יש ביניהן לא מעט הבדלים. סופי צדקה גדלה בקהילה השומרונית, ואילו מינדי ארליך גדלה בעולם החרדי. כל אחת מהן התחנכה על מסורת שונה, שפה אחרת ומערכת של כללים וציפיות. אבל כשנפגשו, הן גילו שסיפורי החיים שלהן דומים הרבה יותר מכפי שיכלו לדמיין.
שתיהן גדלו בקהילות סגורות, שודכו בגיל העשרה לבני דודיהן והפכו לאימהות לפני גיל 20. שתיהן גם הגיעו בשלב מסוים להבנה שהחיים שתוכננו עבורן אינם בהכרח החיים שהן רוצות לחיות, ויצאו לדרך חדשה.
כעת הן מביאות את הסיפורים האישיים שלהן לבמה במופע המשותף "יחפות – מבריחה לבחירה", שמשלב שיחה אישית, הומור ומוזיקה. לצד שירים כמו "חזקה מהרוח", "היי שקטה" ו"אני סולחת לך", ארליך מביאה אל הבמה שיר ביידיש מבית ילדותה, וצדקה חוזרת אל שורשיה באמצעות העברית העתיקה של הקהילה השומרונית.
הכי מעניין
סופי צדקה | צילום: סלי בן ארי
צדקה, זמרת ושחקנית, מובילה כיום גם את ההרכב המוזיקלי הבלאדים, שמופיע בארץ ובעולם. ארליך, שהשתתפה ב"חתונה ממבט ראשון" בשנת 2025, היא יוצרת הסרט עטור הפרסים "פינק ליידי".
בשיחה לקראת המופע הן מספרות על הרגע שבו החלו להטיל ספק במסלול חייהן, על המחיר של הבחירה בעצמאות ועל הדברים שבחרו לקחת איתן מהבית שבו גדלו.
שתיכן גדלתן בקהילות סגורות, שודכתן בגיל צעיר והפכתן לאימהות לפני גיל 20. באיזה רגע הבנתן שהחיים שתוכננו עבורכן הם לא בהכרח החיים שאתן רוצות לעצמכן, ומה היה המחיר של הבחירה לצאת לדרך אחרת?
סופי צדקה: "אני לא חושבת שהיה רגע אחד שבו הבנתי. זה קרה לאט לאט, בהדרגה. היה קול פנימי שכל הזמן דיבר אליי, שכל הזמן ביקש מקום. גדלתי בעולם שבו הזהות שלך קודמת לך. עוד לפני שאת יודעת מי את, את כבר יודעת למי את שייכת, מה מצופה ממך ואיך החיים שלך אמורים להיראות.
"מחיר העזיבה היה כבד, כי כשאת יוצאת מקהילה סגורה, את לא עוזבת רק אורח חיים. את מסכנת את תחושת השייכות שלך, את הקשרים המשפחתיים, את השפה ואת כל מה שהגדיר אותך עד אותו רגע".
מינדי ארליך | צילום: אסף שטרית
מינדי ארליך: "הבנתי שאני חיה לפי תסריט שלא אני כתבתי, שמחק את זהותי כאישה אינדיבידואלית. המחיר היה שנים של הישרדות קשה כאם חד־הורית, ללא השכלה ותמיכה, בדרך לעצמאות הנפשית והכלכלית שלי".
סופי, את מגיעה מהקהילה השומרונית, ומינדי, את מגיעה מהעולם החרדי. כשנפגשתן לראשונה, מה הכי הפתיע אתכן בדמיון בין הסיפורים שלכן, ואיפה גיליתן שהפערים ביניכן דווקא גדולים?
סופי: "מה שהפתיע אותי הוא ששתינו גדלנו בעולמות כל כך שונים ועברנו חוויות כל כך דומות. שתינו גדלנו בתוך מסגרות שבהן הקהילה היא לא רק המקום שבו את חיה, היא גם זו שמגדירה עבורך את הגבולות של מה שאפשר.
"אבל דווקא ההבדלים בינינו מרתקים אותי. אני באה מקהילה קטנה ועתיקה, שבה השייכות היא גם עניין של מוצא, משפחה והיסטוריה של אלפי שנים. מינדי מגיעה מעולם חרדי, שבו הזהות מעוצבת בעיקר דרך אורח חיים דתי והלכתי.
"אני חושבת שהמפגש בינינו מלמד משהו גדול יותר על בני אדם: אנחנו לא צריכים להגיע מאותו מקום כדי להבין זה את זה. ואולי זה גם לב המופע שלנו".
מינדי: "הופתעתי לגלות דמיון בפחד מה'מה יגידו' ובאחריות הקולקטיבית, שבה סטייה מהמסלול מטילה מחיר לא רק על מי שסטה, אלא גם על שאר המשפחה. בנוסף, שתינו הפכנו לאימהות צעירות מאוד, ושתינו שרות בשפות ייחודיות מהבית".
שודכו בגיל צעיר והפכו לאימהות לפני גיל 20: הסיפור של סופי ומינדי | צילום: אושר עדן פשינסקי
למופע שלכן קוראים "יחפות – מבריחה לבחירה". אחרי שעזבתן את המסגרת שבה גדלתן, מה מהבית ומהמסורת בחרתן בכל זאת לקחת איתכן, ומה אתן רוצות להעביר הלאה לילדים שלכן?
סופי: "אני חושבת שאחד הדברים היפים שקרו לי במסע הזה הוא שהבנתי שאני לא צריכה לוותר על העבר שלי כדי לבחור את העתיד שלי.
"לקחתי איתי את האמונה, את המוזיקה, את השפה, את הזיכרונות ואת האהבה הגדולה למסורת. לא ויתרתי על השורשים שלי, רק ביקשתי לאפשר להם לצמוח גם לכיוונים אחרים.
"כמו שלימד אותי אברהם אבינו, כשה' אומר לו 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך', הוא מבקש ממנו לעזוב את כל מה שהגדיר אותו עד אותו רגע. אבל אברהם לא יוצא לדרך כדי להתנתק מהעבר שלו, אלא כדי לגלות את הייעוד שלו.
"וזה בדיוק מה שאני מרגישה ביחס למסע שלי. לא רציתי למחוק את הבית שממנו באתי. רציתי לגלות מי אני מעבר לזהות שניתנה לי בלידה.
"זה מה שאני רוצה להעביר לילדים שלי: שיכבדו את השורשים שלהם, אבל שלא יפחדו לצאת לדרך משלהם. שיבינו שהזהות שלהם היא לא הגבול שלהם, היא נקודת המוצא שלהם.
"והיום, דווקא מתוך הבחירה שלי לחיות חיים יהודיים של תורה ומצוות, אני מבינה עד כמה האמונה יכולה להיות עמוקה ומשמעותית כשהיא מגיעה מבחירה אישית.
"בעיניי, המסע של מינדי ושלי הוא לא באמת מסע מהדת אל החופש. זה יותר מסע מחיים שנקבעו לנו לחיים מתוך אחריות ואהבה.
"וזו בעיניי המשמעות של להיות יחפות. אנחנו כאילו הסכמנו לפגוש את הדרך בלי כל השכבות שהעולם הלביש עלינו, ולהרגיש שוב את האדמה שמתחת לרגליים".
מינדי: "לקחתי איתי המון. בראש ובראשונה את דרך הארץ, כיבוד ההורים, המשפחתיות והכבוד למסורת ולמילה הכתובה".
המופע המשותף של השתיים מבקש להראות שאפשר לבחור בדרך חדשה מבלי למחוק את הדרך שממנה באת. בין השירים, השפות והזיכרונות, הן מביאות לבמה שני סיפורים שונים על החיפוש אחר זהות, עצמאות ושייכות.
המופע "יחפות – מבריחה לבחירה", בליווי הקלידנית אוולין גניס, יעלה ב־17 בנובמבר בהיכל דרום השרון, ב־22 בנובמבר במופע השקה חגיגי בגיטר לופט בתל אביב וב־24 בנובמבר בספריית ערד.
עוד כתבות בנושא
