גודס מספר שאביו יצחק לקח אותו בתור פרויקט אישי, ואפילו יצא לפנסיה מוקדמת כדי לטפח את הכישרון של בנו הצעיר. "הוא חינך אותי תמיד להיות הכי טוב שיש, העביר אותי לפרקים התשה פיזית ומנטלית ודחף אותי לקצה לא פעם, מה שגרם לי ללחצים נפשיים לא פשוטים", הוא משחזר. "החינוך שלו היה רוסי קלאסי; בבקרים הוא היה מעיר אותי לרוץ בים, כשילדים היו יוצאים לבלות אני הלכתי לזרוק לסל, ויתרתי על הילדוּת שלי ועל חברים והפכתי למקצוען ואובססיבי למשחק הרבה בזכותו. זה הפך אותי לקשוח עם אופי חזק מאוד, וסייע לי להתמודד בהמשך בתקופות קשות".
העבודה הקשה של גודס השתלמה. כבר בגיל 15 הוא הפך לשחקן בוגרים בהפועל חיפה, כשהוא מפגין יכולת קליעה יוצאת דופן, בעיקר מטווח שלוש הנקודות. "מגיל צעיר הייתי רוב הזמן עם מבוגרים סביבי, התמימות שלי נעלמה והפכתי לחיית טרף בג'ונגל שצריכה ללמוד איך לשרוד. זה קצת מפחיד, לא כל אחד יכול לעבור את זה. יצאתי עם שריטות בנפש והפכתי ליותר מתוכנת, פחות מישהו שמביע רגש. אלו מגננות שבניתי כדי לשמור על עצמי ולא לתת לאף אחד להיכנס פנימה", הוא מספר. "הרבה פעמים אנשים אומרים שאני לא אדם חם או פתוח וזה משהו שאני עדיין מתמודד איתו, אבל ככה גדלתי – לא להפגין רגש או פחד, לא להיפגע מאנשים שפתאום מתהפכים עליך או ממישהו שכתב עליך משהו רע. אני לא רובוט, יש בי רגש, אבל אלו קשיים שספורטאים לומדים להתמודד איתם".
היכולות של גודס הובילו אותו למכבי תל־אביב כבר בגיל 19, שם במפתיע הפך במהירות לרכז המוביל של הקבוצה בזכות יכולות קליעה ומסירה איכותיות. בגיל 21 הוא קרע את הרצועה הצולבת בברך ונאלץ להיעדר שנה מהמגרשים, ושלוש שנים לאחר מכן חווה פציעה דומה בברך השנייה, ששוב השביתה אותו לשנה. כשהתאושש עבר לשחק באיטליה ובספרד, עבר בכמה תחנות בארץ, ובשנת 2004 פרש ממשחק פעיל. "אני מרוצה מהקריירה שלי כשחקן כי הגעתי למקומות הכי גבוהים שיש. בתקופה שלי היה פחות ידע איך למנוע פציעות וגם רפואת הספורט הייתה פחות מפותחת, ואני בטוח שעם הידע היום יכולתי להאריך את הקריירה ולהגיע גם יותר רחוק. בגילים הצעירים שיחקתי בארבע מסגרות שונות ולפעמים שלושה משחקים מלאים ביום, ובסופו של דבר זה גבה מחיר מהגוף שלי. הייתה לי משיכה לאימון כבר בתור רכז על המגרש, ובמהלך ההתאוששות מהפציעה בברך נרשמתי לקורס מאמנים והוצאתי תעודה. כדורסל הוא חלק מרכזי בחיי והיה לי חשוב להעביר את הידע שצברתי ולהפוך שחקנים צעירים לטובים יותר".
"מה שזופר אבדיה עשה זה דבר שלא עושים. אם יש לך דעה זה טוב ויפה אבל תשמור אותה לעצמך במהלך האליפות, כי התקשורת רק מחכה לדברים כאלה. המילים שלו גרמו לחוסר שביעות רצון בין השחקנים, ואסור שזה יקרה"
תחנת האימון הראשונה של גודס הייתה בעונת 2004/5 כעוזר מאמן בראשון־לציון. עונה לאחר מכן הפך למאמן הראשי של הקבוצה והוביל אותה למקום השלישי, הן בעונה הסדירה והן בפיינל פור. משם עבר לקדנציה ראשונה כעוזר במכבי תל־אביב, וממנה המשיך לשנתיים כמאמן ראשי בהפועל ירושלים, שם זכה פעמיים בגביע וינר. הוא חזר לקדנציה שנייה כעוזר בצהוב, וזכה בשלוש אליפויות, ארבעה גביעים ובתואר יורוליג יוקרתי לצד דיוויד בלאט. בקיץ 2014 קיבל לראשונה את המושכות כמאמנה הראשי של מכבי תל־אביב. בנובמבר 2015, כמה חודשים לאחר שהחל את העונה השנייה כמאמן הצהובים, פוטר מהקבוצה לאחר שרשרת של הפסדים.
"קיבלתי את המינוי בתזמון הכי גרוע, אחרי שנת שיא, עם ציפיות אדירות וכשכמה שחקנים מרכזיים עזבו את הקבוצה", הוא מנתח. "הייתה לנו עונה לא רעה עם מקום חמישי ביורוליג והעפלה לשלב ההצלבה, מה שלא קרה הרבה מאז, וזכייה בגביע. לצערי פציעות של שחקנים משמעותיים הובילה להדחה שלנו בחצי גמר הפלייאוף הישראלי ולאיבוד האליפות".
עד כמה שונה עבודה במכבי מכל מועדון אחר שעבדת בו?
"אין מועדון בארץ שאתה יכול להשוות למכבי תל־אביב מבחינת הלחצים. לעבוד שם זה הרבה מעבר לאימון. אתה מתמודד עם תקשורת, הנהלה, אוהדים, תקופות טובות יותר או פחות. צריך לדעת לנהל את העסק ואת הפוליטיקה הפנימית, לדעת מה להגיד ומה לא וללמוד ללכת בין הטיפות. זה מקום שצריך להגיע אליו מוכן מאוד מבחינה מנטלית".
מדוע המועדון מתקשה כל כך באירופה בשנים האחרונות?
"הדבר הכי חשוב בקבוצה היא המשכיות מבחינת הסגל המוביל, מה שעוזר להתחבר ולצלוח תקופות פחות טובות. בשנים האחרונות זה משהו שמכבי מצליחה לעשות פחות וזו בעיה, וברגע שהם יצליחו לבנות סגל שרובו ירוץ כמה שנים יחד, הקבוצה תחזור לימים הגדולים שלה".
את הפגרה מאימון הקדיש גודס עם שותפו אלעד גרגיר להקמת פלטפורמה בשם arcdb, שמסייעת לבעלי מקצוע בתחום השיפוץ והבנייה ומקשרת ביניהם. בחודש מאי החולף נמכרו 50 אחוז ממניות החברה תמורת 11 מיליון שקלים. "היום אני לא נוכח באופן פעיל בחברה והשותף שלי, שהוא גם חבר קרוב, הוא המנכ"ל וחולש על העבודה השוטפת. אני שמח שבנינו משהו מאוד איכותי ומצליח".
למרות הפריחה העסקית, חיידק הכדורסל החזיר ב־2017 את גודס למגרשים ולמכבי תל־אביב, שם מונה לתפקיד עוזר המאמן תחת חברו הטוב נבן ספאחיה. החיבור הזה החזיק שנה וחצי בלבד ושבועיים אחרי שפוטרו השניים, בנובמבר 2018, חזר לתחנה הראשונה שלו בראשון־לציון. "הגעתי לקבוצה כשהייתה במקום האחרון בליגה וסיימנו את העונה עם הפסד בגמר הפלייאוף ובגמר הגביע, הישג ששחזרנו שוב עונה לאחר מכן. זה לא היה מובן מאליו עם התקציב שהיה לנו", הוא מספר. "בתחילת העונה השלישית נעשו כמה טעויות שלי ושל אחרים בבניית הקבוצה, דברים לא הסתדרו ושוב גיליתי עד כמה הזיכרון קצר ופתאום מחיבוקים ואהדה, התחלתי לקבל גידופים וקריאות ללכת הביתה".
כמה קשה להתמודד בסיטואציה כזו?
"אנחנו חיים מדינה מזרח־תיכונית עם נהגים עצבניים על הכביש ואלימות ברחובות, הסובלנות קצרה וזה מקרין גם על תרבות הספורט פה. זה משהו שצריך להבין אם אתם רוצים להיות חלק מהעסק. בגלל זה גם כשמחבקים אותי אני יודע היטב שהכול זמני ויכול להתהפך. ברגע אחד הופכים אותך לכלום ושום דבר. אחרי 21 שנים על הקווים למדתי לעשות את ההפרדה ולקבל את הכול באהבה".
גודס פוטר מראשון־לציון בעונה השלישית שלו. שבועיים לאחר מכן חתם במפתיע כמאמנה של הפועל חולון. "היו שאמרו לי לנוח והיו שהמליצו לקחת הצעה ממועדון גדול, אבל הגעתי למסקנה שצריך לחזור לעניינים, לקחת את ההזדמנות.
"קיבלתי את הקבוצה עם הגב לקיר ועם כמה משחקי נוקאאוט חשובים שעמדנו בהם ומשם הדברים התחברו. היה לנו סגל שחקנים קשוח וכישרוני שהצליח להתחבר ולהגיע לרגעי ההכרעה מוכן מאוד מנטלית ועם הרבה ביטחון".
תוך זמן קצר שכח גודס את המשבר בראשון־לציון והוביל את חולון לעונה הטובה בתולדותיה, עם העפלה ראשונה לפיינל פור אירופי וזכייה שנייה באליפות המדינה, הראשונה שלו בקריירה כמאמן ראשי, אחרי ניצחון בגמר על בני הרצליה.
"אליפות הייתה אחת המטרות שלי כמאמן ראשי ואחרי הזכייה הרגשתי סיפוק גדול", הוא נזכר. "זכייה באליפות בסדרה ולא במשחק אחד רק מבהירה איזו קבוצה מיוחדת הייתה לנו. חולון זה מועדון מיוחד עם גרעין נאמן של אוהדים בגילים שונים, שמחוברים אליו בתשוקה יוצאת דופן. זה יוצר במגרש אנרגיה מטורפת ואווירה שקשה לתאר, מה שמקשה מאוד על היריבות שמגיעות לשחק מולנו".
מתחילת העונה הנוכחית חולון ממשיכה להפגין יכולת טובה. היא אומנם הודחה לאחרונה ממשחקי הגביע בהפסד להפועל חיפה, אבל ממוקמת שלישית בליגה והעפילה לשלב 16 האחרונות באירופה. "קשה תקציבית למועדון כמו חולון לשמר סגל מצליח, והעובדה שהצלחנו להשאיר שחקנים מרכזיים כמו ג'ו רגלנד, כריס ג'ונסון ופרדי בורדיון היא ההישג הגדול של המועדון העונה. הליגה קשה וצמודה העונה, קבוצות חזקות נבנו בתקציבים גדולים, יהיה קשה לשחזר את ההישג. אנחנו לוקחים את הדברים צעד־צעד".
"אנשים אומרים שאני לא אדם חם או פתוח, אבל ככה גדלתי – לא להראות רגש או פחד, לא להיפגע כשפתאום מתהפכים עליך או ממישהו שכתב עליך משהו רע. אני לא רובוט, אבל אלו קשיים שלומדים להתמודד איתם"
עוד לפני שפוטר מראשון־לציון סגר גודס מעגל לאחר שמונה בספטמבר 2021 למאמנה של נבחרת ישראל, שבה כיכבו הוא ואביו כשחקנים. "זה היה רגע מיוחד בשבילי – הגשמת חלום וכבוד גדול, בתור מי ששיחק בכל נבחרות ישראל כשחקן, הרגשתי שזו זכות גדולה", מתאר גודס, שהחליף את עודד קטש שהסתכסך עם ראשי האיגוד. מטרותיו היו להוביל את ישראל באליפות אירופה קיץ 2022 ולנסות לסיים בהצלחה את קמפיין מוקדמות אליפות העולם. תחת גודס הנבחרת התקשתה להתלכד, איבדה את סיכוייה להעפיל לאליפות העולם ולא הצליחה לעבור את השלב המוקדם באליפות אירופה. בנובמבר הודיע גודס על עזיבת אימון הנבחרת מוקדם מהצפוי. "הבעיה הראשונה שהקשתה מאוד היא שיטת החלונות (שיטה שבה המשחקים מתקיימים במהלך העונה, ד"מ) בעיקר במוקדמות אליפות העולם. מכיוון שאין שיתוף פעולה בין היורוליג לפיב"א ושחקני ה־NBA לא מגיעים, בכל חלון סגל הנבחרת שעמד לרשותי היה שונה, היה מעט זמן לאימונים ולתרגול השיטה. הבעיה השנייה הייתה הקושי לשלב בזמן קצר מדי שחקן ענק כמו דני אבדיה, שרגיל לסגנון של ה־NBA ששונה מאוד מהסגנון ששיחקנו בו. תחת קטש הנבחרת שיחקה מאוד קבוצתי, כשהכדור עובר בין הרבה ידיים, וכשנכנסתי לתפקיד שמרתי על הסגנון הזה והקושי באליפות היה לשלב את אבדיה, שרצה את הכדור בידיים שלו".
בבית המוקדם שהתקיים בפראג הצליחה הנבחרת לנצח את פינלנד ואת הולנד במשחקי הפתיחה אבל אז הובסה בשלושה משחקים והודחה מהטורניר. במקביל נאלצו בנבחרת להתמודד עם האשמות של אביו של דני, שחקן העבר זופר אבדיה, שטען בפומבי שהשחקנים הוותיקים והמאמן לא תומכים בו. "מה שזופר אבדיה עשה זה דבר שלא עושים", קובע גודס. "אם יש לך דעה זה טוב ויפה אבל תשמור אותה לעצמך במהלך האליפות, כי התקשורת רק מחכה לדברים כאלה. המילים שלו גרמו לחוסר שביעות רצון בין השחקנים, ואסור שזה יקרה".
לכן חדר ההלבשה שלכם היה לא בריא?
"אני לא מסכים ופוסל לחלוטין את הטענה שחדר ההלבשה שלנו היה לא בריא. הנבחרת הייתה מאוחדת עם שילוב בין ותיקים לצעירים. בעיות הסגנון יצרו סוג של מאבק כוחות פנימי, אבל מזה להסיק שחדר ההלבשה היה גרוע, זה ללכת לטעמי רחוק מדי. אני חושב שהעובדה שהצבתי לפני הטורניר מטרה גבוהה של רבע גמר יצרה ציפייה ציבורית גדולה שחזרה אליי לפרצוף, אבל הייתי חוזר על זה שוב כי אני מאמן שמכוון גבוה ולא מפחד להיכשל".
הכדורסל שלנו שווה מקום ברבע הגמר באליפות אירופה?
"זה תלוי ביריבות שמולך. אני חושב שהאליפות האחרונה הייתה החזקה אי פעם עם שלושה כוכבי NBA, שחקני יורוליג בכירים ואנשי מקצוע מצוינים. זה לא סוד שכנבחרת יש לנו בעיה להתמודד ברמות האלה אבל אני מאמין שאם היה לנו יותר זמן להתכונן היינו מגיעים רחוק יותר".
מה דעתך על ההתקדמות של דני אבדיה?
"דני הוא ילד נהדר שעובד קשה ועשה בשנים האחרונות התפתחות נהדרת מבחינה פיזית. הסיטואציה שלו בוושינגטון לא פשוטה אבל עם בנייה נכונה ומערכת תומכת סביבו, אין לי ספק שהוא יהפוך לשחקן NBA לגיטימי להרבה שנים".
אתה מרוצה מדור השחקנים הישראלי?
"יש לנו דור של שחקנים מוכשר שמשחק בכל מקום, משקיעים כאן המון בדור הצעיר ובאקדמיות ועם סבלנות והתמדה ימשיכו לפרוץ כאן כישרונות".
גודס יחגוג 52 במרץ, נשוי לסמדר, שאותה הוא מכיר מגיל 17, והם הורים לשלושה ילדים. אחד מהם, שגיא, הוא כדורסלן במחלקת הנוער של מכבי תל־אביב. "הוא מוכשר מאוד ואני עוזר לו כמה שיותר מכל בחינה אבל פחות לוחץ אותו בצורה שבה אבא שלי לחץ אותי כי אני לא רוצה להזיק לו נפשית".
עד מתי תמשיך לאמן?
"התשובה משתנה לפי תקופות. בימים רעים אני אומר 55 ובטובים 60. אין ספק שאימון זה מקצוע של מזוכיסטים. מצד שני האדרנלין והסיפוק אחרי ניצחונות הוא מאוד ממכר. עם כל הקושי זה מקצוע שאני עדיין נהנה ממנו".
על מה אתה חולם?
"תואר אירופי כמאמן ראשי הוא הדבר היחיד שחסר לי ברזומה ואני שואף לזכות בו. חלום נוסף הוא לעבוד ב־NBA, גם כעוזר. הייתי עם ספאחיה בזמנו כשעבד באטלנטה וזו הייתה חוויה מדהימה, אבל קשה מאוד לקבל הצעת עבודה משם".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני מאושר ממה שהצלחתי להשיג בעבודה קשה, לא קיבלתי כלום מאף אחד ועברתי את כל הדרך בעשר אצבעות. יש לי שלושה ילדים נהדרים ואישה נהדרת שהקריבה המון עבורי, מכירה אותי היטב ויודעת לאזן אותי, ורק שכולם יהיו בריאים. הכול זמני בחיים האלה וצריך ליהנות בכל יום כאילו זה היום האחרון שלנו. יש לכל אחד מאיתנו נר דולק בשמיים ואתה לא יודע מתי יכבו לך אותו. אני בחמש".
