פיראטים ורובוטים: האסקפיזם הנכון שנטפליקס ואמזון מציעים לנו

"מכונת מלחמה" החדש בנטפליקס הוא שעטנז מוזר. הסרט מתחיל במערכה האמריקנית באפגניסטן, שם מאבד הגיבור, בגילומו של אלן ריצ'סון ("ריצ'ר") את אחיו. מכאן הוא יוצא להגשים את חלומם, לצלוח את ייסורי מבחני הקבלה ליחידת הריינג'רים היוקרתית ומקבל את הכינוי "81" שילווה אותו מעתה. מצבו הפוסט טראומטי מעלה חשש בקרב מפקדיו, אבל 81 הוא החייל הכי טוב במחזור בפער והוא מצליח להגיע למשימת האימון האחרונה. אם עד כה נשמע שאנחנו נמצאים בדרמת לוחמים ופוסט טראומה, אז הנה מגיע הטוויסט השעטנזי - במהלך המשימה המדוברת נתקל הכוח בהובלתו של 81 במעין רובוט מלחמה חייזרי קטלני והסרט מקבל תפנית של אקשנון הישרדות מד"בי. קראתם נכון. רובוט מלחמה חייזרי. והמאבק העיקש בו יהפוך להליך ריפוי זריז של מצבו הנפשי של הגיבור.

הבעיה בכל הסיפור הזה היא פשוטה - החיבור בין דרמת הפוסט טראומה לסרט האקשן בסגנון "הטורף" שהיא למעשה הופכת אליו, פשוט לא עובד. ראשית, כל מי שראה את "הטורף" המקורי מבין שאין בסיפור הזה שום צורך בנבירה בנפש גיבוריו. להפך, עוצמתו של הז'אנר נובעת מרזונו ומיקודו בקרב ההישרדות בין הגיבור האנדרדוג למפלצת. אבל אם כבר הוחלט ללכת על מיזוג הקונספטים, עשו לפחות מאמץ מינימלי לגרום לזה לקרות. אלא שכאן, למצבו הנפשי של 81 אין כל השפעה בפועל על אירועי הסרט. הוא אומנם מתחיל אטום וסגור והופך לאיטו למנהיג מאוזן יותר, אבל לטובת העיקר - יכולתו להילחם בחייזר ולעזור לחבריו, 81 הוא חייל־על מהרגע הראשון ועד לסופו כשסיפורו האישי עוזר בעיקר לשרוף זמן מסך מיותר. מזל שהאקשן עצמו עושה את העבודה. לא מסעיר מדי, לא חכם בכלל אבל מספק בידור סביר ביותר וריצ'סון, אובייסלי, הוא גיבור פעולה אמין מאוד. תכלס, זה מה שחשוב למי שהגיע לכאן לקצת אסקפיזם לא מזיק.

פיץ' המעלית של "הצוק", סרט הפיראטים החדש באמזון, בוודאי היה נשמע כך: "דמיינו את "סתם אחד" עם בוב אודנקירק, אלא שהגיבורה היא אישה והסיפור עובר מעולם הפשע האורבני של ימינו, לעבר הפיראטי של האיים הקאריביים". נשמע מעניין דיו, אך אם אתם חובבי ז'אנר הפיראטים אתם עשויים להתאכזב, שכן הקנבס המצומצם שעליו פורשׂ הצוק את סיפורו הוא הרבה פחות פיראטי בנימיו ויותר בבחינת שבלונת אקשן שפשוט הולבשה מעליה התפאורה המדוברת. אפילו ספינת פיראטים אין כאן ממש. זו, מופיעה לרגע בסצנת הפתיחה אך לא תשוב עוד. ומה כן? קפטן קונור האכזר (קארל אורבן), מגיע עם צוות הפיראטים שלו לאי השלו קיימן בראק כדי לסגור חוב ישן. באי חיה ארסל (פריאנקה צ'ופרה) עם משפחתה, ומתברר שיש לה עבר אפל ואלים כפיראטית מסוכנת, שגדלה בספינתו של קונור ולימים בגדה בו כשהיא בורחת עם מטמון של מטילי זהב.

כעת, קונור בא לסגור חשבון וארסל תצטרך לגייס את כל כישוריה כדי להילחם בקונור, לנסות לשחרר את בעלה שנשבה על ידו ולהגן על משפחתה. כאמור, "אף אחד" אחד לאחד. והסרט פחות או יותר חוזר על כל הביטים הצפויים מהסרט ההוא, שבעצמו היה לא יותר מעוד שיבוט ג'ון וויקי.
טוויסט הקרבות מושתת על כוריאוגרפיה המשלבת בין אומנויות לחימה שונות לבין שימוש וירטואוזי בחרבות, סכינים ומוסקטים. נחמד, גם אם נטול ולו זיקה רופפת לתקופה. כסרט אקשן ענייני, "הצוק" מספק סחורה לא רעה, הרבה בזכות חופן אלימות גרפית מדממת ופה ושם אפילו יצירתית. נקודה נוספת לזכות היא צוות השחקנים. על אורבן הנהדר תמיד אפשר לסמוך וצ'ופרה מביאה עמה לא מעט ניסיון ככוכבת אקשן והיא מוכרת היטב את יכולות הלחימה המופלאות של דמותה. אבל, סרט פיראטים זה לא באמת. מקסימום פיראטים לייט. אררר.