב יחסית קיבל זמן מסך מינימלי. במקום זאת, התוכנית בחרה להתמקד כמעט לחלוטין בזוגות שנמצאים במשבר או בדרך אליו: מערכת היחסים המקרטעת של אריאל ונועה, המתיחות בין לייקי ותומר, והסערה המתמשכת סביב ויקי ועומר.
התוצאה היא פרק שמרגיש פחות כמו תיעוד של זוגיות ויותר כמו סרט אסונות ערוך היטב.
אצל אריאל ונועה הצופה נזרק מרגע מביך אחד לאחר, בלי להבין תמיד מה התרחש באמצע. נדמה שחלקים משמעותיים מהקשר נותרו על רצפת חדר העריכה, לטובת רצף של רגעים לא נוחים לצפייה.
לייקי ותומר קיבלו טיפול דומה. הפעם, בעזרת שימוש חכם ואולי אכזרי, במיקרופונים האישיים. שיחה צדדית הופכת לרגע מכונן בעלילה: לייקי חושפת, כנראה בלי שהתכוונה, שהיא מעוניינת בתומר, בעוד הוא משדר בדיוק את ההפך. זה יוצר טלוויזיה טובה, אבל גם תחושת אי־נוחות.
חתונה ממבט ראשון, קשת 12 | צילום: צילום מסך
את שיא הפרק סיפקו ויקי ועומר.
עד לא מזמן נדמה היה שהם נהנים מהקסם הרומנטי הקלאסי של "חתונמי". אלא שמאז החזרה לארץ הכול התפרק במהירות. אולי היו גם רגעים טובים בדרך – אבל אם היו כאלה, הצופים לא זכו לראות אותם.
במקום זאת קיבלנו עימות משפחתי שבו אחיו של עומר מטיל ספק במניעיה של ויקי ומרמז שהגיעה לתוכנית כדי להתפרסם, לצד סיפור הלילה שבו מצאה את עצמה מחוץ לדירה. משם הדרך לפיצול הרשת לשני מחנות הייתה קצרה.
אלא שמעבר לשאלה מי צודק, התחושה המרכזית היא אחרת: הכול מרגיש מתוזמר מדי.
הבחירה של יוצרי התוכנית להאיר דווקא את הרגעים המביכים, הכועסים והמקוממים מובנת לחלוטין. אלה הרגעים שמייצרים שיח ברשת, מספקים חומר לפרומואים ומושכים צופים לפרק הבא.
אבל כאשר העריכה מתחילה להיות מורגשת מדי, הקסם נשבר.
הבעיה איננה שיש דרמה. הבעיה היא שהצופה מתחיל להרגיש שחלקים מהפאזל חסרים. הזוגות עוברים מאושר לריחוק, מקרבה למשבר, לעיתים בתוך סצנה אחת. וכשזה קורה שוב ושוב, קשה להשתחרר מהתחושה שמישהו בחדר העריכה לא רק מספר את הסיפור – אלא גם מעצב אותו מחדש.
בסופו של דבר, "חתונה ממבט ראשון" הצליחה במשך שנים בזכות ההבטחה שלה לאותנטיות. דווקא משום כך, כשהדרמה נראית מהונדסת מדי, לא רק המשתתפים משלמים את המחיר. גם הצופים, שיושבים בבית ומנסים להבין מה באמת קרה בין סצנה לסצנה, מרגישים שמישהו משחק להם עם המציאות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
