זוג בבגדי חתונה ששוחה במשך 20 דקות אל אי מלח, רחפן שמתעד את הרגע מלמעלה ונוף שכבר לא נראה כפי שנראה ביום הצילום. מאחורי התמונות שזיכו את הצלם הישראלי שמעון פרלשטיין בשני ציונים לשבח בתחרות הצילום הבינלאומית בסיינה מסתתרים סיפורים לא שגרתיים.
פרלשטיין, בן 47 ממבשרת ציון, צלם נוף וצילום אורבני, עוסק בצילום למעלה מעשור. בשנים האחרונות מתמקד בתיעוד ים המלח וירושלים, בדגש על תופעות הטבע הייחודיות לים המלח, בהן בולענים, תצורות מלח, צבעים וטקסטורות שנוצרו בתהליכים טבעיים.
צילומיו זכו להכרה בינלאומית והוצגו בתערוכות בארץ ובעולם. בשנת 2025 זכה במקום הראשון בתחרות Drone Photo Awards בסיינה, איטליה, עם התמונה "Running on Salt", ובשנת 2026 זכו שתי תמונות נוספות שלו לציונים לשבח באותה תחרות. בנוסף, זכהבפרס בדרגת זהב בתחרות הצילום הבינלאומית PX3 בפריז.
בריאיון הוא מספר כיצד נולדו הצילומים כמעט במקרה, מדוע הוא חוזר שוב ושוב לים המלח ואיך הנופים המרהיבים שהוא מתעד מעידים גם על השינויים הסביבתיים שעובר האזור.
סיינה אוורדס: כשהצילום העולמי נפגש באיטליה
פסטיבל הצילום הבינלאומי Siena Awards, שנוסד בשנת 2015, מתקיים מדי שנה בעיר סיינה שבאיטליה ונחשב לאירוע מרכזי בעולם הצילום. הפסטיבל משלב תחרויות צילום בינלאומיות, תערוכות, מפגשים עם צלמים וסדנאות, ומושך אליו משתתפים מרחבי העולם.
במסגרת האירוע מתקיימות שלוש תחרויות מרכזיות: Siena International Photo Awards, לצילום במגוון תחומים; Creative Photo Awards, לצילום יצירתי ואמנותי; ו-Drone Photo Awards, לצילומי אוויר ורחפנים.
השנה מתקיימת המהדורה ה-12 של הפסטיבל, בין 10 באוקטובר ל-29 בנובמבר 2026. לתחרויות הוגשו יותר מ-40 אלף צילומים מ-163 מדינות. העבודות הזוכות מוצגות בתערוכות ברחבי סיינה וסביבתה, ובהן תערוכת צילומי האוויר Above Us Only Sky במוזיאון הטבע של העיר, שבה מוצגים גם צילומיו של שמעון פרלשטיין.
צלמים ישראלים נוספים שזכו להכרה בתחרויות הפסטיבל השנה הם אביר סולטן, מיקי שפיצר, אסף פרידמן, עמית אשל, נועם קוטלר, רועי גליץ ותום שלזינגר.
.
שני הצילומים שזיכו אותך בפרסים צולמו בים המלח. מה מושך אותך דווקא לנופים האלה, ומה הסיפור שמאחורי התמונות?
ים המלח הוא בעיניי אחד המקומות המיוחדים והיפים בעולם, ולמזלי הוא נמצא ממש קרוב אליי, כך שאני משתדל להגיע אליו בכל הזדמנות. מה שמושך אותי במיוחד הוא השינוי המתמיד של הנוף. הטבע והסביבה משתנים כל הזמן, כך שתמונה שצילמתי היום לא בהכרח אוכל לצלם שוב בעתיד. זה גם מה שמיוחד בשני הצילומים שזכו בפרסים. המקומות שבהם צולמו התמונות כבר לא נראים כפי שנראו אז, וגם אם ארצה לחזור ולצלם אותן שוב, זה פשוט לא יהיה אפשרי.
בדרך כלל, כשמצלמים נופים וטבע, מחפשים מקומות מעניינים ולפעמים חוזרים אליהם כמה פעמים עד שמצליחים לתפוס את הרגע הנכון. אבל דווקא שני הצילומים שזכו בפרסים נוצרו בצורה הכי ספונטנית שאפשר.
צילום: שמעון פרלשטיין
למשל, התמונה של הזוג שעומד על אי מלח באמצע הים. הייתי בים המלח כשחבר צלם, שהיה בדרכו לשם עם זוג לצילומים לפני החתונה, שאל אם אוכל לעזור לו ולתת את נקודת המבט שלי באמצעות הרחפן. הכרתי מקום מיוחד באזור עין בוקק שיכול להתאים בדיוק לצילום כזה, וחשבתי שאפשר יהיה להוציא תמונות מיוחדות אם מישהו יעמוד על המלח באמצע הים.
עד היום אני לא יודע איך הצלחתי לשכנע את הזוג לשחות 20 דקות לכיוון האי, עם שמלת כלה, בגדי חתן ונעליים. למזלי, הם זרמו עם הרעיון, הסכימו לשנות את התוכניות ולהיות ספונטניים. כך נוצרו תמונות שגם הם וגם אני לא תכננו לצלם.
צילום: רועי גליץ
ים המלח הוא אחד המקומות המצולמים ביותר בישראל. איך מצליחים למצוא בו זווית חדשה ומקורית, כזו שתבלוט גם בתחרות צילום בינלאומית?
אני חושב שהדרך למצוא זווית חדשה ומקורית היא קודם כול להמשיך לחפש ולהיות סקרן, גם במקומות שכבר צילמת פעמים רבות. ים המלח הוא מקום שתמיד אפשר לגלות בו משהו חדש, ולפעמים מספיק להסתכל על מקום מוכר מזווית אחרת כדי לראות משהו שלא שמת לב אליו קודם.
במקרה שלי, הרחפן נותן לי יתרון גדול, כי הוא מאפשר לי לראות ולצלם את הנוף מזוויות שפשוט אי אפשר להגיע אליהן עם מצלמה מהקרקע. בים המלח זה משמעותי במיוחד, משום שקיימים אזורים רבים שאי אפשר להגיע אליהם ברגל בגלל תנאי השטח והסכנות, כמו הבולענים. הרחפן מאפשר לי לצלם גם את המקומות האלה ולגלות מלמעלה צורות, צבעים וטקסטורות שלא תמיד אפשר להבחין בהם מהקרקע.
צילום: אסף פרידמן
שתי התמונות הזוכות נוצרו באופן ספונטני. עד כמה ההיכרות המוקדמת שלך עם השטח אפשרה לך לזהות את ההזדמנויות האלה?
אני חושב שדווקא הביקורים הרבים שלי בים המלח וההיכרות עם האזור הם שאפשרו לי לזהות את ההזדמנויות כשהן הופיעו. אם לא הייתי מכיר את המקומות האלה מראש, כנראה שלא הייתי מזהה את הפוטנציאל שלהם באותו רגע. בסופו של דבר, למרות ששני הצילומים היו ספונטניים לחלוטין, מאחוריהם עומדות שנים של היכרות עם המקום.
שמעון פרלשטיין | צילום: באדיבות המצולם
לצד היופי יוצא הדופן של ים המלח, מצבו הסביבתי הולך ומידרדר. האם באמצעות הצילומים שלך אתה מבקש גם להעביר מסר על המקום ועל השינויים שהוא עובר?
כן, בהחלט. לפני כמה שנים צילמתי פרויקט סביבתי בים המלח שנקרא "הפרפר מים המלח", שעסק בדיוק בנושא הזה.
צילום: עמית אשל
אחד הדברים המיוחדים בים המלח הוא שחלק מהנופים המרהיבים שאנחנו רואים שם נוצרים דווקא כתוצאה משינויים סביבתיים שפוגעים באזור. מצד אחד, השינויים האלה יוצרים צורות, צבעים ונופים יוצאי דופן, אבל מצד שני, הם גם מעידים על מצבו הסביבתי של ים המלח.
בפרויקט הזה רציתי להראות את שני הצדדים: את היופי המיוחד של המקום, אבל גם את מה שמסתתר מאחוריו. מבחינתי, אם הצילומים שלי מצליחים גם לעורר מודעות למה שקורה בים המלח, מעבר ליופי שלהם, יש לכך ערך נוסף.
צילום: מיקי שפיצר
זו השנה השנייה ברציפות שבה אתה זוכה להכרה בתחרות בינלאומית. מה המשמעות של ההישג עבורך?
זו הרגשה מדהימה לראות תמונה שצילמתי במקום שאני כל כך אוהב זוכה להכרה בינלאומית בפעם השנייה ברציפות, לצד צילומים של צלמים מוכשרים מכל העולם. זה ממש לא מובן מאליו.
בשנה שעברה, כשזכיתי במקום הראשון באותה תחרות עם צילום של מרתון ים המלח והגעתי לטקס ולתערוכות בסיינה, הופתעתי לגלות כמה סקרנות והתלהבות ים המלח מעורר אצל אנשים מכל העולם. במיוחד שימח אותי לראות שגם אנשים שמעולם לא ביקרו במקום מתעניינים בו, ומגלים דרך התמונות שלי עד כמה הוא מיוחד.
צילום: עמית אשל
השנה זכו בתחרות כמה צלמים ישראלים בהישגים מרשימים. האם לדעתך יש משהו מיוחד שצלמים ישראלים מביאים לזירת צילום הטבע העולמית?
מרגש לראות כל כך הרבה צלמים ישראלים מצליחים בתחרות בינלאומית, במיוחד כשכל אחד מביא איתו סיפור ונקודת מבט אחרת. יש לנו צלמים ברמה בינלאומית גבוהה מאוד, והשנה אפשר היה לראות את זה גם במגוון המקומות שמהם הגיעו התמונות הזוכות.
צילום: תום שלזינגר
מצד אחד, הבאנו את הייחודיות של ישראל, עם צילומים מיוחדים מירושלים של אביר סולטן ואסף פרידמן, והצילומים שלי מים המלח. מצד שני, היו גם זכיות עם תמונות ממקומות יוצאי דופן ברחבי העולם.
עמית אשל זכה בשלושה פרסים עם צילומים מאתיופיה ומקנדה הארקטית. רועי גליץ, שמבחינתי הוא שגריר הצילום הישראלי בעולם, זכה עם צילום של לווייתן באנטארקטיקה, ומיקי שפיצר עם תמונה מאיסלנד שנראית ממש כמו ציור. וכמובן, גם הצילומים המרהיבים מתחת למים של נועם קורטלר ותום שלזינגר.
צילום: נועם קורטלר
מה שיפה בעיניי הוא שמצד אחד אנחנו מצליחים להראות לעולם כמה מקומות מיוחדים יש כאן בישראל, ומצד שני, צלמים ישראלים מגיעים כמעט לכל פינה בעולם ומביאים משם תמונות טבע מדהימות.
עוד כתבות בנושא
