מלכת הפופ והראפר המופרע - ארבעה מוזיקאים ממוצא פרסי שאנחנו אוהבים במיוחד

ריטה

אין צורך מיוחד להאריך בחשיבותה של אחת מכוכבות הפופ החשובות במוזיקה הישראלית לדורותיה, ולכך נקדיש בהזדמנות את מלוא היריעה. ריטה יהאן־פרוז (בשמה המלא) נולדה בשנת 1962 בעיר משהד שבאיראן, ועלתה לארץ עם משפחתה בגיל שמונה. במשך שנים, כמו הרבה יוצרים בני עדות המזרח שגדלו בישראל של שנות ה־70–80, היא נבלעה לתוך הקונצנזוס התרבותי ה״ישראלי״ – מה שלרוב תורגם למיינסטרים שתאם את הסגנון האשכנזי־אירופי: שירה בעברית גבוהה, סגנון שירה מערבי, בלי הרבה מקום לשורשים האישיים או לכל הלך חשיבה אחר. ריטה בעצמה סיפרה בראיונות שהיא "השתיקה" את השפה הפרסית במשך עשרות שנים, אולי מתוך רצון להשתלב, ואולי כי לא הייתה לזה במה, לפחות בעיני אלה שדאגו להפקה ולניהול של אותן במות. בתחילת העשור הקודם הוציאה ריטה את "השמחות שלי", אלבום בהפקת חברי להקת "כנסיית השכל" שכולו בפרסית, עם שירים ששמעה בילדותה. האלבום זכה להצלחה גדולה ואפילו פורסם שעותקים פיראטיים שלו ושירים מתוכו זכו לפופולריות רבה באיראן.

מורין נהדר

מורין נהדר נולדה בעיר אספהאן בשנת 1975 ועלתה לארץ עם משפחתה בעקבות המהפכה האסלאמית ועלייתו של חומייני לשלטון. בילדותה כבר התבלטה כילדת פלא, ובבגרותה כבר הספיקה בין השאר לסיים בהצטיינות שני תארים במחלקה הווקאלית ובמחלקה לקומפוזיציה, חינוך מוזיקלי וניצוח מקהלות, באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

לצד ההתמחות של נהדר בשירה הפרסית העממית ומחקר בעקבות המוזיקה של יהודי איראן באוניברסיטה העברית, היא גם מוזיקאית יוצרת בעצמה שהוציאה ארבעה אלבומי סולו, מתוכם שניים המושרים בשפה הפרסית. מומלץ במיוחד להאזין למוזיקה של נהדר, במיוחד ל"גולה גנדום" (מתוך האלבום השני שלה, שזהו גם שמו) - שיר המורכב משני שירי עם פרסיים - גולה גנדום וערוס חנום, וחלקו השלישי מאזכר מוזיקלית את הניגון של חסידות ברסלב ל"לכה דודי".

לירז צ'רכי

לירז צ׳רכי ידועה בעיקר בתפקידי המשחק שלה, אך בנוסף היא גם יוצרת וזמרת מוכשרת שעושה לעצמה שם גם בחו"ל. צ׳רכי נולדה בישראל, בת למשפחה שעלתה מאיראן (ואחיינית של ריטה). אחרי שני אלבומים שהוציאה בעברית (בל נשכח את השיר "מלכה קרה" מפסטיגל 2006) החליטה צ׳רכי לחזור אל השורשים מהבית, בתוספת מעודכנת לימינו. שלושת האלבומים שהוציאה מאז 2017 הביאו קול חדש לסצנת הגרוב הישראלית שעושה חיל גם מעבר לים.

שקל

אייל דוידי, הידוע בכינויו "שקל", הוא שם חשוב בז׳אנר ההיפ הופ הישראלי. כחלק מהסצנה המקומית ובתור ילד שהגיע לראות הופעות של סאבלימינל והצל בתחילת שנות האלפיים, דוידי החל ללמוד להפיק בעצמו בזמן שבארץ פעלו יחסית בודדים בתחומו. עם השנים חבר לילד היפ הופ אחר, רביד פלוטניק (אז עוד בשם הבמה, נצ'י נצ') ויחד הם החלו לגלגל רעיונות.

בהמשך הגיע האלבום "תחיית המתים" של ההרכב פרודוקס (שבו היו חברים דוידי ופלוטניק לצד שמואל "אריסטו" יוסף ושמשון "צ'יצ'ו" אדמה), שם כבר נוכחים סמפולים (דגימות משירים) פרסיים שהיו על המחשב שהיה שייך לאביו של דוידי. בתור דור שני לעולים מאיראן ידע שקל שהוא חייב נוכחות כלשהי של הצלילים האלו ביצירה שלו, ואותו אלבום גרם לתהודה בסצנה המקומית שנעלמה למשך שנים, אך חזרה בתנופה מרגשת באמצע העשור הקודם כשפלוטניק, טונה, פלד ואמנים נוספים מובילים את חוד החנית. שקל המשיך ליצור מוזיקה משלו לצד הפקות לחברים ומוזיקאים מחוץ לתחום, הביא לחיינו את "מסיבה" שהביאה לנו את יסמין מועלם אי אז בקורונה ושימש קול מופרע ויצירתי במוזיקה הישראלית. ותודות רבות ל"סמפולים מפרס עוד לפני התיכון".

והמלצה קטנה לסיום

"ג'ונאם" ("נשמה" בפרסית) של הזמרת נופיה, חושף עוד טפח מהיכולות המעולות שלה שראינו ב"כוכב הבא" ומעוד חומרים שלה שיצאו מאז, בתקווה שנמשיך לקבל ממנה עוד כאלה.