יצא לי לכתוב כאן לא מעט על התוצרים המוזיקליים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל. בין שמדובר באלה המכוונים והנוגעים ברמת הטקסט עצמו ובין שמדובר באלה שהמלחמה נכתבת בהם בין השורות. באופן אישי מצאתי את עצמי לעיתים בורח ואפילו סולד במקצת מהחיבורים שאולי נעשו באופן מעט מאולץ כדי לחבר את המלחמה למוזיקה, ואני כולי תקווה שיבואו כבר הימים שבהם המוזיקה תהיה פשוט מוזיקה שמחוברת למציאות שלווה יותר. בינתיים, אשתף בפנינה שנכנסה אליי ללב מהרגע שיצאה לאוויר העולם.
יוגב גלוסמן (35) הוא איש חשוב במוזיקה הישראלית. הנגיעה שלו בשלל החזיתות שלה, מהמיינסטרים ועד השוליים - מורגשת ונוגעת. אחרי שנים של נגינה עם שלל מוזיקאים בסקאלה שנעה מעידן רייכל, אמיר דדון יוני רכטר ועד A-WA, מרסדס בנד ואביתר בנאי (ועל החיבור הזה נרחיב בהמשך) - הוא שם.
ב־2018 הוא הוציא אלבום סולו ראשון באנגלית תחת השם iogi, ואחריו הוציא עוד שני אלבומים לועזיים לצד "מישהו בדלת" מ־2019 ו"ידיים על הלב" מהשנה שעברה. כולם עשויים ברגישות רבה, וגם בשפה זרה מרגישים את הלב של גלוסמן צועד ומהלך בארץ הזאת. צעד מרגש בפני עצמו הוא האלבום החדש שלו, "לי עוד יש ים בתוכי", שיצא בתחילת החודש. יוגב על המילים, הלחנים, ההפקה והנגינה באלבום (ואפילו חלק במיקס) ואת הביצוע הוא משאיר לסוללת קולות מרגשת, ורק חותם בעצמו בשיר האחרון.
השיר הפותח הוא "כשאין מה להגיד" שיצא כבר כסינגל ומושר בקולה של טליה דנציג־ליכטמן, נכדתו של אלכס דנציג ז"ל שנחטף מביתו בניר עוז ונרצח בשבי. זה שיר מלא שאר רוח ותקווה. הרבה דברים שמתרחשים כשבאמת אין מה להגיד. אחריו "הבניין האחרון בתל־אביב" שנשמע כמו שיר גם ל"ימים רגילים", אוחז באדמה בעיר שכל הזמן נבנית ומשפצת את עצמה לדעת, עם הבנה שגם "מעכשיו זה רק עשן או מלחמה". מאור אלוש שמבצע את השיר התחדש לי באוזן, אחרי האזנה לחומרים שלו בעבר וכמו קרא לי לחזור אליו, וזו כבר גדולה של אירוח טוב (ומארח טוב לא פחות). "עונות" עם דניאלה תורג'מן, שהיא קול ייחודי שהכרתי גם מהיצירה שלה וגם מההרכב "ארמון" הנפלא (והמומלץ!), מחברת עוד יותר את ענייני הלב שהאלבום מצהיר עליו בשמו. "משאלת לב" בביצוע של אביתר בנאי, מהדק את הקשר המרגש שבינו לבין גלוסמן ביצירה, כשבמשך השנים האחרונות הוא שותף בנגינה באלבומים ומשתתף בהרכב ההופעות של בנאי. מי שנכח בהופעה שלו ודאי הבחין שזו הלהקה הטובה בישראל כרגע, ללא ספק.
הסנכרון הזה גם קיבל עוד גוון מצמרר עם השיר "אתה כולם" שגלוסמן הוציא בינואר 2024, הוא הלחין את מילותיו של אלון שמריז, שנחטף לעזה ב־7 באוקטובר ונורה בשוגג על ידי כוח צה"ל ב־15 בדצמבר 2023. בנאי, שנוכח שם בקולות, כמעט נבלע ביופי אבל גם נוכח מאוד בו זמנית, וכמו אז גם כאן באלבום.
גם נינט טייב שמתארחת ב"חוף מבטחים" (שטומן בין מילותיו את שם האלבום) כמו זורמת עם הגלים, נמשכת ומתמסרת ליופי הרב שגלוסמן מביא באלבום הזה. יפליאו בהמשך גם אלון לוטרינגר, דניאל נץ, רותם בר אור ושיר פרום וכאמור יוגב עצמו בשיר הסוגר, באלבום שהוא שילוב בין לב פועם וחותר בתוך ים הסערה שאנחנו נמצאים בו לבין חוף מבטחים.
״לי עוד יש ים בתוכי״ הוא מסע חשוב לימינו אנו. בין אם זאת הרפיה או השלמה או אפילו רק הסחת דעת מהמתרחש - כדאי לקחת איזו נסיעה ולשמוע אותו. הוא מיטיב במיוחד עם הנוסעים. ומעבר לכל קלישאות ים־יבשה־לב שניתן יהיה לכתוב (וכתבתי, בלי עין הרע) - איזה פלא של אלבום.
לא רואה ממטר
סינגל חדש ומעולה ("עיוור") של נועם קליינשטיין, זמרת יוצרת בפני עצמה שממשיכה להראות ורסטיליות מהממת בעולם הפופ הישראלי, כותבת ומלחינה עולמות שרבים מבני גילה ואף מבוגרים מהם לא השכילו ליצור. שילוב של אלקטרוניקה ומקצב שזורים נכון עם טקסט פרידה שעוקף את קלישאות הז'אנר רק מדגיש את האומץ שלה, שיביא אותה לפסגות נוספות.