לא משנה כמה כסף שופכים שירותי הסטרימינג על הסרטים שלהם, ברוב המקרים קשה לפספס את העובדה שמדובר בסרטי סטרימינג. משהו שם נוסחתי יותר, חלול יותר, דל יותר. לכן, המחמאה הכי טובה שאפשר לתת לסרט סטרימינג היא שהוא היה יכול לעבוד מצוין גם כסרט קולנוע. ההבחנה הזו התחדדה אצלי בשבועות האחרונים שבהם נאלצתי לאמץ, כמו רבים, דיאטת סטרימינג קשוחה ובינונית להחריד. ומה משמח היה לפגוש לפתע את "צוות ההרס", שעלה לפני מספר שבועות באמזון, סרט שממש לא הייתי מתבאס לפגוש גם על מסך הקולנוע.
גיבורי הסרט הם צמד האחים למחצה - ג'וני, השוטר הבלתי יציב (ג'ייסון מומואה), וג'יימס, הקצין האחראי משייטת חיל הים (דייב בטיסטה). השניים מנוכרים כבר שנים וכעת הם נפגשים מחדש בהוואי בעקבות מותו המסתורי של אביהם, הבלש הפרטי. החקירה המסוכנת על סיבת מות אביהם מסבכת אותם עם המאפיה המקומית, אנשי יאקוזה ואיש עסקים נכלולי. במקביל לחשיפת נסיבות הרצח הם מנסים כמובן גם לשקם, בדרכם, את הקשר השבור ביניהם. לא נדרש להמתין הרבה כדי לקבל רושם מדויק למדי על טיב הסרט. זה קורה בערך עשר דקות מתחילתו, בסצנת הפעולה הראשונה המצוינת שבה צוות של היאקוזה מפתיע את ג'וני בדירתו העלובה. הקרב שמתחולל עשוי היטב - הכוראוגרפיה מהירה, מלהיבה ואלימה; הצילום רציף ונהיר; והסצנה משלבת ללא מאמץ בין הומור יבש וגרפיות מדממת. "פאן" מלבב שמבהיר כי אנחנו בידיים טובות אצל הבמאי אנג'ל מנואל סוטו. תידרש לסרט עוד כחצי שעה להעמיד את כליו על הלוח, להוציא את גיבוריו למסעם המשותף ולסמן שאנו נמצאים כאן למעשה בז'אנר "צמד השוטרים" האקשן־קומי.
התסריטאי ג'ונתן טרופר שוחה היטב בחומר כשהוא מפגין חיבה יתרה לקלאסיקות הז'אנר פרי עטו של שיין בלאק, הברנש שכתב בין השאר את "נשק קטלני", "קיס קיס בנג בנג" ו"בלשים בע"מ". התסריט שלו הוא קוקטייל מאוזן של עלילה פילם־נוארית־לייט מהולה בהומור משעשע, שפע אקשן אלים וגרפי, והחשוב מכול - אחווה גברית מצ'ואיסטית בין שני טיפוסים הפוכים שיודעת מתי להחטיף ומתי לשחנ"ש. על הביצוע המבדר אחראית הכימיה המעולה ונוטפת הטסטוסטרון שבין מומואה לבטיסטה המיומנים, ומפתיע איך עד היום עוד לא חיברו ביניהם. מדובר בשני שחקנים מוגבלים למדי, אך כשהם באלמנט שלהם אין צורך בדבר נוסף.
הכי מעניין
שני עניינים, בכל זאת, פוגמים מעט במוצר הסופי: הראשון הוא העלילה הצפויה מדי, שהייתה יכולה לעשות מאמץ קטן ולבצע הזרה כלשהי על השבלונה השחוקה. והעניין השני הוא סצנות האקשן שהן אומנם מושקעות ונהדרות, אך נעשה בהן שימוש מעט בוטה באפקטים דיגיטליים מצועצעים, מה שקצת מקלקל לסצנת הפעולה המרכזית האדירה על הכביש המהיר ולתחושה הכללית. הרי חלק מהקסם של הז'אנר האולד סקול הזה הוא הגשה אותנטית חבוטה במקצת - ממש כמו גיבוריו, ללא תוספים מלאכותיים.
צוות ההרס אינו מבריק, אבל הוא עושה את הקטע שלו היטב. התוצאה היא סרט ז'אנר ראוי יותר ושלם בהרבה מרוב מה שמוצע כרגע במרחב הסטרימינג הבינוני.
צוות ההרס ארה"ב 2026, בימוי: אנג'ל מנואל סוטו
טיפול זוגי // כך החל ז'אנר צמד השוטרים:
המשטרה משתוללת (1974): ג'יימס קאן הוא שוטר עצבני ותאב טובות הנאה, אלן ארקין הוא שוטר נוירוטי ודקדקן. השניים ינסו ללכוד את הפושע הגדול בעיר, במה שנחשב לסרט הנוסחתי הראשון בז'אנר.
48 שעות (1982): ניק נולטי הוא בלש משטרה קשוח, אדי מרפי הוא פושע חכמולוג. השניים ייאלצו לשתף פעולה כדי ללכוד רוצח, בסרט הראשון שמיסד את הנוסחה המודרנית של הז'אנר.
נשק קטלני (1987): דני גלובר הוא שוטר שקול ואיש משפחה, מל גיבסון הוא שוטר נפיץ ולא צפוי. השניים יוצאים לנטרל רשת מבריחי סמים, בסרט שהיה ונותר היהלום המלוטש ביותר בז'אנר.
עוד כתבות בנושא
