בבית הקפה השכונתי ביבנה קל לשכוח שישראל אטיאס הוא אחד השחקנים המוכרים בישראל. הלקוחות חולפים על פני השולחן, עוצרים לברך לשלום או ניגשים לחיבוק. גם המלצרית מזהה אותו, אבל לא מהטלוויזיה – היא למדה אצלו משחק ב"בימת הנוער". אטיאס מחייך לכולם, ונראה שדווקא כאן, בעיר שבה גדל, הוא מרגיש הכי בנוח.
מאז הפריצה הגדולה ב"זגורי אימפריה", אטיאס (39), נשוי ואב לשלושה, לא מפסיק לעבוד. בימים אלה הוא מככב בסרט החדש "תמונות יפואיות 2", ובחנוכה הקרוב יעלה על במת הפסטיגל לראשונה.
"זה משהו שרציתי המון זמן", הוא מודה. "אני רואה בזה זכות לשמח את עם ישראל, וגם להכיר קהל צעיר שלא הייתי מולו עד עכשיו. כשהילד שלי שמע שאני משתתף בפסטיגל הוא הזמין כרטיסים לכל החברים מהגן. בא אליי יום אחד ואמר 'אבא, צריך 30 כרטיסים'".
הכי מעניין
למרות ההצלחה והעומס, נדמה שבשנים האחרונות משהו בגישה שלו לקריירה השתנה.
תמונות יפואיות | צילום: אורי לזר
עם הזמן לומדים להפחית את העומס?
"פעם הייתי במקום הזה, של לרדוף אחרי כל תפקיד ולרוץ אחרי אודישנים. היום אני במקום אחר. יש לי מצפן פנימי יותר חזק, ואני מסנן פרויקטים לפי כמה שהם נכונים לי. אם מציעים לי תפקיד שדומה בדיוק למשהו שעשיתי, אסרב בנימוס ואלך לתפקיד אחר. אם אני מזהה תפקיד שהוא לא מספיק עגול ומעניין, לא אקח אותו".
את הדרך הזאת הוא לא התחיל עם הבטחה להצלחה. אטיאס גדל ביבנה להורים שעלו ממרוקו, ורק בגיל 17 החליט להפוך את הכישרון להצחיק למקצוע. במשפחה לא כולם היו משוכנעים שזה רעיון טוב.
"הרימו גבה. בעיקר אמרו לי 'אתה יודע כמה זה מקצוע קשה? מה תעשה עם פרנסה?'. עניתי להם שהפרנסה מהשם ואני צריך רק לעשות את הדרך. עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה. עד היום אני מאמין בזה".
בריאיון המלא מספר אטיאס גם על הצילומים המטלטלים של "אור ראשון", הקשר המיוחד עם חן אמסלם, המסעות לאומן והחיבור לתורת רבי נחמן, ועל מה שלמד בדרך מהנער שחלם להיות שחקן לאחד הכוכבים המבוקשים בישראל.
הריאיון המלא השבת במוסף מוצש של מקור ראשון.
שער מוצש | צילום: סטודיו מקור ראשון
עוד כתבות בנושא
