מהו הזמן? מהי מהות האדם? מה משמעותו של העולם, והאם אפשר בכלל לפענח את החוקים שמנהלים את היקום ואת הקיום האנושי? השאלות האלה, שמעסיקות בני אדם כבר אלפי שנים, עומדות במרכזה של התערוכה החדשה "שאלת השאלות: על סודות היקום והקיום", שתיפתח ב־31 ביולי בספרייה הלאומית בירושלים, ומפגישה לראשונה פריטי מקור נדירים, עתיקים ומופלאים, שנוצרו לאורך אלפי שנים של חקירה אנושית.
התערוכה מבקשת להתחקות אחר הדרכים השונות שבהן ניסו פילוסופים, מדענים, רופאים ומיסטיקנים להשיב עליהן לאורך ההיסטוריה. היא מפגישה בין עולמות ידע שכיום נדמים לעיתים רחוקים זה מזה - אסטרונומיה ואסטרולוגיה, רפואה ואלכימיה, גאומטריה וקבלה - ומזכירה שבמשך מאות שנים הגבולות בין מדע, דת ופילוסופיה היו נזילים הרבה יותר.
שאלת השאלות, הקרנה אנימטיבית | צילום: הספרייה הלאומית
כשנכנסים לחלל התערוכה, האורות העמומים והחשיכה רק מוסיפים לאווירת המסתורין. בתוך הוויטרינות מונחים כתבי יד וספרים בני מאות שנים, ועל הקירות מוקרנים מפות ודימויים עתיקים. המפגש הקרוב עם הפריטים האלה מעורר לחיים את השאלות הגדולות שהתערוכה עוסקת בהן, והופכת את הרעיונות המופשטים ללקט מסמכים ועדויות מוחשיות לניסיונות הפיצוח והפיענוח של אנשי רוח לאורך הדורות.
הכי מעניין
אחת הדמויות המסקרנות בתערוכה היא אייזיק ניוטון. לצד דמותו המוכרת כאחד מאבות המדע המודרני, נחשפים כאן צדדים מוכרים פחות בעולמו: עיסוקו באלכימיה, בתיאולוגיה ובניסיונות לחשב את קץ הזמן. כתבי היד הללו כמעט ונעלמו מן העין הציבורית. בשנת 1936 זיהו הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס והמזרחן אברהם שלום יהודה את חשיבותם ורכשו חלקים מן האוסף. כתבי היד שהגיעו לידי יהודה מצאו לבסוף את דרכם אל הספרייה הלאומית, וכעת מוצגים מתוכם פריטים לקהל הרחב.
רשימות היסטוריות ואפוקליפטיות, אייזק ניוטון, קיימברידג', 1670–1690 | צילום: הספרייה הלאומית
אבל ניוטון הוא רק אחד מתוך שורה ארוכה של אנשי אשכולות שהתערוכה מציבה זה לצד זה. נמצאים כאן גם הרמב"ם, אבן סינא, הרלב"ג, יוסף שלמה דלמדיגו ואחרים – דמויות שנעו בטבעיות בין רפואה לפילוסופיה, בין אסטרונומיה להנדסה ובין עיסוק דתי לחקירה מדעית.
בין הפריטים הבולטים אפשר למצוא כתב יד מעוטר של "משנה תורה" לרמב"ם, תרגום עברי של "הקאנון של הרפואה" של אבן סינא, כתבים של אבן רושד, יוהנס קפלר וגלילאו גליליי, וכן אילנות קבלה מאוסף משפחת גרוס, ובהם מגילות שאורכן מגיע עד 11 מטרים.
ספר מעשה טוביה, טוביה בן משה כץ, ונציה, 1708 | צילום: הספרייה הלאומית
פריט מסקרן נוסף מגיע בהשאלה מיוחדת מאוניברסיטת חיפה: העותק האישי של "המסכת המדינית־תיאולוגית" של ברוך שפינוזה, ובו הערות שנכתבו בכתב ידו. המפגש עם חפצים כאלה, ממרחק של סנטימטרים ספורים, הוא אולי אחד הכוחות המרכזיים של התערוכה. רעיונות מופשטים מן הפילוסופיה, המדע והמיסטיקה מקבלים לפתע צורה חומרית מאוד: דיו, נייר, שרטוטים, תיקונים והערות שוליים.
לצד אוצרות העבר שולבו בתערוכה גם הקרנות קיר ועבודה אינטראקטיבית של האמן אלון שריד, שמחלצות חלק מן הדימויים העתיקים מתוך הספרים וממירות אותם ליצירות דיגיטליות.
כרוניקת נירנברג, הרטמן שֶׁדֶל, נירנברג, 1493 | צילום: הספרייה הלאומית
בשורה התחתונה התערוכה אינה מבקשת להכריע מהי "התשובה הנכונה" לשאלות הגדולות. הכוח שלה נמצא דווקא במפגש עם שרשרת ארוכה של בני אדם שניסו, כל אחד בדרכו, להבין את הזמן, את העולם ואת מקומו של האדם בתוכו. מאות שנים מפרידות בין האנושות העכשווית לבין ניוטון, הרמב"ם, שפינוזה או אבן סינא, אבל השאלות עצמן כמעט לא השתנו וארגון הפריטים כחלק מתערוכה אחת רק מחזקת את אותן שאלות.
הארטיצ'לה (האמנות הקטנה), מחברים שונים, צרפת, 1250–1270 | צילום: הספרייה הלאומית
במקביל לתערוכה יתקיימו אירועים ופעילויות לכל המשפחה במסגרת מתחם ייעודי לילדים. למבקרי התערוכה מוצע מדריך קולי להסברים מפורטים והדרכה צמודה ונגישה.
התערוכה תיפתח ביום שישי, 31 ביולי 2026, בספרייה הלאומית בירושלים ותוצג עד אפריל 2027. אוצרות: נטע אסף וקארין שבתאי; אוצרת שותפה: נועה מנהיים.
מפה כללית של העולם, או תיאור העולם היבשתי והימי, אמסטרדם, 1700 לערך | צילום: הספרייה הלאומית