פסטיבל חדש יצטרף בסוף יולי ללוח אירועי התרבות בירושלים: "תצריף", פסטיבל ראשון של יד בן־צבי, שיתקיים בין 28 ל־31 ביולי 2026 בקמפוס יד בן־צבי בעיר. במשך ארבעה ימים יתקיימו במקום מופעי מוזיקה, סיורים, שיחות, פודקאסט חי, אירועי ספרות, מפגשים עם חוקרים ואירועים רב־תחומיים שינסו לחבר בין מחקר היסטורי, תרבות ישראלית ויצירה עכשווית.
רשימת המשתתפים בפסטיבל כוללת בין היתר את אהוד בנאי, גברי בנאי, ששון גבאי, שלמה בר, שי צברי, אסתר רדא, רונה קינן, אורית טשומה, קורין קיציס, שהרה בלאו, פירקת אל נור, אנסמבל הפיוט ירושלים והמוזיקאית המרוקנית הינד אנעירה.
שלמה בר. | צילום: אבישג שאר-ישוב
אסתר רדא | צילום: אוהד רומנו
הנזיפה הפכה לשיר של הגשש. גברי בנאי. | צילום: דוד אלדן, לע"מ
ששון גבאי. | צילום: לירן מולדבן
רונה קינן | צילום: תומר נויברג, פלאש 90
שהרה בלאו. | צילום: אריק סולטן
הפסטיבל נולד מתוך העיסוק המתמשך של יד בן־צבי בתולדות ארץ ישראל, ירושלים וקהילות ישראל. הפעם מבקשים במוסד להוציא את המחקר מן הארכיון והכיתה אל החצר, הבמה והרחוב: מסמכים היסטוריים יהפכו לנקודת מוצא למופעים, ספרים חדשים יעמדו במרכז ערבי שיחה ופרפורמנס, וסיורים בירושלים יחברו בין היסטוריה מקומית לשאלות של זהות, קהילה ותרבות.
הכי מעניין
חצר יד בן־צבי תהיה אחד ממוקדי הפסטיבל, ותפעל כמרחב פתוח של מוזיקה חיה, מיצבים, אוכל ושתייה. הרעיון הוא לאפשר לקהל לעבור בין הופעה לשיחה, בין סיור למפגש, ובין חוויה אמנותית לעיון היסטורי — בלי להפריד באופן חד בין תרבות, מחקר ופנאי.
מופע הפתיחה, "לעורר אהבה", יתקיים ביום שלישי, 28 ביולי, בהשתתפות ששון גבאי, אסתר רדא, שלמה בר, רונה קינן ושי צברי. המופע יעסוק בדמותם של יצחק בן־צבי ורחל ינאית בן־צבי, בביתם ובחזון החברתי־תרבותי שהוביל את פעילותם, תוך שילוב שירים, קטעי ארכיון, עבודות וידאו וסיפורים.
אירוע בולט נוסף יוקדש ל־120 שנה לבית הכנסת "אוהבי ציון" בנחלאות, בהשתתפות אהוד בנאי ואורח מיוחד, גברי בנאי. ההפקה תשלב מוזיקה, קולנוע, תיעוד וסיפורים סביב בית הכנסת כמקום של זיכרון, קהילה ומוזיקה, ובתוך כך תיגע גם בעולמות השכונה, המסורת והגעגוע שמלווים את יצירתו של בנאי.
אחד החיבורים המסקרנים בפסטיבל יפגיש את אנסמבל הפיוט ירושלים עם המוזיקאית המרוקנית הינד אנעירה. האנסמבל, הפועל במסגרת יד בן־צבי וזכה בפרס לנדאו לשנת 2026, מתמחה בשירת קודש יהודית בעברית ובערבית מצפון אפריקה. שיתוף הפעולה עם אנעירה, יוצרת גנאווה ממרוקו, תוכנן עוד לפני 7 באוקטובר ונעצר בעקבות המלחמה. כעת הוא צפוי להתקיים בירושלים, כמפגש מוזיקלי בין מסורות יהודיות, ערביות וצפון־אפריקאיות.
לצד המופעים יתקיימו גם אירועי שיחה ועיון. במסגרת "בין הקורות", פודקאסט הלייב של יד בן־צבי, יפגוש מנכ"ל המוסד ד"ר יניב מזומן את העיתונאית והסופרת חן ארצי־סרור לשיחה על חיבורים בחברה הישראלית. אירוע נוסף, "נשיא בעמו", ילווה את השקת הספר על חייו ופועלו של יצחק בן־צבי, ויפגיש בין חוקרים לאמני מילה ופרפורמנס שינסו להחיות על הבמה חומרים מן הארכיון.
גם החברה החרדית תקבל מקום בתוכנית, באירוע סביב ספרו של ד"ר מנחם קרן־קרץ על התפתחות החברה החרדית בישראל, בדגש על ירושלים ובני ברק. באירוע ישתתפו בין היתר פרופ' נסים ליאון, תהילה גאדו, פרופ' בני בראון והרב חיים נבון, בהנחיית אלי ביתאן.
אירוע נוסף יוקדש לספר "שבח הנשים" של ד"ר אלי גורפינקל, העוסק בפירוש יהודי־איטלקי לפרשיית "אשת חיל". לצידו יתקיים ערב שנע בין מחקר, ספרות ומופע חי, בהשתתפות שהרה בלאו, קורין קיציס והמוזיקאים גלעד ואקנין, עדן ג'משיד ואביב עזרא.
התוכנית כוללת גם פאנל על אוכל, זהות וזיכרון בעקבות גיליון "עת־מול" בנושא אוכל, תרבות וזהות; סדנת התססה עם "מצילות המזון"; שיחה על מקומה של המוזיקה המזרחית בקאנון הישראלי; וקונצרט של פירקת אל נור על הדשא, עם מחווה למוזיקה ישראלית ים־תיכונית ובהשתתפות ליאור אלמליח.
לצד האירועים בקמפוס יתקיימו סיורים בירושלים: סיור בשערי חסד בעקבות בתי האבן, החצרות והסיפור החברתי של השכונה; סיור בנחלאות בעקבות העדה הפרסית ובית הכנסת "אוהבי ציון"; סיור ברחביה בעקבות חייו ופועלו של יצחק בן־צבי; וסיור בעקבות נשים שפעלו בשכונה, בהן גולדה מאיר, רחל ינאית בן־צבי, לאה גולדברג ושולמית קישיק־כהן.
ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי, אומר כי הפסטיבל נועד לחבר בין תחומי הידע שבהם עוסק המוסד לבין הציבור הרחב. לדבריו, "תרבות, מחקר ואמנות אינם עולמות נפרדים. יד בן־צבי היא מקום של מפגש בין אנשים, קהילות, עבר והווה, מסורת ויצירה עכשווית. דווקא עכשיו, כשהחברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים גדולים, חשוב לפתוח את השערים ולהזמין את הציבור להקשיב, לשאול, לשיר ולגלות יחד את הפסיפס התרבותי שממנו מורכבת החברה בישראל".
פסטיבל "תצריף" מבקש, אם כן, לא להיות רק עוד סדרת מופעים ירושלמית, אלא ניסיון להפוך ידע היסטורי לחוויה חיה: כזו שמפגישה בין ארכיון לבמה, בין שכונות ירושלים למוזיקה, ובין סיפורי עבר לשאלות שמעסיקות את החברה הישראלית היום.
עוד כתבות בנושא
