רחובות בלפסט, בירת צפון־אירלנד, התמלאו בלילות השבוע שעבר בהמוני מפגינים שהביעו את מחאתם על כך שמהגר סודני ניסה לערוף את ראשו של אדם מזדמן בעיר, כפי שתועד בסרטון שהופץ לאחרונה. המתפרעים פרקו את זעמם, שברו דלתות וחלונות ואף העלו באש בתים של יוצאי ארצות ערב ואפריקה.
ההתפרעויות הן תסמין למשבר ההגירה באירופה. הפליטים הרבים ליבשת נתקלו בשורת מחדלים, ובין השאר התמודדו עם יחס עוין של הרשויות ונדחקו לשולי החברה. בהיעדר יכולת חוקית לגרש מהגרים אלימים, היחס כלפי הזרים מידרדר והולך. קבוצות קיצוניות של אסלאמיסטים משליטות טרור בשכונות שלמות, כולל בבירות כבריסל ופריז, ומעוררות תחושת התנגדות עזה בחברה האירופית.
הרגשות הללו מתבטאים ישירות דרך הקלפי. כיום אין כמעט מדינה ביבשת שלא קמה בה מפלגת ימין המציעה מדיניות נוקשה נגד הגירה, ובמדינות מסוימות הן אף נוסקות בסקרים או אפילו זוכות בתפקידי מפתח בהנהגת המדינה. מפלגות כגון ריפורם של נייג'ל פרג' בבריטניה ו־AFD בגרמניה הן דוגמאות מובהקות לכך.
הכי מעניין
קיליאן אמבפה. | צילום: AFP
במגרש הכדורגל התמונה הפוכה. הנבחרות ממערב אירופה במונדיאל נראות כמו קבוצות הכדורגל ממדינות המוצא של המהגרים. נבחרת צרפת שנשענת על כישרונות כמו קיליאן אמבפה (ממוצא קמרוני־אלג'יראי), ויליאם סאליבה (קמרון־לבנון) ומייק מניאן (האיטי), למשל.
אך לא רק הצרפתים מתהדרים בשחקנים ממוצא שאינו אירופי. בבלגיה מככב ז'רמי דוקו (גאנה), ובהולנד משחק וירג'יל ואן־דייק (סורינאם בדרום אמריקה). אנגליה נהנית מיכולותיו של בוקאיו סאקה (ניגריה), וספרד מציגה את לאמין ימאל (מרוקו וגינאה המשוונית). כל אלה לכאורה הם הוכחה לאיכויות שמדינה יכולה לקצור מהגירה לשטחה.
תופעה נוספת היא "סקאוטינג הדרכונים". נבחרות רבות, בעיקר מאפריקה, מחפשות שחקנים שגדלו באירופה אך מוצאם אפריקני כדי לגייס אותם לשורותיהן. מרוקו, שהגיעה לחצי הגמר בטורניר העולמי הקודם, מתמחה בכך: כוכבים כמו אשרף חכימי וברהים דיאס לא נולדו במדינה ומשחקים בקבוצות באירופה, אך לצורכי מונדיאל הם מרוקנים. גם מדינות כגון תוניסיה, חוף־השנהב וקוראסאו הגיעו לטורניר עם שחקנים שהתחנכו באקדמיות האירופיות הגדולות.
על הנייר הכול טוב ויפה. ההמונים מריעים לנבחרתם בחגיגה גדולה של רב־לאומיות. אבל הכדורגל רק מספק אשליה רגעית, וכשיש הצלחות קל ליהנות מהן – אך ברגעי משבר הסדקים נחשפים והשד הגזעני יוצא מהבקבוק. תשאלו את סאקה מה עבר ברשתות החברתיות לאחר שהחמיץ פנדל בגמר יורו 2021 מול איטליה.
בסופו של דבר הכדורגל לא יתקן את משבר הפליטים האירופי. המונדיאל מתקיים בארה"ב, מדינה שמתמודדת בעצמה עם משבר הגירה חריף ומייחלת בקול שאירופה תשנה את דרכה. במגרש הפוליטי והחברתי, אירופה לא מצליחה להתמודד עם המשבר, ובשלב הנוכחי היא נמצאת בדרך לנחול הפסד צורם. צבעי השחקנים על המגרש לא יפתרו את הבעיה הזאת.