פטירתו הפתאומית של השחקן והיוצר אלון אבוטבול לפני כשבועיים וחצי הכתה בתדהמה את עולם התרבות הישראלי. בן 60 היה בסך הכול. דמות של איש חי, פועל ופועם עלתה מדברי כל מי שסיפר עליו, בין שאלו חברים או מי שפגשו אותו רק לרגע. בנוסף לתפקידי המשחק הרבים בקריירה הענפה שלו שנמשכה יותר מארבעים שנה, אבוטבול יצר בעולמות נוספים ובהם מוזיקה, ובכך הצטרף אל אחיו הגדול אברהם ז״ל, גם הוא שחקן לשעבר, שחזר בתשובה והפך למוזיקאי.
אברהם נולד בשנת 1961, הבכור למשפחת אבוטבול, ממוצא מצרי ואלג'יראי. בנעוריו עבר לירושלים ולמד בישיבת אור שמח, אך עזב אותה עוד באותה שנה, יצא בשאלה ושינה את שמו לאבי קידר. בסוף שנות ה־90' חזר בתשובה, חזר לירושלים ולמד בישיבה בעין כרם. במשך השנים, בין התשובות שיחק במספר רב של סרטים, ובהם סרטים של אסי דיין ואורי ברבש, והתפקיד הזכור לי ולרבים הוא של בן־ברוך, ברסלבר מלא אמונה בסרט "האושפיזין" של גידי דר ושולי רנד מ־2004. בנוסף לעולם המשחק הקליט אברהם במהלך השנים מוזיקה, תחילה ב־1995 עם אלבום בשם "מרים את המופע" (תחת השם אבי קידר), אך עקב ההתקרבות לדת גנז אותו. בהקלטות האלבום השתתפו חברי להקת איזבו (בהרכב המקורי, ובהם רן שם טוב ותמיר מוסקט שהפיק את האלבום). ב־2001 הקים יחד עם גדי פוגטש (נגן כינור מופלא וחוזר בתשובה גם הוא, שמלווה שנים את שולי רנד) את ההרכב ״בית הקדושה״, והאלבום שלהם, שנושא את שם ההרכב, הוא פנינה מופלאה של מוזיקה יהודית מומלצת ומרגשת. אחר כך המשיך אברהם והוציא עוד שני אלבומים; "כוכבי אור" שיצא ב־2005 (שכמו "בית הקדושה" היה חלק מגל המוזיקה האמונית החשוב מאוד בשנות האלפיים), ו"האר לי משם" שיצא בשנה שאחרי, ובו אירח גם את אהוד בנאי בשיר "ידיד נפש".
באוקטובר 2012 נפטר אברהם אבוטבול אחרי מאבק במחלת הסרטן, ובהמשך אותה השנה הוציא גדי פוגטש דיסק בשם "בית הקדושה II" מחומרים שנוצרו לאחר יציאת אותו אלבום של "בית הקדושה". כמה שנים אחר כך שולי רנד, חברו הוותיק, הקדיש לו את שיר הפרידה היפהפה "אברם - חדר 202" באלבומו "רצוא ושוב".
אלון, הצעיר מאברהם בארבע שנים, התפרסם יותר בקריירת המשחק שלו במהלכה אפילו נגע־לא־נגע בשירה (בסדרת הטלוויזיה "שבתות וחגים" בעונתה האחרונה שר את "בואי אליי" לצידה של רומי אבולעפיה, שיר שכתב ארי פולמן והלחין נפתלי אלטר). מאז הסדרה עברו להן כמה שנים טובות עד האלבום "Family Business" שיצא ב־2023, שכשמו כן הוא - עסק משפחתי, ומשובח, יש לציין.
עם בתו אליה אבוטבול (אחת מארבעת ילדיו של אלון) וחברי ההרכב "המסך הלבן", הוגשה יצירה מאוד לא שגרתית בנוף הישראלי, ממצבת עוד יותר את היוצר שהוא בנפש. החיבור עם חברי "המסך" והפופ־רוק החולמני שלהם היטיבו עם האבוטבולים ונתנו משקל למילים, בעברית ובאנגלית כאחד. שמור לי בלב במיוחד מהאלבום השיר "תמיד לאורך החוף", עם המילים של המשורר נתן יונתן, כמו קושרות באופן קוסמי וכואב את העתיד, את מותו של אלון על חוף הבונים ביציאתו מהים.
"תמיד לאורך החוף / לפעמים מים לפעמים חול / ותמיד תמיד רוחות מפריחות פירורי ים מלוחים / אומר לנפשו קר לי מאוחר לי / מאין לוקחים כוחות / להתחיל עכשיו לשחות".
רבים שנפרדו מאלון אבוטבול הדגישו את טוב הלב שלו ואת ההשפעה העצומה שלו על חייהם, מחברות אמיצה ועד מפגש חפוז ברחוב. תוהים עדיין מאין לוקחים כוחות לשחות הלאה. אולי זאת היצירה הרבה שהשאיר, שתיתן את הדרייב והרצון לשחות. באמונה שהאחים למשפחת אבוטבול יושבים כעת למעלה, מנגנים, משוחחים, משחקים ובעיקר יוצרים. יהי זכרם ברוך.
עוד בעסקי משפחה
האחים מאיר ואביתר בנאי. ההשפעה של מאיר על אחיו אביתר מקבלת הרבה מקום במודע או שלא מאז פטירתו ב–2017, שירים כמו "מגדל המים" ו"שיר חמלה" שיצאו באלבומים הסמוכים של אביתר וביצוע גרסאות לשיריו בהופעות. ממש לאחרונה יצא דואט מרגש משותף של שניהם בשם "אבל את". על הטקסט הדוד יוסי, על הלחן - מאיר.