ההיפ הופ הישראלי בפריחה נהדרת. כבר כמעט עשור מאז החזרה שלו למיינסטרים אחרי שנות גלות ונדידה, גם ברמת הפופולריות וגם ברמת היצירה. המגמה בהובלת רביד פלוטניק וטונה לצד ג'ימבו ג'יי, פלד כהן ועוד עשתה את שלה וגידלה איתה דורות נוספים לז'אנר, החייתה קריירות אבודות ועוררה את כל אלה שחשבו שהסיפור די נגמר. היום נשים זרקור על שניים שבתקופה האחרונה זוהרים גם בלב המיינסטרים, אחרי עבודה קשה ומחשבה רבה. ובאופן יפה וקוסמי - מדובר במורה ותלמיד.
נתחיל בדודא, שם הבמה של יובל ניאזוב־כהן המייצג בכבוד את העיר אשדוד. השם דודא מתייחס באופן ישיר להרכב ההיפ הופ שבו היה חבר, "מבוא הדודאים" (לצד אלמוג גוזלן, עידן רז ואביאור חוטובלי), ושם ההרכב נלקח מהרחוב באותו השם ברובע ח' באשדוד, שבו גדל. ההרכב בנה את השם שלו עם קהל שהלך ונבנה והופעות סוחפות, מעניק לעיר כבוד ומוציא קצת את הדיבור האבסולוטי על תל־ אביב, שבצדק מאגדת בה המון מתרבות ההיפ הופ ומוזיקה בכלל. בשנת 2022 ההרכב התפרק, וב־2023 הוציא דודא את אלבום הסולו הראשון שלו, "אפור" שהביא רוח חדשה בתוך העושר של הסצנה המקומית, שיחות כנות ופתוחות על העבר המורכב של דודא שגדל בסביבה אלימה ואבא שעזב בגיל צעיר, כאשר גם הוא הופך להיות אבא במהלך שירותו הצבאי. הרבה אמונה ושיח של שליחות שנמצא שם ללא ציניות, ומיקם לי אותו כיוצר אמיץ וחדשני בעולם שבו המעלות החומריות בדרך כלל זוכות ליחס חשוב. בהמשך הוא גם מוציא את האלבום "שקוף" שיצא השנה ושותף גם באלבום האחרון של רביד פלוטניק "הדרך לשביל הזהב", שם הייעוץ הטקסטואלי שלו מורגש מאוד, והחיבור בינו לבין פלוטניק (שאף מביא את דודא לחמם אותו בהופעות) מרגש ומוציא מכל הצדדים את המיטב.
הייחוד של דודא כאמור הוא בלינגו החד שלו, רחוב וקודש יחד. בנוסף לכך הוא גם מפיק את עצמו מוזיקלית, אולי מהטובים כיום בז'אנר ובכלל. בנוסף לעבודה האישית שלו (הסלוגן המוכר של ניאזוב הוא "תעבוד" או בגרסת המוטו המורחב "דודא אמר שתעבוד") הוא גם מנטור; ה"דודא גאנג", חבורת ילדי הפלא שכוללת בה את ליעד מאיר, זיו שביט ורון חיון. כל אחד יהלום שעובר ליטוש תחת ידיו של דודא, בהפקתו ובעצתו, יוצרים דיבור ישיר אל הנוער בישראל ומעבר לו. הילדים גם נוכחים ביצירה של המורה ותוכלו למצוא אותם בקרדיטים של האלבום האחרון לא בשיר אחד, יחידה שמעשירה את עצמה וצועדת קדימה. על כל אחד מהם נוכל לכתוב דפים על גבי דפים, נתמקד הפעם באחד מיוחד - רון חיון.
הכי מעניין
רון התגייס לא מזמן לצה"ל (שיהיה בשעה טובה!), בן 19 סך הכול. מגיע מראשון־לציון, בתור מעריץ של "מבוא הדודאים" חלם ללכת בנתיב שלהם ועם הזמן חבר לדודא ומשם השתנו הדברים. מאחוריו כבר הספק מדהים של שיתופי פעולה עם עדן בן זקן ואיל גולן, אלבום בכורה ולהיטים שחורכים את הרשת. לאחרונה מתנגן "אחת ממיליון" שלו בפלייליסט גלגלצ ובשאר תחנות הרדיו (אחרי שכבר שטף את הרשתות) ומבשר על שם שנראה יותר במיינסטרים, ילד מוכשר שכבר מתבגר, יצבור עוד ניסיון חיים ויכתוב עליו, אף שיש עוד המון לפניו אבל נמצא בידיים טובות של המורה דודא ושאר אנשים יקרים ללא ספק.
בתור מעריץ וחלק מקהילת ההיפ הופ הישראלית אני מתרגש מהעתיד לבוא, מודה על זמנים כאלה שרק חלמנו עליהם בעבר, ועל הצעד הגדול שהוא הפיכת הז'אנר לחלק בלתי נפרד מהמוזיקה הישראלית. היינו כחולמים, לאט־ לאט מתעוררים.
טיפש עשרה
לכו תאזינו ל"האמנה החברתית", האלבום המעולה של הצמד "IDIOT!". המון ענייני חברה וטקסטים קורעים, גם מצחוק וגם את הלב. על כל התענוג הזה אחראים אורי רוסו ואיתמר לבשטיין, הראשון הוא שותפה של נגה ארז לחיים וליצירה, השני מנגן איתם ועם עוד רבים וטובים. אידיוט אידיוט, אך לא להדיוטות.