שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת בֵּין עַנְנֵי הַתְּכֵלֶת
וּבַשְּׁבִיל מְטַיֶּלֶת
הַשָּׁרָה לְשֶׁעָבַר אַיֶּלֶת.
צוֹעֶדֶת לָהּ אַיֶּלֶת שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת.
פִּתְאֹם הִיא פּוֹגֶשֶׁת
טַיָּס לְשֶׁעָבַר, רַבְצָ"ר וַחֲבֵר כְּנֶסֶת.
מִי עוֹבֵד לְמַעַן עַם יִשְׂרָאֵל בִּמְלוֹא הַמֶּרֶץ?
זֶהוּ הָרַב רָפִי פֶּרֶץ!
אוֹמֵר הָרַב לְאַיֶּלֶת:
אֶת הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן
הָיִיתִי מְפַנֶּה בְּרָצוֹן
אִם רַק הָיִית אַחַת שֶׁמִּתְפַּלֶּלֶת.
("יורים בנגמ"ש" על התחבטויותיה הפוליטיות של איילת שקד)
אוקיי חברים, לחימום הקנה – מי מקום 11 בימינה?
מתן צור: "אה, זה קל, שי מימון".
מה קל בזה לא הבנתי, אבל סבבה. מקום 13?
יאיר יעקבי: "יום טוב כלפון, לא?"
די להמציא עכשיו אנשים.
יעקבי: "אני לא ממציא, נשבע, הוא אמור להביא את קולות הצרפתים".
צור: "נכון, אבל הוא קרוב יותר למקום עשרים. אולי שירלי פינטו? צריך להיות שם ריץ'־רץ' בין הימין החדש לבית היהודי. אולי שולי?"
הנה, הצלחתי להתקיל אתכם די בהתחלה. התשובה הנכונה היא הרב אלי בן־דהן.
צור: "אני מתמקד בדברים החשובים באמת, יונתן דובוב במקום ה־54 והרב דרוקמן, 99".
יעקבי: "פעם שיבצו את אבא שלי ברשימה של המפד"ל. הוא רב ברעננה ופתאום מצא את עצמו במקום מאה ומשהו".
צור: "מזל שזו לא הייתה תקופה עם טוויטר. היו חופרים בעבר שלו, היו מוצאים שהוא אבא של לץ – והלך עליו במוסדות התנועה".

תכלס חבל בכל מקרה להתעסק במקומות האלה, 11 או 13 בימינה. הרי ממקום שש והלאה כבר לא יהיה רלוונטי, ביבי ישתה הכול ביממה האחרונה.
צור: "לגמרי. שתיית המנדטים זה משהו שלא ייאמן. כולם יודעים שזה יקרה, ולאף אחד אין מה לעשות. ההיסטוריה מוכיחה שעדיף לזכור מי מקום 40 בליכוד מאשר העשירי בימינה, וזה עצוב מאוד".
יעקבי: "מצחיק אותי ביבי, שאמר שלא צריך את שי מימון ורוני ססובר בכנסת. כאילו שהוא מכיר את מי שיחליף אותם במקומות 37־38 ברשימה שלו".
מה קרה למגזר שלנו בין שתי מערכות הבחירות הצמודות הללו?
צור: "האמת שלא קרה הרבה".
יעקבי: "מסכים. המגזר בגדול עומד נפעם מול נבחריו ומנסה להבין מה לעזאזל קורה, ובמה לעזאזל הם מתעסקים. בימינה, זה נראה כאילו לפני שנה סמוטריץ' שאל את בנט איך אפשר להוציא את שולי מועלם מהרשימה בלי שתיעלב, ובנט אמר: 'תשמע, יש לי רעיון, אבל תחזיק ראש'. כי באמת בסוף אתה שואל את עצמך מה השתנה ממה שהיה, ואתה רואה את שולי מועלם כמה מקומות אחורה, וזהו בערך".
צור: "אני חושב שהרשימה של ימינה פחות טובה משל הבית היהודי. אז היו פריימריז ובחרו רשימה, ועכשיו קצת נתקעו עם כל מיני ברירות מחדל וועדה מסדרת. הרשימה לא מאוד אטרקטיבית בעיניי. בנט, שקד וסמוטריץ' – כן. הרב פרץ מוערך אבל לא כפוליטיקאי, קצת הזוי שהוא עומד בראש מפלגה".
יעקבי: "בנט הצליח להכניס דמויות ליברליות יותר, נראה אם זה ייתן לו משהו. כנראה שלא".
צור: "אני מסכים עקרונית עם המהלך של בנט ושקד בהקמת הימין החדש, אבל הדרך הוכיחה שיש להם עוד הרבה ללמוד. הם הופתעו לראות כמה אנשים נוטרים להם טינה".
צור: "ההערצה של הציבור שלנו לאיילת שקד קיימת רק בגלל שהיא צעירה וחילונית. אם היא הייתה מתנחלת בת חמישים עם כיסוי ראש, היא לא הייתה מגיעה לדרגת המושיעה ו'בואי תנהיגי אותנו'"

יעקבי: "היה כאן משהו נאיבי מאוד, למרות שקצת מצחיק לומר נאיבי על אנשים שעוסקים בפוליטיקה. בנט מצא עצמו מנהיג ללא עדר, בלי שום בייס. מה הוא חשב שיקרה?"
צור: "טוב, בוא לא נשכח שהוא היה כפסע מלהיכנס לכנסת".
יעקבי: "אני לא חושב שהוא פרש מתוך מחשבה ש'אולי אצליח לעבור את אחוז החסימה'".
חוץ משולי שנדחקה כמה (וכמה וכמה) מקומות למטה, יש עוד שינוי שלא דיברנו עליו: איילת בראש לעומת בנט.
יעקבי: "אני טוען שהיא עשתה טעות. סיכוי גדול שהם יהיו באופוזיציה, וסיכוי עוד יותר גדול שההישג של ימינה יהיה מאוד לא מרשים. היא הייתה צריכה לחכות בחוץ ולחזור כמו גדולה. בטח אחרי שהתפרסם שהיא רצתה ללכת לליכוד. הכול נהיה מאוד לא אמין, היא עברה קצת ציפילבניזציה. אני אישית מאמין לה, אבל חושב שהיא נפגעה ציבורית".
והיא גם תהיה הרביעית לקבל תיק.
יעקבי: "כאמור, הייתה מחכה – היינו מתגעגעים".
צור: "ההערצה של הציבור שלנו לאיילת שקד קיימת רק בגלל שהיא צעירה וחילונית. אם היא הייתה מתנחלת בת חמישים עם כיסוי ראש, היא לא הייתה מגיעה לדרגת המושיעה ו'בואי תנהיגי אותנו'".
יעקבי: "זה תמיד ככה אצל דוסים. עד שיש חילוני שמכיר בנו, אנחנו מעריצים אותו. זה נכון גם בתרבות הדתית. רכזי תרבות ביישובים בחיים לא יסתכלו עלינו כמו על אמן חילוני ש'מוכן' לבוא להופיע אצלם".
צור: "שלא לומר יתקצבו אותו פי כמה".
יעקבי: "זה ממש מדכא. המציאות הזו באה ממקום שבבסיס שלו נכון, באמת הייתה תקופה שבה התרבות היהודית הרשתה לעצמה להתפשר כי הציבור היה אוכל כל מה שנותנים לו. אבל זה כבר לא נכון".
צור: "בגדול, יש לציבור שלנו רגשי נחיתות"
יעקבי: "וגם לאמנים. בוא נגיד שבציבור הדתי אנחנו קצת מוכרים, ולא פעם מבקשים מאיתנו לעשות סלפי. מבטי התימהון של חילונים שרואים את זה מהצד הם פרייסלס. עומדים המומים ולא מבינים למה לעזאזל יש מי שרוצה להצטלם איתי. מביך ביותר, אבל גם שומר אצלך איזה סוג של ענווה".
צור: "הייתי איזה יום בסופר פארם, ומוכרת דתייה רצתה להצטלם איתי. היא ביקשה מחברה שלה לצלם, וההיא פשוט לא הסכימה. מה פתאום להצטלם עם אדם זר, מה יש לך. אבל מה הכי מביך? שהיא באה אליי ושאלה אותי – תגיד, מי אתה? תגידי, לא יותר הגיוני שתשאלי את החברה שלך שביקשה להצטלם איתי?"

יעקבי: "אדרדר את השיחה לתהום עמוקה יותר ואספר חוויה שלי מול גוי. הייתי לא מזמן באנדורה, הזמינו אותי להופעה שם. מישהו בקבלה במלון שאל מי אני, בכל זאת הופעתי שם על שלט. תחשבו כמה תת־מגזרי זה להתחיל להסביר לו מי אני, אילו דקויות, מסכן. הוא ניסה ממש להבין אבל ראיתי שקשה לו, אז בסוף כתבתי לו על פתק באנגלית 'אדיר מילר' ואמרתי לו 'חפש ביוטיוב הופעה שלי'".
תסמונת האישה המוכה
– תשמע לי, אנחנו צריכים להפסיק לתת לו לבחוש אצלנו בסיר.
– אתה צודק.
– רק צרות הוא עושה לנו.
– נכון.
– זוכר שבהתחלה היינו נפרדים, כל פתית לעצמו בשקית.
– אבל אז ביבי החליט שהוא רוצה אותנו יחד.
– ואנחנו כמו מטומטמים הקשבנו.
– מה הוא בכלל מבין בפתיתים?
– אז הוא עשה מאיתנו גוש אחד אבל בסוף שתה לנו את כל המים בקשית.
– מי עושה פתיתים בלי מים פתיתי? רק אדם מנותק.
– ועכשיו אנחנו גוש שרוף.
("יורים בנגמ"ש" על סרטון "המתכון הסודי לפתיתים" של בנימין נתניהו)
תגידו, מה סוד הכוח של נתניהו במגזר, שהוא מצליח לשתות אותנו בכל פעם מחדש? מה גורם לתושב אלקנה למשל לומר כל הזמן אני בית יהודי, אני מפד"ל, אני הציונות הדתית, ואז להגיע לקלפי ולשים מחל?
צור: "בבחירות הקודמות, אחד הקמפיינרים של הליכוד סיפר שהם עשו קבוצת מיקוד ושאלו עשרה מצביעי הבית היהודי 'מה יקרה ביום הבחירות אם תבינו שהליכוד עומד לאבד את השלטון ונתניהו יקרא לכם להצביע ליכוד?'. ובכן, שמונה אמרו שהם יצביעו ליכוד. אנחנו קצת כמו אישה מוכה. זה ביטוי חריף, אבל כן, אנחנו ציבור שמוכן להיכנס מתחת לאלונקה, ויש מי שיודע לנצל את זה".
יעקבי: "זה ציבור אידיאליסטי, שמגויס למטרה ולא לאנשים בהכרח. וכשמגיע ביבי ואומר שהשלטון בסכנה, אנשים מאמינים ומתגייסים. טובת הגוש, הארץ והמדינה חשובה בסוף להרבה אנשים יותר מהסקטוריאליות בכל מחיר".
צור: "אני חושב שזה על הפנים. ביבי דורך עלינו ודורך עלינו, ואנחנו בגלל שהתחנכנו בצורה מסוימת אומרים מיד: אוקיי, אז נצביע ליכוד".
יעקבי: "שיהיה ברור, אני חושב שזו אווילות להצביע ליכוד. אבל אני מבין מה עובר לאנשים בראש. אני זוכר שבבחירות הקודמות־קודמות אמא שלי לא הצביעה בבוקר ובצהריים, ובערב היא אומרת לי: תשמע יאיר, נתניהו אמר שהערבים נעים בכמויות, חייבים להציל את המדינה. אנשים לא בנויים לעשות חישובי גוש. ביבי אומר שלהיות המפלגה הגדולה זה הכי חשוב, וכמה שתנסה להסביר שזה לא נכון, לא יעזור".
יעקבי: "מה שמשחק לטובת ביבי הוא התחושה שאם רק היינו יודעים את מה שהוא יודע, היינו מבינים את כל ההחלטות שלו. ואז אתה אומר לעצמך: מה, ניתן צ'אנס לאנשים שלא יודעים את מה שהוא יודע?"

צור: "לא רק שזה לא נכון, זה שקר".
יעקבי: "למרות שבבחירות האלה זה כן עלול להיות אחרת, כי ליברמן יהיה לשון מאזניים".
צור: "נו, עדיין לנתניהו יש יותר ממליצים מגנץ, כי הערבים לא ממליצים. זה משגע אותי, בליכוד מנהלים באופן מודע קמפיין שקרי קבוע שמחלחל".
יעקבי: "הנה תראה, גם אני נפלתי בספין. אני חושב שמה שמשחק לטובת ביבי הוא התחושה התמידית שאם רק היינו יודעים את מה שהוא יודע, היינו מבינים את כל ההחלטות שלו. אבל מאחר שהוא כל כך הרבה שנים בתפקיד, הוא היחיד שיודע את מה שהוא יודע. ואז אתה אומר לעצמך: מה, ניתן צ'אנס לאנשים שלא יודעים את מה שהוא יודע? איך אפשר? וחוזר חלילה. אנחנו בלופ שלא ייגמר".
הרמה למערכון
– שלום למספר 8 ברשימת עוצמה יהודית לכנסת, מר בנציון חיים שטיינוואסר.
– שלום שלום, אני חייב לתקן אותך: לא מר שטיינוואסר, חבר הכנסת לעתיד שטיינוואסר.
– טוב, תסלח לי אם אגיד שמספר 8 זה לא מקום מאוד ריאלי.
– ריאלי, ריאלי, קצת אמונה.
– בקב"ה?
– בוועדת הבחירות. יש עוד הרבה זמן עד הבחירות והמון אנשים יכולים להיפסל עד אז בעזרת השם.
– אתה בונה על זה שעוד מועמדים שלכם ייפסלו?
– מה זה בונה, עד לפני חודש הייתי מקום 84, תראה איפה אני היום. עד ראשון הבא לכל המאוחר אני מקווה לעמוד בראש הרשימה. אקריא לך ציוץ של מספר 6 שלנו מדצמבר 2005: "ערביי ישראל הם גיס חמישי ואני קורא לא למכור להם שלגונים בימים חמים או מיחמים בימים קרים. כהנא צדק". לא שווה פסילה?
– אבל עובדה שהוא לא נפסל.
– זה בגלל שעוד לא שלחתי לוועדת הבחירות את הציוץ. יגיע אליהם מחר.
(יורים בנגמ"ש על פסילת מועמדי עוצמה יהודית)
טוב, יש לי וידוי, יש לי סימפטיה משונה לבן־גביר. הוא חמוד. לא אצביע להם בחיים, אבל יש בו משהו. מה שכן, אם הם נכנסים לכנסת, חברי הכנסת יצחק וסרלאוף ומאיר דוד קופרשמיט, מקום שלוש וארבע ברשימה, יהיו צריכים מהר מאוד להתרגל לכך שהם למעשה העוזרים הפרלמנטריים של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין. אין מצב שהשניים הללו לא יהיו הח"כים בפועל.
יעקבי: "יש לחץ ברשתות החברתיות לומר שעוצמה יהודית גזענים, אבל תכלס, למה? כל מה שיש לנו זה בן־גביר עם התמונה של ברוך גולדשטיין בסלון. בית המשפט מתיר להם לרוץ, מה אנשים מתעקשים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור".
צור: "עוצמה הם הילד חסר הטקט שמוכן להגיד את האמת שלו בכל מחיר, גם אם היא לא אמת. באופן כללי זה לא מתאים לפוליטיקה. אתה חייב לדעת שאתה מקבל חלק ומוותר על חלק, ותחושתי היא שמדובר בחבורה שמקבלים הכול או לא כלום. לכן, גם אם יעברו את אחוז החסימה, הם יהיו אולי חודש בקואליציה. משהו הכי קטן שיקרה שלא מתאים בדיוק לקו שלהם – והם יגידו 'מה פתאום, אנחנו בחוץ'".
או שיגידו "דברים שרואים משם לא רואים מכך". וסליחה על משחק המילים.
צור: "מצחיק אותי שהם מצאו שני אשכנזים עם שמות בלתי אפשריים למקומות שלוש וארבע. זו הרמה למערכון, מה שבאמת עשינו".
יעקבי: "תחשוב כמה מאמצים הושקעו שם עד שמצאו מישהו שלא ייפסל. חתיכת חיפוש זה היה".

זה לא קצת אות קלון להיות ברשימה הזו עכשיו? בעצם אישור לכך שאתה שמאלני מספיק כדי לא להיפסל.
יעקבי: "אני טוען כבר מזה זמן שצריך להדיח את בן־גביר הפשרן והפייסן. אבל ברצינות, אני קצת אנדרדוג מטבעי אז בא לי להיות בעדם, וגם להכניס קצת אצבע בעין למי שפסל אותם. ותכלס, אם יש בחירות לזרוק את הקול שלך על עוצמה יהודית, אלה הבחירות. כי איך שלא תשחק עם זה – תהיה ממשלת אחדות. לא רואה תסריט אחר".
צור: "גם אם עוצמה ייכנסו, זה עוד שני מנדטים לגוש הימין, הרי לא הכול יבוא על חשבון השמאל. אני רוצה להאמין שלא יצטרכו אותם בסוף, כי קבוע הימין מקבל חמישה מנדטים יותר מהסקרים, וגם כי יהיה לדעתי אחוז הצבעה נמוך בשמאל".
יעקבי: "טוב, נו, שכנעתם אותי. לא אצביע עוצמה, אצביע ימינה".
צור: "עזוב אידיאולוגיה. אני מכיר את עידית סילמן מרחובות, היא משפחה של חברים טובים של חמותי וגם הייתה המורה לספורט של אשתי".
יעקבי: "אני שלחתי לשי מימון חבילות בצבא, משהו שקשור ללימודים בהסדר בקריית־שמונה".
אני הייתי עם בצלאל סמוטריץ' ואלי בן־דהן באירלנד, נראה לי שניצחתי. אז מה סגרנו, עוצמה עוברים או לא?
יעקבי: "לא נראה לי, אבל יש מצב. לא סוגר את הדלת. יש הרבה חבר'ה שמחכים לראות סקרים שבהם המפלגה הזו עוברת ואז יצביעו להם".
צור: "עזוב אידיאולוגיה. אני מכיר את עידית סילמן מרחובות, היא משפחה של חברים טובים של חמותי וגם הייתה המורה לספורט של אשתי"

יעקבי בונה על הופעה בגבעת החרסינה.
צור: "היית עושה קמפיין לעוצמה יהודית?"
יעקבי: "לא, אבל הציעו לי גם ממפלגה אחרת ואמרתי לא".
ואתה, מתן צור?
צור: "אם זו מפלגה שאני מתחבר לערכים שלה, אז בסדר".
אז אולי נראה אותך בישורת האחרונה של קמפיין מפלגת נעם. יפה לך.
נעם הליכות
– אתה באמת חושב שמה שהציבור שלנו צריך זה עוד מפלגה?
– מה לעשות, כשההבדלים זועקים כל כך לשמיים אין לנו אלא לתת מענה לצורך המתגבר בעם לייצוג אמיתי בכנסת.
– אבל הקולות מתפצלים.
– הצדיקים הטהורים אינם קובלים על אחוז החסימה אלא מוסיפים מפלגות.
– טוב… אולי תוכל לספר לנו קצת מה המצע שלכם, אם ככה?
– אנחנו לא קוראים לזה מצע. מצע זה מקטין את המהלך הגאולי. אנחנו קוראים לזה "לאמונת עתנו – חוסן המצע".
("יורים בנגמ"ש" מראיינים את "דובר מפלגת נעם")
בואו נדבר קצת על נעם. לא הגבינה, לה לפחות יש תוקף של חודש. המפלגה.
צור: "לא רק שהם שלא יעברו את אחוז החסימה, שזה ברור, אני חושב שהם יקבלו לא יותר מ־5,000 קולות. ואני שמח. סוף־סוף נראה כולנו מה כוחם האמיתי של אנשי הר המור".
יעקבי: "אל תשמח כל כך, אני לא חושב שהם בונים על להיכנס לכנסת".
צור: "נכון, ועדיין זה יראה להם שהדגל שהם נושאים הוא תכלס ממש קטן".

יעקבי: "אני לא אוהב להתייחס אליהם בכלל, מנסים למשוך תשומת לב וזה עובד".
הם הכניסו ציוץ שכתבתי נגדם בתוך הקמפיין שלהם, אז העליתי עוד אחד ואותו הם כבר לא הכניסו. לא מצביע להם.
צור: "אפשר לסכם שאנחנו לא מסכימים איתם".
אנדרדוס זו קבוצה של ארבעה גברים, אם תסכימו עם העקרונות של נעם אין אנדרדוס.
יעקבי: "הם מצחיקים. אמרו בהתחלה שהם פתוחים לחיבורים, והיה דיבור על חיבור עם עוצמה. אבל זה נפל מיד כי ברשימה של עוצמה יש אישה. אז אתם לא פתוחים לחיבורים, מה נסגר איתכם. תראו, בבסיס יש שם תפיסות שחלקים גדולים בציבור יכולים להתחבר אליהן. יש עניין בלהשמיע קול בעד המשפחה הקלאסית הרגילה, אבל יש דרך לעשות את זה – וזו לא הדרך של נעם".
טוב, גמרנו לעבור על הימין. רציתי לשאול אתכם על ליברמן אבל ביבי לא מרשה להכניס אותו בגוש, אז נמשיך. מכירים דתיים שמצביעים לכחול לבן?
צור: "כן".
יעקבי: "אני לא מכיר. כלומר אני מכיר את יועז הנדל, הוא כנראה מצביע לכחול לבן. לא בטוח".
צור: "לא מכיר דתי שמצביע מרצ, אבל אני מכיר דתיים שרוצים להעיף את ביבי וחושבים שגנץ הוא האלטרנטיבה היחידה. גם אני אישית מאסתי בביבי, אבל אני מעדיף אותו על פני גנץ".
מכירים ליכודניקים?
צור: "המון. יש הרבה דתיים שמצביעים ליכוד".
יעקבי: "אני לא מכיר".
יאיר, אתה חייב להתחיל לדבר עם אנשים. אי אפשר ככה, זה כבר לא סוציאלי.
יעקבי: "אוקיי, אתקן. אני מכיר אנשים שאומרים 'אצביע ימינה' ואז ברגע האחרון חותכים לליכוד. לא מכיר ליכודניקים שרופים".
צור: "בבחירות 2009 האיחוד הלאומי והבית היהודי רצו בנפרד. אנחנו ארבעה אחים בבית, ויצא שכל אחד הצביע משהו אחר – בית יהודי, איחוד לאומי, ליכוד ומרצ. כן, יש לנו דתל"ש בבית".
יעקבי: "אצלנו בבית אין דתל"שים. רק אומר. אבל גם לי יש חשיפה: יש לי חבר לפודקאסט שהוא פייגליניסט".
הופה!
צור: "בבחירות האחרונות התלבטתי למי להצביע. לא רציתי להצביע לאיחוד מפלגות הימין בגלל עוצמה יהודית שהייתה בפנים. היה אז דיבור שהימין החדש עוברים בטוח ושזהות עוברים כמעט, אז הטלתי מטבע ויצא זהות".
יעקבי: "וזוהי, רבותיי, הטלת המטבע המיותרת בהיסטוריה – בין שתי מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה".
צור: "אם הימין החדש שואלים את עצמם למה הם לא עברו את אחוז החסימה, זה בגלל 1,400 איש כמוני שהצביעו זהות. ובגלל זה אין קואליציה".

יעקבי: "לי הייתה תחושה שהימין החדש בצרות, אז אשתי ואני עשינו פיצול הצבעה. אני לאיחוד הימין ואשתי לימין החדש. הייתי מרוצה מאוד מהקמפיין של סמוטריץ'. הוא דיבר חד וברור, שלא כמו הסרטונים של הימין החדש".
צור: "הראש הפרסומי המגניב של הימין החדש הרס להם".
יעקבי: "וחבל, כי כשבנט מדבר ישיר הוא מדבר מעולה".
טוב, מישהו בסביבתכם מצביע העבודה־גשר?
צור: "יש לי קרוב משפחה שבפעם שעברה הצביע לעבודה, אבל לא חבר שמתכוון להצביע לעבודה".
יעקבי: "יש לך איזה מישהו שבמקרה גם אני מכיר דרכך, שאוכל לענות סוף־סוף בחיוב?"
על מרצ, כלומר המחנה הדמוקרטי, אני מבין שאין בכלל על מה לדבר.
יעקבי: "אבל על הרשימה המשותפת כן! יש לנו בלוד המון מצביעים שאנחנו מכירים. קבלו סקופ: בבחירות לעירייה בלוד, הצבעתי למועמדת הערבייה".
מה שמעתי עכשיו?
יעקבי: "היו שני מועמדים, דתי וערבייה. זה היה ברמה של 10:90 לטובת היהודי, בכלל לא רציתי להצביע אבל כולם הלכו, אז גם אני הלכתי ושמתי את הפתק שלה בשביל הצחוקים. אחרי ששלשלתי את הפתק אכלתי סרטים שהיא תנצח על קול אחד ושזה יהיה הקול שלי".
צור: "יהודים שמצביעים למשותפת זה הזוי בעיניי ממש. לא ייאמן. איך אפשר להצביע לבל"ד?"
אלה אמנים תל־אביבים היפסטרים. מה אתם, אמנים דתיים היפסטרים, תצביעו?
צור: "איזה היפסטרים, אנחנו בקושי אמנים. ליכוד זה טעות וסחי. זהות כבר לא קיימת. מה נשאר, ימינה".
יעקבי: "יש את עוצמה. יש כאמור לא מעט שרוצים להצביע עוצמה רק כדי להכניס אצבע בעין לכל מי שלא רצה אותם. אלה אלפי אנשים. לכן אני משאיר לזה סיכוי".
במילה אחת, יש סיכוי שנראה אתכם בעתיד ח"כים?
יעקבי: "לא".
צור: "לא יודע".
ולסיום – הימורי הבחירות שלכם.
יעקבי: "ליכוד 35, כחולבן 33, ימינה 6, עוצמה 4, ש"ס 7, אגודה 8, עבודה 6, משותפת 9, המחנה הדמוקרטי 5, ליברמן 7".
צור: "ליכוד 34, כחולבן 34, ליברמן 6, ימינה 10, ש"ס 8, אגודה 9, עבודה 5, משותפת 9, המחנה הדמוקרטי 5".
"אנחנו פשוט עושים מה שבא לנו"
שרון טייכר וערן זרחוביץ', מאחוריכם: הכירו את הפודקאסט החדש והבועט של צור ויעקבי
יאיר יעקבי ומתן צור הם יחד חצי מההרכב הקומי "אנדרדוס", הפופולרי מאוד בציבור הדתי בשנים האחרונות והאנונימי כמעט לחלוטין בשאר חלקי האוכלוסייה. על האנונימיות הזו, בין השאר, הם צוחקים בפודקאסט החדש והמשובח שלהם, "יורים בנגמ"ש", שהשבוע על הפרק התשיעי שלו: בין חצי שעה לשעה של שיחה משעשעת בין השניים, ומערכונים כתובים כמיטב מסורת השרון טייכרית וערן זרחוביצ'ית – רובם פוליטיים, כיאה לתקופת בחירות. בין לבין, צור מצא זמן להשתתף בסרטון קמפיין של מפלגת ימינה.
מה גורם לשני אנשים עסוקים שכמותכם לעשות פודקאסט שבועי מחייב וחסר תגמול כספי?
יעקבי: "אתה פועל תחת ההנחה שאנחנו ממש עסוקים, שזה נכון במידה. סתם. מצאנו שיש לנו מספיק זמן פנוי להכניס אחת לשבוע פרויקט שיהיה לנו כיף אתו, ורצינו פודקאסט כבר הרבה זמן. הבחירות החדשות נתנו לנו סיבה טובה להתחיל".
צור: "יש בינינו דינמיקה טובה וזה לא מובן מאליו, חשבנו לאן אפשר לקחת את זה".
יעקבי: "כל אחד מאיתנו מרגיש שיש לו מה להגיד, וחיפשנו במה לומר את זה בתוך מעטפת הומוריסטית. שנינו חסידים של ליצור לעצמנו במות. לעשות את מה שאנחנו אוהבים, להגיע לקהל, ואז לראות איך זה מתגלגל".
צור: "בפודקאסט אנחנו לא צריכים לעמוד באיזה סף של מנהל תוכן בתחנת רדיו כלשהי. אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, בשאיפה שזה יגדל ויהיה כלכלי. חסות או משהו בסגנון".

האבות הרוחניים הם טייכר וזרחוביץ' עם תוכנית יומית וכ־12 מערכונים בשבוע.
צור: "הם גם מעסיקים כותבים, זה ממש מפעל. מבחינתנו, תוכנית שבועית תהיה הצלחה".
ויש לפודקאסט גם ערוץ טלגרם. תשמעו, אתם ממש בחזית הטכנולוגיה.
יעקבי: "הקבוצה הולכת וגדלה ואנחנו שמחים על כך".
צור: "אנחנו פותחים אותה לתגובות לסירוגין, כי 500 איש שמריצים ביניהם צחוקים שלא קשורים לתוכנית זה יותר מדי".
יעקבי: "מספרי ההאזנה עולים כל הזמן וגם התוכניות הישנות צוברות. יש כ־4,000 האזנות לכל תוכנית, לא יודע אם זה מרשים".
מרשים, בטח להתחלה. אז אפשר למצוא אתכם ביוטיוב ובספוטיפיי.
צור: "היה גם סאונדקלאוד אבל הם דורשים כסף אז הפסקנו".
יעקבי: "ואין לנו ספונסר. אני אגיד את זה שוב. אין ספונסר כרגע. זה יכול להיות שלכם. להזמנות פנו".
איך זה עובד בכלל, הכנת פודקאסט?
יעקבי: "עושים מפגש אחד של כמה שעות לזרוק רעיונות ולכתוב, ואז מפגש נוסף להקלטה. השיחות בינינו ספונטניות, כדי לשמר אותנטיות של תגובות זה לזה".
צור: "בחודש אוגוסט היינו צריכים לעשות את זה קצת יותר צמוד, למשל אתמול הקלטנו את פרק 9 עד אחת בלילה".
ויש כבר תובנות?
צור: "אנחנו מגששים באופן מודע, מנסים לגוון בסגנונות ולא רק סאטירה. אנחנו לא חקיינים. אני יכול לעשות פייגלין אבל לא ממש מחקה אותו".
יעקבי: "לי גם אין דמויות. הולכים על החוזקות שלנו, ואני מרגיש שזה לתקוף נושא מזווית מקורית. למשל, בפרשת איה נאפה, נראיין את יצרן הכיפות הלבנות שעשה קופה ומבסוט. זה חצי עבודה, ועכשיו צריך לכתוב את זה חכם ומפתיע. גם אם החיקוי לא מאה אחוז, זה יעבוד".

היום לא מחקים את האדם ממש, אלא מנסים לתת בו סימנים, לתת לחיקוי חיים משלו.
יעקבי: "נכון, ולא בטוח שזה קל יותר".
צור: "בטוח שזה יותר קשה, למצוא את המאפיין המדויק. התוכנית בחיתוליה, והשאיפה היא שיהיו דמויות קבועות".
יעקבי: "אני לא מתחייב לעשות דמויות, לא טוב בזה".
צור: "אז תהיה הטייכר שלנו, הכול בסדר".
ציפור לא גדולה במיוחד לחשה לי שבליל הבחירות "יורים בנגמ"ש" יוצאים מהאינטרנט לאירוע חי במועדון ה"גולה".
צור: "נכון. עשר בערב, יורים בנגמ"ש חי עם הקרנת המדגמים, ביקורת עליהם ואורחים".