שתי סצנות קצרות ב"רגשות להשכרה" יותר מעניינות מהעלילה העיקרית

ב"רגשות להשכרה", ברנדון פרייז'ר הוא פיליפ, אמריקאי שחי ביפן ומתפרנס מעבודות משחק מזדמנות. יום אחד הוא נשלח לבצע תפקיד בטקס לוויה ולהפתעתו מתגלה כי המת למעשה חי. מתברר שכל האירוע המשונה בוים לדרישתו של ה"מנוח" כדי שב"מותו" הוא יוכל להפיג את בדידותו ולחוש שיש לו חברים בעולם. מאחורי ההפקה עומדת חברה שמספקת שירותי "משפחה להשכרה", ושולחת ללקוחותיה שחקנים שמגלמים עבורם דמויות שונות כדי לעזור בפתרון בעיות ולמלא את החוסרים בחייהם. פיליפ מתחיל לעבוד בחברה, ולמרות קשיי הסתגלות לקונספט הביזארי הוא נטמע בעולמותיו החדשים ואף מוצא בהם את החיבורים האנושיים שכה היו חסרים לו.

מצד אחד, "רגשות להשכרה" הוא סרט חביב ומרגש שמציע ערב נעים בקולנוע: פרייז'ר הסימפטי מצליח לשכנע כזר שמנסה למצוא את דרכו בנבכיה של תרבות שונה רק כדי לגלות שבסופו של דבר כולנו בני אדם שמחפשים תשומת לב, הכרה ואהבה; הקאסט היפני מוצלח ומספק צוהר לחברה ולתרבות היפניים; והלוקיישן היפני האקזוטי תמיד מרתק ומוסיף עניין.

אולם מצד שני, זהו גם סרט מפוספס שלוקח קונספט מעניין, מציג אותו היטב ואז מחמיץ את הטיפול בו. עיקר הסרט נסוב סביב קווי העלילה של שתי דמויות שפיליפ מגלם במסגרת עבודתו החדשה. בראשון, פיליפ מגלם אב לילדה חצי יפנית, שאימה שוכרת את שירותיו כדי לעזור לבתה להתקבל לבית ספר יוקרתי. בסיפור השני בתו של שחקן־עבר קשיש שוכרת את פיליפ כדי שיקדיש זמן לאביה ויגרום לו לחוש שהעולם שוב מתעניין בו. שני קווי העלילה ממלאים את תפקידם הדרמטי, והמסע שהם מציעים לגיבור ממלא את החלל שהותירה בנפשו ילדות ללא דמות אב. הבעיה היא שמבחינה קונספטואלית הם שונים בתכלית מאותו מקרה ראשון שהוצג בלוויה והגדיר לסרט פרמיס (רעיון יסוד) מעניין ומשמעותי בהרבה. כי בניגוד למקרה הלוויה ששם את הדגש על המאמץ מכמיר הלב שאדם מוכן לעשות כדי למצוא מזור לבדידותו, בסיפורי הילדה והקשיש הפוקוס עובר מטיפול בבעיית הבדידות, שהפכה לאחת המגפות הגדולות של החיים המודרניים, לעיסוק בנושאים טריוויאליים מאוד.

בנוסף, גם הדינמיקה בין הדמויות הפכה לפשטנית בהרבה מכיוון שהילדה והקשיש אינם מודעים לעובדה שהדמות שנכנסה לפתע לחייהם מגולמת בידי שחקן. מבחינתם זוהי מערכת יחסים קונבנציונלית לגמרי. כעת דמיינו עד כמה מורכבת, מוזרה (בקטע טוב) ונואשת יכולה להיות מערכת היחסים שמתפתחת לאורך זמן בין אדם בודד לדמות שמגלם השחקן ששכר, כששניהם מוכרחים להדחיק את העמדת הפנים וליצור חיבור משמעותי. ואם נדרשת עוד הוכחה לדבר, במהלך הסרט מגיח לרגעים סיפור נוסף שעוסק אף הוא בניסיון להתמודד עם הבדידות דרך הפתרון שחברת משפחה להשכרה מציעה. ואף שמדובר בסיפור מרומז שמוקדשות לו רק שתי סצנות קצרות, הוא מעניין ומסקרן יותר מכל מה שיש לעלילה המרכזית להציע. כל זה, כאמור, לא פוגם ביכולתו של הסרט לספק חוויה מעניינת ומרגשת, אולם חבל שהוא מחמיץ את הפוטנציאל שהיה גלום בו ליצירת חוויה עמוקה וחשובה.

רגשות להשכרה ארה"ב, יפן 2025, בימוי: היקארי. 110 ד'

בדד

כמה סרטים שעוסקים בבדידות המודרנית בהצלחה גדולה יותר:

אבודים בטוקיו (2003)

כוכב קולנוע מזדקן (ביל מאריי) וצעירה אמריקאית בודדה (סקרלט ג'והנסון) נפגשים במלון בטוקיו, מפתחים קשר בלתי צפוי ומוצאים נחמה זה בזה מול תרבות זרה, ניכור ומשבר קיומי.

לארס והבחורה האמיתית (2007)

גבר ביישן ומבודד (ריאן גוסלינג), מתחיל לנהל מערכת יחסים אמיתית עם בובה שהזמין ברשת ומכריח את כל מכריו להשתלב בהזיה שלו ובכך להתמודד גם עם הפחדים והבדידות שלהם.

היא (2013)

אדם בודד (חואקין פיניקס), מתאהב במערכת הפעלה ממוחשבת (קולה של סקרלט ג'והנסון) והיא משיבה לו אהבה.