חנן בן ארי, נופיה ופליטת האח הגדול: הסינגלים המסקרנים של הקיץ

בדרך לאלבום או שלא, סינגלים הם תמיד צעד מעניין. בתור חובב שלהם (אל תספרו לאלבומים שכתבתי את זה) אני חוקר דרכם את הבחירות של אמנים ואמניות בהוצאת היצירה שלהם לאוויר העולם כאמצעי לספר סיפור מקדים. אז הנה כמה חדשים ויפים להאזנה:

חנן בן ארי, "גל עיניי"

זוהי סנונית נוספת (אחרי "היום קמתי שמח" שגם זכה לגרסה נוספת עם לא פחות מעופר לוי) בדרך לאלבום שאני אישית צופה כשינוי מסקרן ביצירה של בן ארי. ערבוב המקורות (שבו פחות נגע בניגוד לישי ריבו למשל שמוביל את הקו הזה באופן די קבוע ביצירה שלו) נשמע הולם ומעולה בקולו האדיר של בן ארי ומאחוריו הביט מכה בדיוק במידה הרצויה. לצידו עבדו על השיר ליעם חכמון, עומרי דהאן, אלירן אליהו, דין אלבז ותומר בירן. האחרון הוא השותף הקבוע של בן ארי מאז "אלוף העולם" שיצא ב־2019, ובעל רקורד מרשים בתעשיית המוזיקה הישראלית. השמות החדשים הם גלגול מסקרן של יוצרים צעירים שאט־אט אפשר לראות בתוך הפופ הישראלי, מגיעים בעיקר מבית הגידול של ההיפ הופ המקומי ועושים חיל כעת מעבר לו; ליעם חכמון שפורץ לתודעה כיוצר בפני עצמו (לכו להקשיב ל "עכשיו תורך" שלו ואולי אפילו תזהו את "בלילות" מתוכו שמופיע בסרט החדש של שלישיית מה קשור) והמפיקים דין אלבז, עומרי דהאן ואלירן אליהו שכבר מטביעים את חותמם בשירים של עומר אדם, יסמין מועלם, אודיה ושאר גדולי הפופ שלנו. צעד יפה של חנן בן ארי להתרחבות הסאונד והיצירה. מצפים לבאות.

נופיה, "פרח"

מאז השתתפותה בעונה התשיעית של "הכוכב הבא" מורגש שהחיפוש היצירתי של נופיה ידידיה הוא לא כמו של כל פליטת ריאליטי. האי־פי "זאת שמתחת" (שמרפרר יפה לביצוע המפורסם שלה מ"הכוכב" לשיר "זאת שמעל לכל המצופה" של דני סנדרסון) הוכיח שיש לה מנעד שנע בין עדינות לרוק גיטרות, ועכשיו מורגש גם המקום האקוסטי והיותר משוחרר שלה. ההפקה של ניר מימון (השותף הותיק של דודו טסה) וכתיבה נוספת של זיו שביט (ראפר ומפיק מבריק) חידדו לי שיש לנופיה בחירות לא צפויות מיוצרת פופ ישראלית, מראה שהיא יודעת למצוא את הנתיב שלה לאט ובביטחון ומשלבת את העולמות בלי לכפות דבר על השירים שבסופו של דבר צריכים להחזיק את המשך הדרך. לא אימנע מהקלישאה ואכתוב שיש כאן באמת בחירות מבורכות ואף אגדיל ואומר - מעל המצופה.

פרידה, "ככה בול"

לקוראים שלא צפו זה זמן או בכלל בתוכנית "האח הגדול" ולא נתקלו בתופעה ששמעה פרידה עוזיאל, הנה תקציר: היא גדלה בנתיבות ועברה לתל־אביב בגיל 19. היא נולדה בשם זיו ושינתה אותו לפרידה בעקבות הערצתה לאמנית פרידה קאלו. מילדות התעניינה באופנה ושירה, השתתפה פעמיים בתוכנית "הכוכב הבא" (האודישנים לא היו מוצלחים אך היא השאירה רושם) ואז הגיע "האח" והפך אותה לסלב ישראלית. המוזיקה, שכאמור הייתה שם מילדות קיבלה ביטוי ראוי במאי האחרון עם הסינגל "לא אכפת לי" שיצרו לה מתן דרור ואבי אוחיון (מגדולי היוצרים של הפופ הים־תיכוני בעשור וחצי האחרונים) לצד אודיה, וקיבל השוואה מתבקשת ללחן לשיר "צילו של יום קיץ" של יזהר אשדות (תבדקו, משעשע מאוד). ועכשיו ב"ככה בול" אפשר למצוא ביוצרים גם את נעמי אהרוני גל הלא היא "נונו". מדובר בהאזנה כיפית לפופ טוב ללא יומרות גדולות.

מתן, "חוטים"

מתן הוא אחרון חביב ופחות מוכר. הוא נכנס לליבי מהאזנות ספורות ואני מאמין שכך גם יקרה לכם. מתן ליאור דאקלר לוי (או בקיצור, רק מתן) הוא מוזיקאי מוכשר בהרבה היקפים, עושה חיל בענפים צומחים של מוזיקה ישראלית מהפקת היפ הופ כיפי ומקפיץ לאחרים ואחרות ועד למוזיקת סולו אישית ורכה, האלבום הראשון שלו "אל בום" מ־2024 יצא תחילה כסינגלים שכל אחד מהם מעוטר בציורים מרהיבים ומותאמים. שירים שממש מונחים בלב פתוח. אחד כזה הוא "חוטים" שפוגע בול עם הטקסט שלו; "עוד צעד אחד טורף אותך / זה לא משנה הכוונה / אולי נגיד שלום" ופורט תרתי משמע את הרגש העייף והמפוכח בו־זמנית. מומלץ בחום לנפשות שמחפשות מילים להניח עליהן כתף בחום שסביבנו.

ובכל זאת

אחרי כל הסינגלים האלה, נספר גם על אלבום יפה שיצא לאחרונה: "שירים, כאבי לב" של יעל זלינגר. זה אלבום עם סיפור שובר לב, קצבי, נוסע ולא שוקע ברחמים עצמיים כמו הרבה בז'אנר. אחרי שנים של נגינה לצד אמנים כמו יסמין מועלם, בלקן ביט בוקס ומרגי, היא גם בקדמת הבמה. בין לבין תמצאו גם הקלטה קולית מסבתא, ובעיקר הרבה–הרבה יופי.