השירים שמזכירים את החטופים ובכל זאת לא שוקעים באבל

שלוש שנים ל־7 באוקטובר, ואני חוזר לפלייליסט שליקטתי לעצמי עם רשמי התקופה, מהראש ומבחוץ. כמעט חמש שעות וחצי של שירים, רובם מחוברים באופן ישיר לחוויות מאותו היום או למה שקרה בעקבותיו. כל האזנה להם היא ביקור, לעיתים כואב ובעיקר מאפס, מדייק את הזמן ואת מה שקורה כאן.

אחד הבולטים בפלייליסט הוא "אתה כולם" - השיר שכתב אלון (לולו) שמריז ז"ל כשהיה בן 18. שמריז היה בן קיבוץ כפר־עזה. כשהיה בן 26, ב־7 באוקטובר 2023 הוא נחטף לעזה. לאחר 70 ימים בשבי הצליח להימלט עם יותם חיים וסאמר טלאלקה. השלושה נהרגו בשג'אעיה מירי של חיילי צה"ל, שזיהו אותם בטעות כאיום. לאחר מותו התגלה השיר שכתב שמונה שנים קודם לכן.

ההאזנה לשיר לא מצמררת רק בגלל הסיפור הטרגי של מי שכתב אותו, אלא בגלל האופן שבו מילים שנכתבו כנראה מתוך התבוננות של נער על החיים, קיבלו שנים אחר כך משמעות חדשה לחלוטין. "כשתיעלם יתפללו לשובך / וכשתופיע לראותך איש לא יוכל" הוא רק אחד המשפטים שהופכים את השיר הזה, בדיעבד, לכמעט בלתי אפשרי לשמיעה רגילה.

ניכר שהמילים של "אתה כולם" לא נכתבו במקור כשיר זיכרון, ובוודאי שלא כשיר שנועד לתאר את מה שעתיד לקרות למחבר שלו. הן עוסקות בחוסר היציבות של החיים: "קשה לחיות למחצה", פעם נופלים ופעם עולים, פעם נמצאים בתוך האש ופעם מחכים לשביב של אור. יש בהן משהו פילוסופי, אפילו מעט אבסורדי, בניסיון להבין את מקומו של אדם בתוך עולם שאי אפשר באמת לשלוט בו. "נדמה שזה משחק / אבל הכול בראש", כותב שמריז, וממשיך אל המסקנה המורכבת של השיר: "אתה עצמך, אתה כולם".

המוזיקאי יוגב גלוסמן (הידוע גם כ"iogi") נתקל במילות השיר דרך פוסט בפייסבוק. בשבוע הראשון של המלחמה הוא נסע עם שי צברי להופיע בשפיים, שם שהתה קהילת כפר־עזה, ושם פגש את אילנית סוויסה, שקיבלה את הטקסט של השיר מהמורה של אלון לספרות בתיכון ושלחה את הטקסט למשפחה כדי לבקש את רשותם לקרוא את השיר באחת הלוויות. גלוסמן החליט להלחין אותו. שני המשפטים על ההיעלמות והשיבה היו אלה שתפסו אותו במיוחד, אבל הוא לא רצה להפוך את השיר לעוד שיר זיכרון כבד, אלא ביקש להאיר את המילים, לתת להן גרוב, פזמון שאפשר לשיר יחד, ואפילו מידה של חיוניות.

וזה אולי הדבר היפה ביותר בביצוע הזה. במקום שהשיר יהיה אנדרטה, הוא מפיח בו חיים. "אתה כולם" יצא בינואר 2024 כסינגל, ובהמשך הפך לאחד השירים המזוהים עם התקופה. הביצוע הראשון שלו התקיים בכלל בהופעה של אביתר בנאי, שגלוסמן הוא אחד מנגניו. בהמשך המשיך השיר לקבל חיים על במות וברדיו.

גם הכותרת, "אתה כולם", מקבלת משמעות נוספת אחרי כל מה שקרה. זה כבר לא רק שיר על אדם מסוים. הוא הפך לשיר של משפחה שמחכה, של קהילה שאיבדה חברים ושל ציבור שמנסה להחזיק ביחד בתוך מציאות שקשה להחזיק. זו אחת היכולות המיוחדות של מוזיקה: לקחת מילים שנכתבו בחדר, בגיל 18, ולהוציא אותן שנים אחר כך אל העולם - שם הן פוגשות חיים אחרים לגמרי.

*

ומכאן לסיפור של עוד חלל שנהרג באותה התקרית של אלון - יותם חיים ז"ל. הילד הג'ינג'י המופנם, המתופף ואוהב המטאל שבאותה השבת נחטף גם הוא מכפר־עזה. את אמו היקרה איריס אנחנו מכירים מהשיחות והראיונות שמילאו בתקווה רבים מאיתנו בשלוש השנים האחרונות, וכאן המקום גם לספר על פועלו של תובל, אחיו של יותם - בעצמו מוזיקאי, כותב, יוצר ומתופף, שהיה רגיל לחיים של נגינה כחבר בלהקת פולקעס וכמתופף של אומנים שונים בסצנה הישראלית.

לאחר שהנורא מכול קרה תובל לא הפסיק ליצור, ובמאי 2025 יצא "אחים", אלבום הבכורה של תובל, המוקדש ליותם.

האלבום הוא לא אוסף של שירי זיכרון במובן המסורתי, והוא מלא בחיים וביותם; במילים, בלחנים ובהקלטות שלו עצמו. באלבום משתתפים גם מוזיקאים מוכרים כגון ברי סחרוף (עם הגרסה הנהדרת ל"כנפי רוח" של הרב קוק) ושי צברי.

מאז יציאת האלבום תובל לא השאיר את הפרויקט באולפן. "אחים" הפך גם למופע חי, לצד המופע המשותף של תובל ואמו איריס, "אור כתום מאיר הכול", שמשלב מוזיקה, נגינה, סרטונים ואת סיפור חייו של יותם.

אצלי, ואצל עוד רבים, כל אלה מתנגנים גם השנה בפלייליסט וברדיו במיוחד בהתקרב התאריך הזה. כגודל הקלישאה, ויש כל כך הרבה כאלו בכל הקשור במוזיקה, המוזיקה נותנת מרחב נחמה וחיים שאין באפיקי זיכרון אחרים, כזה שאפשר לשיר בשמחה ובבכי יחדיו, שנותן המון חיים לאלה שכבר לא איתנו כאן, אבל ממשיכים לחיות דרך היצירה.