למה הישראלים התאכזבו משיר האירוויזיון "מישל"?

בחמישי האחרון, בין מטחים, נחשף בערוץ כאן 11 השיר הישראלי לאירוויזיון, איתו יופיע הנציג נועם בתן בווינה. הרבה הבטחות נשמעו על השיר "מישל": בעולם הוא זכה לתגובות חלוקות, וישראל ירדה למקום השישי בהימורים. אבל בישראל, כמו תמיד, הביקורת הציבורית קשה יותר והנה חמש סיבות שבגללן הישראלים החליפו את הגאווה באכזבה.

השפה 

ביחס לשירים קודמים שהמריאו מכאן, "מישל" מכיל דווקא הרבה מילים בעברית. שלא נאמר בית שלם בפתח השיר ועוד קטע מרגש בסופו. אבל הבעיה האמיתית היא הצרפתית שמשתלטת בשאר הזמן. ולמה זו בעיה גדולה מהאנגלית, הרגילה למלוך בשירי ישראל לאירוויזיון? כיוון שזו שפה שרובנו לא מכירים. וזה, מה שיוצר את הניכור העיקרי בין השיר לבין הישראלים שהיו שמחים להבין את המשמעות שלו, או לזמזם אותו מבלי לגמגם. למרות שהצרפתית היא אחת השפות המקובלות באירוויזיון, במקרה של שיר ישראלי היא "לה רן דה פרובלם" (מלכת הצרות).

הייחודיות

יהודים וישראלים חייבים תמיד להיות קצת שונים. זה חלק מה-DNA שלנו, כוח הישרדותנו והמקור לכל סבלנו. לעומת זאת, השיר "מישל" הוא בינלאומי ואפילו מדי. אפשר לחשוב על לפחות עוד עשר מדינות שהיו יכולות לשלוח אותו לאירוויזיון ולא היינו מרגישים בהבדל. אפילו הבחורה שעליה נכתב השיר חסרת זהות. מישל, את ישראלית? את צרפתייה? את לא זה ולא זה? ואם יש משהו שנלמד בכל שנותינו באירוויזון זה שאין מה שמכעיס ישראלים יותר משיר שמטשטש את היותו כחול לבן. 

הטיימינג

כאן היוצרים חפים מאשמה, אבל התזמון בו השיר נחשף, הוא די לרעתו. טמונים במרחבים המוגנים, הישראלים ציפו לשיר שירומם את רוחם וגם שישאג כארי על שאר המתחרות מאירופה. אבל מישל הוא לא אריה ולא חייל קרבי. הוא שיר על אהבה רעילה ובחור שבור לב שרוקד עם הכאב. ולכן, כמו הרבה יצירות מוזיקליות שלא קשורות למצב, הישראלים מתקשים להעניק לו תשומת לב בעת הזו.

הפוטנציאל

כאן המקום להחמיא לנציג שלנו לתחרות וגם ליוצרי השיר. בעיקרון, מדובר בנבחרת החלומות. נועם בתן עם יכולות ווקאליות נדירות, שנולד לעמוד על במת האירוויזיון. ולצידו יוצרי השיר, צליל כליפי ונדב אהרוני, מכונות להיטים מהלכות על שתיים עם החיזוק האדיר – יובל רפאל, הנציגה לשעבר ובעלת הניסיון. שילוב המוחות והכישרונות הזה היה אמור להוליד שיר מנצח, להיט אדיר שיחרוך את רשימות ההשמעה ברחבי העולם. אבל "מישל" נתפס בעיני רוב המאזינים כ"שיר יפה ולא יותר". כגודל הציפיות…

הגאווה שהוחמצה

בואו נזכיר שעד לפני כמה חודשים, נראה היה שישראל תוחרם מהתחרות השנה. בזכות מספר מדינות נחמדות שהכריזו כי לא ישתתפו בתחרות אם ישראל תיקח חלק, ובראשן ספרד, התכנס דיון חמור במטה איגוד השידור האירופאי. בעוד ישראל ממשיכה להילחם במספר חזיתות, היא הושוותה לרוסיה, הואשמה ב"רצח עם וגזענות כלפי הפלסטינים" וקיבלה הרבה נזיפות. בסופו של דבר המוזיקה גברה על הפוליטיקה, ישראל נשארה באירוויזיון ופני ספרד חפו. אבל אם כבר נציגנו יעלה במה כה עוינת, לא עדיף שיעצבן את כולם, וישיר שיר אהבה, לא למישל, אלא לישראל?  ישראל, ישראל, ישראל, ישראל.