שלושה פרויקטים מוזיקליים חדשים מציעים השבוע שלושה כיוונים שונים בפופ ובמוזיקה הישראלית. מרגי חוזר לסאונד שאפיין את תחילת דרכו עם הסינגל "טרנדית", שי צברי ופטריק סבג מחברים בין תפילת ההלל למוזיקה עכשווית באלבום שנוצר במדבר, ושני שירים של אליעזר הכהן בוצר, שהלך לעולמו לפני כשנתיים, רואים אור לקראת אלבום חדש מההקלטות שהותיר אחריו.

מרגי | צילום: יאיר סיגרון, גאיה קלדרון
מרגי: חוזר לסאונד של תחילת הדרך
אחרי האלבום "ציפור כחולה", שבו הציג צד אישי וחשוף יותר ביצירתו, יהונתן מרגי משנה כיוון עם הסינגל החדש "טרנדית", שמתכתב עם הסאונד שליווה אותו בתחילת דרכו המוזיקלית.
בחודשים האחרונים התעוררה ברשתות החברתיות, ובמיוחד בטיקטוק, התעניינות מחודשת בשירים המוקדמים של מרגי ובסגנון שאפיין את המיני-אלבום הראשון שלו. גם השינוי שעשה במראה החיצוני, שכלל צביעת שיערו לסגול, הפך לחלק מהשיח סביב המוזיקה החדשה שלו.
הכי מעניין
"טרנדית" מבקש לחבר בין אותה תקופה מוקדמת לבין הכיוון המוזיקלי הנוכחי של מרגי. אחרי הקו הרגיש והאישי של "ציפור כחולה", השיר החדש מציג גישה קצבית וישירה יותר.
את מילות השיר כתבו מרגי, אליאור אנטווי, המוכר בשם בוי אצ'י, ובן בר. מרגי ואנטווי חתומים גם על הלחן, העיבוד וההפקה המוזיקלית.
הסינגל יוצא לקראת חזרתו של מרגי לבמת האנגר 11 בתל אביב ב-26 בדצמבר, לאחר שלוש שנים שבהן לא הופיע במקום.
במקביל הוא מתכנן מופע מיוחד לפורים 2027, שיוקדש לשיריו של ג'סטין ביבר. לאורך השנים הושווה מרגי לכוכב הפופ הקנדי ואף זכה לכינוי "ג'סטין ביבר הישראלי". כעת הוא מתכנן להקדיש מופע שלם ללהיטיו של ביבר מתקופות שונות בקריירה שלו. גם המופע הזה צפוי להתקיים בהאנגר 11.
אליעזר הכהן בוצר: שני שירים לקראת האלבום שלאחר מותו
כשנתיים לאחר מותו של המוזיקאי והיוצר אליעזר הכהן בוצר, יוצאים שני שירים מתוך "האלבום הבא", שצפוי לראות אור בי"ט בכסלו תשפ"ז, 29 בנובמבר 2026.

אליעזר בוצר | צילום: צילום מסך מיוטיוב
האלבום יכלול 12 שירים שנבחרו מתוך ארכיון ההקלטות שהותיר אחריו בוצר, מראשית דרכו המוזיקלית ועד לשנותיו האחרונות. כל קטעי השירה הוקלטו עוד בחייו, ולאחר מותו התכנס צוות מוזיקאים להשלמת העיבודים והנגינה, בהובלת המפיק אורי אבני ובשיתוף יאיר לוי.
שני השירים שנבחרו לצאת כעת, "יש לי אור" ו"יאמאמא", עוסקים באהבה, אך כל אחד מהם מתבונן בה מזווית אחרת.
"יש לי אור", שכבר זכה לחשיפה ברשתות החברתיות, יוצא כעת מחדש כסינגל רשמי. לפי נתוני ההפקה, השיר צבר יותר מ-2.1 מיליון השמעות וצפיות ביוטיוב ובספוטיפיי. זהו שיר אהבה העוסק בקשר שבין שתי נשמות, ובתפיסה של האור כביטוי לחיבור רוחני ואנושי.
את מילות השיר כתב בוצר, והוא הלחין אותו עם אורי אבני ועידן שניאור. אבני אחראי גם לעיבוד ולהפקה המוזיקלית.
השיר השני, "יאמאמא", נכתב בתקופה האחרונה לחייו של בוצר. נעה בוצר, אשתו, מספרת כי השיר ליווה את חיי היומיום שלהם, ולעיתים היה בוצר מתחיל לשיר אותו עבורה באמצע היום.
השיר עוסק באימהות, בזוגיות ובחוכמה שנרכשת מתוך החיים המשותפים וגידול הילדים. במרכזו דמות האישה והאם, המשתנה ומתפתחת לצד ילדיה, ומצליחה להכיל את המורכבות של חיי המשפחה.
את המילים כתבו בוצר, נעה בוצר, בוב סטארק, שי פינטו ואורי אבני. על הלחן חתומים בוצר, שי פינטו ואורי אבני, שגם הפיק את השיר.
עבור משפחתו ושותפיו המוזיקליים, הוצאת האלבום היא דרך להמשיך ולהשמיע את היצירה שבוצר הותיר אחריו. לצד ההקלטות שנמצאו בארכיון, הפרויקט מבקש לשמר את החיבור שאפיין את שיריו בין מקורות יהודיים, אהבה, משפחה והתבוננות בחיים.
האלבום המלא צפוי לצאת ב-29 בנובמבר, במלאת שנתיים למותו.
עוד כתבות בנושא

לא רק פרצופים יפים: הלל אלבום חדש ויפיפה לשי צברי ופטריק סבג | צילום: שניר קציר
שי צברי ופטריק סבג: תפילת הלל פוגשת את המדבר
בפרויקט מוזיקלי אחר, שי צברי והמפיק והמוזיקאי פטריק סבג מוציאים את "הלל", אלבום משותף המבוסס על שבעה קטעים מתוך תפילת ההלל, שנאמרת בראשי חודשים ובמועדים.
סיפור יצירתו של האלבום מתחיל באוטובוס ישן שהוסב לאולפן הקלטות בבית השנטי בשדה בוקר. לאחר שסיים את בניית האולפן, סיפר סבג כי האדם הראשון שרצה להזמין אליו היה שי צברי.
בינואר 2024 הגיעו השניים לאוטובוס שבמדבר, ללא תוכנית עבודה מגובשת וללא שירים מוכנים. צברי הביא איתו את נוסח תפילת ההלל, שהפך לנקודת המוצא ליצירה המשותפת.
במשך שבעה ימים עבדו השניים על שבעה קטעים מתוך התפילה, כשהם משלבים בין הטקסטים המסורתיים למקצבים ולהפקה מוזיקלית עכשווית.
תהליך העבודה התבסס על יצירה חופשית, ללא ניסיון להיצמד מראש למבנה מוזיקלי מוגדר. ההשראה לגישה הזאת הגיעה בין היתר משיטות העבודה של המפיק המוזיקלי ריק רובין, המזוהה עם יצירה אינטואיטיבית ועם חיפוש אחר הביטוי האישי של האמן.
הבסיס המוזיקלי של הקטעים נבנה מביטים, שעליהם נוספו בהדרגה שכבות של כלים, קולות ועיבודים. בתהליך השתתפו גם המוזיקאים אליסף בשארי, ניר מנצור, מעיין ליניק, יונתן הרינגמן, עינת הראל, אביב בכר ורועי מכלוף.
התוצאה היא פרשנות מוזיקלית חדשה לתפילת ההלל, שמחברת בין שירה מסורתית, אלקטרוניקה ומקצבים עכשוויים.
האלבום אינו מנסה לשחזר את האופן שבו נשמעת התפילה בבית הכנסת, אלא להציע לה מרחב מוזיקלי נוסף. קטעי ההלל מקבלים בו חיים חדשים, לעיתים באמצעות קצב המזוהה עם מוזיקת ריקודים ולעיתים דרך עיבודים שמותירים מקום לקול ולמילים.
כך, מתוך מפגש מקרי לכאורה בין שני מוזיקאים ואוטובוס בלב המדבר, נוצר אלבום שמבקש לחבר בין טקסטים בני אלפי שנים לבין השפה המוזיקלית של ההווה.
עוד כתבות בנושא





