מה קורה כשאמנית מגלה אחרי שנים שהוריה הסתירו ממנה את יהדותם? איך נראית יצירת אמנות כשהיא יוצאת מקירות המוזיאון אל הגנים והעצים? והאם ציור יכול להפוך כאב לתקווה? שלוש תערוכות המוצגות החודש ברחבי הארץ מציעות מבט על הקשר שבין האדם למקום, בין הזיכרון ליצירה ובין העולם הפנימי לחומרים שמהם נוצרת האמנות.
במוזיאון משה קסטל תיפתח תערוכה של אמנית אמריקאית שגילתה את שורשיה היהודיים ומצאה בירושלים מקור השראה. בגני רמת הנדיב יוצגו עבודות פיסול המשתלבות בנוף, ובגלריה ביפו מוצגת תערוכה מעיזבונה של אמנית ישראלית שראתה ביצירה שליחות רוחנית.
ברברה היינס | צילום: יוחאי מדינה
הסוד המשפחתי שהפך לאמנות: "ירושלים בנשמתי"
ברברה היינס גדלה באוסטרליה בבית נוצרי, מבלי לדעת שהוריה, ששרדו את מלחמת העולם השנייה בגרמניה, הסתירו את זהותם היהודית גם לאחר שהיגרו. רק שנים מאוחר יותר נחשף בפניה הסוד המשפחתי, גילוי ששינה את האופן שבו הבינה את עצמה, את משפחתה ואת מקומה בעולם.
הכי מעניין
הגילוי הפך עם השנים לחלק מרכזי ביצירתה. ירושלים, שאליה נקשרה בעקבות המסע האישי שעברה, נעשתה עבורה הרבה יותר מנושא לציור. היא הפכה למקום שבו נפגשים הזיכרון המשפחתי, ההיסטוריה היהודית והחיפוש אחר שייכות.
ברברה היינס | צילום: יוחאי מדינה
בתערוכת היחיד "ירושלים בנשמתי", שתיפתח ב־16 באוקטובר במוזיאון משה קסטל, מציגה היינס עבודות שבהן העיר מקבלת משמעות אישית ורוחנית. האבן, הנוף והאדמה הופכים לחלק מסיפור הזהות שלה.
הקשר שלה לירושלים אינו סמלי בלבד: היינס משלבת בתוך הפיגמנטים שבהם היא מציירת אדמה מגינתה בירושלים. כך הופכת האדמה עצמה לחלק בלתי נפרד מהיצירה.
הבחירה להציג את עבודותיה דווקא במוזיאון משה קסטל מעניקה להן משמעות נוספת. גם קסטל, שנולד וגדל בירושלים, שילב ביצירתו חומרים מקומיים, ובהם בזלת מרוסקת. בעוד שקסטל צמח מתוך הנוף הירושלמי, היינס הגיעה אליו בעקבות מסע אישי ארוך בין יבשות וזהויות.
ברברה היינס | צילום: יוחאי מדינה
היינס, ילידת גרמניה, למדה באוניברסיטת סידני ובהמשך במוסדות אמנות בניו יורק. לאורך השנים הציגה במוזיאונים ובגלריות בארצות הברית, אך "ירושלים בנשמתי" היא תערוכת היחיד הראשונה שלה בישראל.
התערוכה, באוצרותו של חגי ששון, מבקשת להראות כיצד גילוי מאוחר של שורשים משפחתיים יכול לשנות לא רק את סיפור חייו של אדם, אלא גם את הדרך שבה הוא רואה את העולם.
מתי ואיפה? מוזיאון משה קסטל, 16 באוקטובר עד 31 בדצמבר 2026. שעות פתיחה: ראשון עד שלישי וחמישי 10:00–16:00, רביעי 12:00–20:00. ביום שישי ביקורים לקבוצות בתיאום מראש בטלפון 02-5357000.
עוד כתבות בנושא
טיכה פורטונה של החורבות זוהר גוטסמן | צילום: אופיר מורדוב
כשהפסלים יוצאים אל הגן: "תערוכה בשיחים"
בגני רמת הנדיב, בין שבילי האבן, העצים והצמחייה המטופחת, תיפתח ב־23 באוקטובר תערוכת פיסול קבוצתית חדשה בשם "תערוכה בשיחים".
בשונה מתערוכות המוצגות בחלל סגור, כאן העבודות יוצבו במרחב הפתוח ויהפכו לחלק מחוויית הביקור בגנים. האור המשתנה, הרוח, הצמחייה ועונות השנה ישפיעו על האופן שבו המבקרים פוגשים את היצירות.
בתערוכה משתתפים חמישה אמנים: עדן בנט, זוהר גוטסמן, יעקב דורצ'ין, דב פייגין ומשה רואס. בין העבודות שיוצגו נמצאות "מחסה" של דורצ'ין, "מרום" של רואס ו"מאובן דרך" של בנט. יצירותיהם של גוטסמן ושל פייגין, שנפטר בשנת 2000, הושאלו במיוחד לתערוכה.
ילדה ואיילה 1944-5 דב פייגין | צילום: אופיר מורדוב
התערוכה, באוצרותם של פרופ' עידו ברונו ואפרת קליפשטיין, עוסקת ביחסים שבין האדם לטבע ובדרכים שבהן אמנים משתמשים בחומרים מן האדמה כדי ליצור משמעות חדשה.
העבודות מציעות התבוננות בחומרים, בזיכרון ובניסיון האנושי להותיר חותם בתוך סביבה שנמצאת בתנועה מתמדת. במקום להפריד בין היצירות לבין הטבע, התערוכה מבקשת ליצור ביניהם מפגש.
השליט הקטן זוהר גוטסמן | צילום: אופיר מורדוב
גני רמת הנדיב משתרעים על פני כ־70 דונם ומקיפים את קברם של הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאייד. הגנים, שנפתחו בשנת 1954, משלבים גינון מוקפד עם פינות צמחייה טבעיות יותר, לצד פעילות בתחומי שימור המורשת, הטבע והסביבה.
"תערוכה בשיחים" היא הראשונה במהלך מתמשך שבמסגרתו מתוכננות תערוכות אמנות נוספות בשטחי רמת הנדיב.
מתי ואיפה? גני רמת הנדיב, פתיחה חגיגית ביום שישי, 23 באוקטובר, בשעה 11:00. הכניסה חופשית. שעות פתיחת הגנים: ראשון, רביעי ושישי 8:00–16:00; שני, שלישי, חמישי ושבת מ־8:00 ועד השקיעה.
עוד כתבות בנושא
אשה עפה, רות דורית יעקובי | צילום: איתי גבאי
מהלב המדמם אל הלב החי: האמנות של רות דורית יעקובי
"השליחות שלי היא לא להימהל במוות ולהיעלם בו, אלא להביא את הבשורה של החיים", כתבה האמנית רות דורית יעקובי. המשפט הזה עומד במרכז התערוכה "דרך הלב החי", המוצגת בגלריה אשכילה ביפו עד 23 באוקטובר.
יעקובי, שנפטרה בשנת 2015, הייתה ציירת, אמנית ומשוררת ישראלית שיצרה במשך עשרות שנים גוף עבודות רחב. במהלך חייה הציגה ביותר מ־40 תערוכות יחיד והשתתפה ביותר מ־40 תערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם.
לתערוכה הנוכחית, באוצרותו של איתי גבאי, נבחרו כ־50 עבודות מתוך מאות יצירות שהותירה אחריה. לצד הציורים מוצגים חומרים, כתבים, שירים ודימויים החושפים את העולם הרוחני העשיר שעמד בבסיס עבודתה.
עץ החיים, רות דורית יעקובי | צילום: איתי גבאי
יעקובי ראתה באמנות מסע מתמשך בין עולמות: בין חיים למוות, בין גוף לנשמה ובין המציאות הגלויה לעולמות נסתרים. ביצירתה חוזרים דימויים של עצים, דמויות אור, שורשים וסמלים רוחניים, לצד שימוש בחומרים מהטבע.
היא נולדה וגדלה במושב ארבל, המשקיף על הכנרת, ובהמשך יצרה בחצר ביתה מול נוף מדברי. בניגוד לאמנים העובדים בסטודיו סגור, יעקובי בחרה ליצור בחוץ, כשהחום, היובש, הרוח והגשם הופכים לחלק מתהליך העבודה.
"אני לא יוצרת בסטודיו, אלא בחוץ, מאפשרת לאלמנטים – גשם, חום כבד, יובש – להשתתף בתהליך היצירה", הסבירה בעבר.
בעבודותיה השתמשה בבדים, ענפים, פיגמנטים, שעווה, דבק וחומרים נוספים, שיצרו שכבות של צבע ומרקם. באמצעותם ביקשה לבטא לא רק את חוויותיה האישיות, אלא גם תחושות של כאב, ריפוי והתחדשות.
עץ החיים, רות דורית יעקובי | צילום: איתי גבאי
איתי גבאי, אוצר התערוכה, מתאר את תפיסת עולמה של האמנית כתחושת שליחות. "יש לה תפקיד, שליחות ומטרה, לרפא את העולם דרך האמנות", אמר. לדבריו, יעקובי האמינה בכוחה של היצירה לחולל שינוי ולהעניק משמעות לחיים.
יעקובי הציגה במהלך הקריירה שלה במוזיאון ישראל, במוזיאון תל אביב לאמנות, במשכן לאמנות בעין חרוד ובמוסדות אמנות רבים בעולם. בשנת 2000 הציגה גם בגלריה לאמנות של הוותיקן.
התערוכה ביפו אינה מבקשת לסכם את כל פועלה, אלא להציג נתיב אחד ביצירתה: המעבר מן הכאב אל החיים, מן הפצע אל התקווה ומן החומר אל הרוח.
מתי ואיפה? גלריה אשכילה, רחוב הפנינים 2, יפו העתיקה. התערוכה מוצגת עד 23 באוקטובר 2026. הכניסה חופשית. שעות פתיחה: שלישי ורביעי 12:00–16:00, חמישי 19:00–21:00, שישי 12:00–15:00. לתיאום ביקור: 050-2933833.
עוד כתבות בנושא
