שלוש שנים חלפו, אבל עבור מי שהיו שם – השעות, הקולות והמראות עדיין חיים. יותר מ־2,400 בני אדם כבר התיישבו מול המצלמה של "עדות 710" וסיפרו בגוף ראשון את מה שעבר עליהם ב־7 באוקטובר: האובדן, הבריחה, החילוץ, הגבורה וגם החיים שאחר כך. מתוך הארכיון הזה עולים סיפורים שמשרטטים, כל אחד מזווית אחרת, את אותו בוקר ואת המחיר שנמשך הרבה אחריו.
אורנה פאוקר | צילום: כפיר סמיילי אמיר מתוך עדות 710
"שעות הוא דימם עד שמת, ואף אחד לא בא"
אורנה פאוקר ובן זוגה גדעון חיו בניר עוז ובנו יחד משפחה וחיים משותפים. עם חדירת המחבלים לקיבוץ הסתגרו השניים בממ"ד, אך יריות שחדרו דרך הדלת פגעו בגדעון בשתי ידיו.
במשך שעות המתינו לחילוץ שלא הגיע. גדעון המשיך לדמם, עד שמת לצדה של אורנה. בעדותה היא מספרת על החיים שתכננו להמשיך יחד ועל הרגע שבו הכול נגדע. "הכול יד המקרה", היא אומרת, ומתארת גם את תחושת האכזבה העמוקה מכך שאיש לא הגיע בזמן להציל אותם.
הכי מעניין
לילך דוידיאן | צילום: עמוס הירש מתוך עדות 710
"באו להודיע שאופיר נפלה בקרב. ואני צורחת: איזה קרב?"
אופיר דוידיאן הייתה בת 19 בלבד. זמן קצר לאחר שהתגייסה היא שובצה בבסיס אורים, סמוך לבית משפחתה במושב פטיש, ונשארה באותו סוף שבוע במסגרת כיתת הכוננות.
עם תחילת האזעקות התכנסו בני המשפחה בממ"ד. אופיר עוד הספיקה לדווח על חדירת מחבלים ולבקש מהם להישאר במקום מוגן. אחר כך נותק איתה הקשר.
אביה, אסף, יצא בהמשך לסייע בחילוץ נמלטים ממסיבת הנובה. כשהוא חזר הביתה בערב, הוא כבר נשא איתו את המראות הקשים שראה בשטח. בבוקר למחרת נשמעו דפיקות בדלת. שני לובשי מדים נכנסו לבית והביאו את הבשורה שאופיר נפלה.
שי סמדג'ה | צילום: כפיר סמיילי אמיר מתוך עדות 710
הקרב על שדרות: "שבעה מתוך השמונה שנהרגו שירתו איתי"
שי סמדג'ה, פקח בשיטור העירוני בשדרות, הוזעק לתחנת המשטרה עם תחילת המתקפה. בדרך שמע ירי מכל עבר וזיהה את גופתו של חבר שוטר.
בהמשך חילץ שוטרת שנפצעה, חבר לכוחות צה"ל והשתתף בקרבות הקשים סביב תחנת המשטרה בעיר. יחד עם הלוחמים סייע בחילוץ שוטרים שהיו לכודים בתחנה, ולאחר מכן המשיך בסריקות בשכונות.
סמדג'ה נשאר עם הכוחות במשך יומיים, בזמן שאשתו ושני ילדיו פונו לשדה בוקר. בעדותו הוא מתאר לא רק את הקרבות אלא גם את המחיר האישי: שבעה מתוך שמונת ההרוגים בתחנה היו אנשים ששירתו לצדו.
עוד כתבות בנושא
יוסף אזיאדנה | צילום: נטע דקל מתוך עדות 710
המיניבוס של 14 המקומות שהציל 30 איש
יוסף אזיאדנה, נהג הסעות מרהט, הסיע בערב שלפני המתקפה צעירים מעומר למסיבה ברעים. בשש בבוקר התקשרו אליו וביקשו שיבוא לחלצם.
אזיאדנה יצא תחת מטחי הרקטות ונסע דרך השדות. בדרך אסף צעירים שנמלטו מהמסיבה ודחס למיניבוס המיועד ל־14 נוסעים כ־30 בני אדם. הוא פינה אותם לצאלים ולעומר.
"לא חיכיתי לזה ולא ציפיתי שיגידו לי גיבור", אמר בעדותו. "אני ישראלי והם ישראלים. כולנו בני אדם, וסך הכול עשיתי מעשה של בן אדם".
בזמן שהציל אחרים, משפחתו שלו שילמה מחיר כבד: בן דודו נרצח בחוף זיקים וארבעה מבני משפחתו נחטפו לעזה. לפי העדות, בהמשך אף קיבל שיחת איום מפעיל חמאס בעקבות העובדה שהציל יהודים.
עוד כתבות בנושא
אלעד ארנרייך | צילום: אבירן מויאל וטליה אבישי מתוך עדות 710
ברח מהנובה וחזר לדרום כחייל מילואים
אלעד ארנרייך הגיע למסיבת הנובה עם חברים כדי לחגוג. כשהטילים החלו ליפול וכשהמחבלים הגיעו למתחם, הוא ניסה לברוח ברכב תחת אש.
לאחר שנתקע בפקק שבו נפתחה אש לעבר המכוניות, הוא נטש את הרכב וברח ברגל לשטח הפתוח. סביבו נורו אנשים שניסו להימלט גם הם. בהמשך הצליח לעלות לרכב חולף ולצאת מהאזור.
בסופו של דבר חזר לביתו בראשון לציון, אך זמן קצר לאחר מכן כבר גויס למילואים וחזר אל הדרום שממנו נמלט. בעת מסירת העדות הוא גם עמד בפני פרק חדש בחייו: חתונה עם שורדת נובה נוספת.
יותר מ־2,400 עדויות
"עדות 710" הוקמה מיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר בידי אנשי ונשות קולנוע דוקומנטרי, מחקר היסטורי ובריאות הנפש. מטרת המיזם היא לתעד ולשמר עדויות מצולמות בגוף ראשון, תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים ואתיים.
מאז הקמתו מסרו יותר מ־2,400 בני אדם את עדותם. הארכיון נועד לשמש לזיכרון, לחינוך, למחקר וליצירה ולהעביר לדורות הבאים את הסיפורים של מי שהיו שם.
ביום חמישי, 8 באוקטובר, יקיים המיזם בבית אריאלה בתל אביב את אירוע ההנצחה הרב־תחומי "ליצור מתוך שבעה באוקטובר", לציון שלוש שנים לטבח ולהשקת הארכיון החכם. במסגרת האירוע יתקיימו מעבדות יצירה, שיחות, פאנלים, פודקאסטים, הקרנות ומופעים, בהשתתפות אמנים, עדים ובני משפחות הנפגעים.
עוד כתבות בנושא
