יש בתים שמצפים לו מאוד, ויש כאלה שפחות. אנחנו נשתדל להידבק היום במידותיו של אברהם אבינו ובמצוות החג, ונציין מספר אירוחים בשירים שבלעדיהם זה לא היה אותו הדבר. קדימה, תחלצו נעליים ותרגישו בבית, מתחילים.
שושנה דמארי ב"לשיר איתך" של בעז שרעבי
לא חסרים להיטים ורגעי שיא באלבום "משאלה" של בעז שרעבי. "ברית עולם" הקאנוני, "הלוואי" מלא התקווה, "לתת" שהפך למזוהה כל כך עם גופי התנדבות ונתינה, אך מעל כולם נמצא "לשיר איתך", שלא היה אותו דבר ללא קולה של שושנה דמארי. הדואט עם אחת הזמרות האהובות על שרעבי ואייקון ישראלי לדורות הוא אבן דרך חשובה במוזיקה שלנו, בקריירה של השניים מה שהופך את השיר ליצירת מופת.
כריסטינה אגילרה ב"Moves Like Jagger" של מארון פייב
לפני קצת יותר מעשור, עבדכם הנאמן עוד האזין למוזיקה דרך נגן MP3 כסוף וחביב, אוגר בתוכו את כל הפופ האדיר של תחילת העשרה. בין פיטבול, סיה, ריהאנה ועוד היו אלה מארון פייב והשיר שבו אדם לוין מתיימר להחזיק באותן התנועות כמו סולן הרולינג סטונס מיק ג'אגר. עם כל האהבה ללוין ולהקתו, מי שתמיד תפסה את האוזן שלי על המקצב המדבק הייתה אגילרה שתמיד מפליאה עם קול של דיווה לא מהעולם הזה, הופכת עוד להיט גנרי לשיר שכבר אפשר לחזור ולבקר בו כקלאסיקה של דור ה־Z.
הכי מעניין
נועה קירל ב"אין אותי" של אושר כהן
אושר כהן הוא כבר שם דבר בישראל. ברזומה שלו יש כבר כמה סולדאאוטים, רגעים מכוננים והרבה להיטים. בשנה שעברה, אחד מהם היה הדואט עם נועה קירל. אך עם כל האהבה לכהן המוכשר, זה היה רגע שבו הוכיחה קירל לכל מי שפקפק ביכולות שלה כמה היא פשוט שרה מדהים.
ריהאנה ב"Love The Way You Lie" של אמינם
אני תמיד נוטה להיות בעד הראפרים, אבל כאן הפזמון גנב לגמרי את ההצגה; אחד משירי הפרידה הטובים שיצאו בעשור הקודם שלא היה אותו הדבר ללא הפזמון שלו. בלי להוריד חלילה ממרשל מאת'רס היקר - אחד מהיוצרים החשובים הפועלים בהיפ הופ ובכלל - אבל כשמדובר בריהאנה קשה שלא לבחור בה. רק מתי אלבום. ובואי לבקר.
אפרת בן צור ב"שמתי לי פודרה" של אביתר בנאי
יש רק דואט אחד (אם לא נחשיב את אמא שמחה שרה שיר ערש ב"שן לידי") באלבום הבכורה המבריק של ״האח הצעיר של מאיר ואורנה״ כפי שהוצג בזמנו, וכנראה אחד מהחשובים שיצאו כאן. אסף אמדורסקי על ההפקה הפך את השיר המלנכולי ליציאה לא הגיונית עם נגיעה של דיסקו לקראת הסוף. ובכל זאת - השירה של אפרת בן־צור היא לא אירוע של מה בכך. התיאטרליות והקול הייחודי נותנים לשיר את העומק שלו. מאז עברו לא מעט שנים, והאיחול הידוע ב"תיאטרון רוסי" הפך ל"שלא תישארי לבד לנצח", אך "פודרה" הוא עדיין אניגמה.
אדי ואן היילן ב"Beat It" של מייקל ג'קסון
בניגוד לאחרים ברשימה, מדובר בסולו גיטרה שמופיע בלהיט מתוך האלבום "Thriller" האיקוני (ובין היתר הנמכר ביותר בהיסטוריה) שיצא בשנת 1982. ואן היילן הוזמן לבקשת המפיק האגדי קווינסי ג'ונס כשמייקל בכלל לא נוכח, הקליט סולו גיטרה וירטואוזי באמצע השיר עם הטכניקות המזוהות איתו כל כך (tapping לא מהעולם הזה ומהירות מטורפת). אדי עשה זאת ללא תשלום, מתוך רצון פשוט "לעזור לבחור צעיר", כפי שאמר אז.
חוה אלברשטיין ב"תרגיל בהתעוררות" של שלומי שבן
אחרון חביב. נפתח בשבח המארח: מוזיקאי עצום הן ברמה הטכנית והן ברמת הידע, כותב נפלא שלא מקבל את הפרחים שלו על כך מספיק וכן, מארח יוצא מן הכלל; אחד שיודע לתפור חליפות מפוארות ומדויקות לאורחים שלו, כפי שיעשה לשולי רנד ורביד פלוטניק ב"כנען" שיגיע אחרי פחות מעשור. לתפקיד האהובה בשיר האפוקליפטי חוה מתאימה בקולה הכה ישראלי וממלכתי, העונה "אני ממש לידך" ורגע אחרי "אתה מזמן לבדך", במענה לדמות האבודה של שלומי. מבצע "צוק איתן" שיגיע כמה חודשים אחרי צאת השיר יצבע אותו אחרת, והמציאות שתגיע בשנים הבאות רק תעמיק את השאלות לעומת הלבד והיחד הלא ברורים יעמיסו אותו בעוד קונטקסטים כאובים. כל זה לא היה אותו הדבר ללא הקול של חוה, שהיא כנראה האהובה עליי ברשימת האושפיזין. ואם זהו תרגיל באירוח, זהו אכן אירוח מוצלח.