הכירו את המתכון לסדרת מתח ישראלית קלאסית: שופכים לקערה כוס גדושה של דמויות מגוני הקשת הישראלית. מערבבים עם כפית של גיבור מיוסר, רצוי בעל עבר ביטחוני עשיר שנשבע שלעולם לא ישוב לתפקיד. מפזרים מעט סטריאוטיפים ויחסי יהודים-ערבים (במידה, לא להגזים).ולסיום אם רוצים – גם קורטוב של עוז זהבי שתמיד מוסיף טעם טוב. "בוגד" של רון לשם ועמית כהן בבימויו של אסף פולונסקי היא סדרה שנשארת נאמנה עד כה לחוקי הז'אנר שהיא משתייכת אליו. כל כך נאמנה עד כדי שאפשר לטעות שמדובר בסדרה ישנה יותר. היא מצייתת לכל הכללים, דבקה בקנאות לנורמות. בקיצור, הילד הטוב של הטלוויזיה הישראלית. השאלה שנשאלה היא – יש טעם?
העלילה בקצרה מספרת על מטוס 432 שנעלם מהמכ"ם בישראל, מה שמקפיץ צוותי ביטחון לחקור את ההיעלמות המסתורית שלו ואת זהות הנוסעים שטסו בו. שם הסדרה כבר מתריע בפנינו על נוסע אפשרי שסרח והוביל להיעלמות המטוס, אך לא מדובר בבוגד היחיד שייחשף. קרוביהם המודאגים של הנוסעים נאלצים לגלות לפתע את הסכין בגב שתקעו בהם בני משפחתם, במגוון דרכים. למשל חייל עטור צל"שים שכנראה תומך בארגון מהפכה אנטי ישראלי (עדי אלון) או יזם שטס עם גרושתו להודו ללא ידיעת אשתו ההריונית.
את התעלומה הזו ינסו לפצח יונתן ג'ורג'י (ליאור אשכנזי), איש שב"כ לשעבר שאיבד את ראייתו בעקבות פציעה, ודן מלכה (עוז זהבי), חניך קורס שנאלץ בעל כורחו לשמש עוזרו האישי של ג'ורג'י. את הגרסה המקומית של שרלוק הולמס ועוזרו ווטסון אנחנו מקבלים עם טוויסט – בני משפחתו של ג'ורג'י הם חלק מנוסעי המטוס.
לסיפור מרובה העלילות יש פוטנציאל אדיר, כמו גם לתעלומה שהונחה על השולחן, אולם נראה שיוצרי הסדרה עוד לא ממש החליטו מה לעשות עם שניהם. כפי שמצופה מתחילתה של סדרה, המניע של הדמויות עדיין אינו מובן, אך כבר עכשיו יש כמה המתחרות על התואר "הדמות שיכולנו גם בלעדיה". לצד זאת עלילת החקירה די אנמית, ואם נוריד את העקיצות בין ג'ורג'י למלכה, נישאר עם פירורי בילוש מעטים ולא מאוד מסעירים.
ואי אפשר שלא לדבר על הפיל (או נכון יותר, הממותה) שבחדר – "מניפסט". סדרה שוברת שיאים של נטפליקס, המספרת את סיפורו של מטוס נוסעים שנעלם מהרדאר. דמויות רבות ומגוונות? יש. תעלומה חסרת פשר? יש. סודות אפלים וקורעי משפחות שצצים ועולים כפטריות רעילות אחרי הגשם? בשפע! אפילו ילד קטן שתפקידו חשוב יותר ממה שנדמה לנו בהתחלה – קיבלנו.
אז נכון, רעיון של סדרה שדומה לרעיון אחר לאו דווקא יהיה פחות טוב, אך תמיד תתלווה אליו גיבנת ההשוואה. בנוסף, בפני יוצרי הסדרה המנוסים ניצב אתגר לא פשוט, שכן הצופה הישראלי הוא אגוז שקשה לזעזע. במדינה שבה מהדורת חדשות יומית היא למעשה סדרת מתח בלתי צפויה, היוצרים הישראלים חייבים לעמוד בקצב אם הם רוצים למרוט את עצביו של הצופה, וכרגע בוגד מדשדשת מאחור מהבחינה הזו.
נקודת אור אחת שאי אפשר להתעלם ממנה היא המשחק הפנומנלי של חלק מהקאסט. אשכנזי מפליא בגילום דמות העיוור ומשחק אותה בצורה כה מדויקת עד שגם הצופים מרגישים חסרי ראייה לרגע. הבחירה להנכיח את הקושי שלו נהדרת, וגורמת לנו להרגיש מקרוב גם את הגישוש באפלה של החוקרים אחר הפתרון. אורנה בנאי מוכיחה לנו שוב שקומיקאים הם השחקנים הדרמטיים הכי טובים, וניב סולטן מדהימה כאחות המודאגת אך הזהירה של חייל קרבי, שמתגלה כי הסתיר זוגיות עם בחורה ערבייה.
לסיכום, נכון לשלושת פרקיה הראשונים, בוגד עדיין מחממת מנועים. היא מציגה פוטנציאל, אך קשה לומר שהיא תופסת את הצופה מהרגע הראשון. השלט חורץ הגורלות, נשאר ביד.
בוגד HOT, צילום: HOT ו–NEXT TV, רן מנדלסון, באדיבות כאן 11
