כשהאזנתי להסכת "הצייצנים" נתקלתי בבעיה: המוסד שיוצר אותו חיובי מאוד, המראיין טוב, רוב המרואיינים מעניינים אותי, ואני אפילו מסכים עם המסר שעולה מההסכת. אבל משהו שם הציק לי בכל זאת, לא התחבר לי, לפרקים אפילו עצבן אותי. בכל אחד מ־13 פרקי ההסכת מבית "משב" של ארגון צהר מגיע אורח שניתן להגדיר "אושיית טוויטר" (אושיית X נשמע מזעזע), ומדבר עם המגיש, עקיבא נוביק. השניים משוחחים על דמותו של האורח ברשתות החברתיות, על השיח במדינת ישראל והאם ניתן להוריד את גובה הלהבות וגם על עניינים אקטואליים בראי עיסוקו ועמדותיו של המרואיין. רוב האורחים מגיעים מעולם התקשורת, כולל חיים לוינסון, כנרת בראשי ויותם זמרי שכותב אצלנו ב"דיוקן", ולצידם אישים בולטים בציבוריות הישראלית, דוגמת נעמה לזימי ויוסף חדאד.

הראיונות נעים על הספקטרום שבין רציני למשועשע, בהתאם לאורח ולדינמיקה שלו עם נוביק. כך למשל, הפרקים עם זמרי ולוינסון מספקים הרבה יותר בידור מאשר אלה עם ניר גונטז' או רני רהב. השיח על עמדות המרואיין מעניין לרוב, אך לעיתים קרובות יוצא שאותם אנשים מציגים את אותן עמדות שהציגו כבר פעמים רבות קודם.

אלא שמה שעומד בבסיס הפורמט הוא לא תוכנית ראיונות אקטואליה רגילה. הפריזמה ה"טוויטרית" מובילה את מרבית הפרק עם עיסוק נרחב בפעילות האורח ברשת X, לרבות פינות כמו "מדד העלבונות" - מה מתוך הדברים הבאים שכתבו עליך מעליב אותך ("מדד העלבונות"), על מי צייצת / מי צייץ עליך את הציוץ הבא, מי אתה מעריך מהצד השני ועוד.

אין במדורנו עיסוק ב"סלבס" למיניהם (למעט על פרק או שניים של כוכבי "הפיג'מות" – כוחה של נוסטלגיה). למי שחיכה לסקירה של "כמעט מפורסמים" או "ספיל איט" – צר לי לאכזב אתכם, אבל בעיניי מדובר בז'אנר משעמם ונטול ערך. זה לא שונה מהותית כשמדובר באנשים רציניים יותר שעוסקים בדברים חשובים יותר.

טוויטר הוא כמובן כלי חשוב בחיים של עיתונאי, אני בעצמי משתמש בו. אלא שהנבירה האובססיבית בדמות של אורח ברשת חברתית – כשכל פרק מתחיל בציון מספר העוקבים שלו ב־X וכמה פוסטים הוא פרסם – חורגת מתחום הסיקור שלו ומעמדותיו והופכת בעצם להיות סוג של תוכנית סלבס עם עיתונאי. העיסוק בכלי עצמו ולא בתוכן הוא מופע רע של תקשורת שעוסקת בתקשורת, אלא שהתקשורת אינה הסיפור – היא המספרת.

ל"צייצנים" יש כוונות טובות של שיח עם חלקים שונים בעם וניסיון להוריד את גובה הלהבות ברשת, אלא ש"כוונתך רצויה, אך הפורמט לא מוביל לשם".

הפרקים הפופולריים

פרק 12: יותם זמרי

זמרי מספר מה הביא אותו להיות אובססיבי לתקשורת, ומדבר על הקרב התודעתי בישראל והשפעתו על שדה הקרב.

פרק 3: חיים לוינסון

מה הגבול של לוינסון בביקורת לגיטימית? באיזה איש תקשורת הוא מזלזל ומעריך בו זמנית? וגם הביקורת של לוינסון על הכתיבה של נוביק.

פרק 6: משה רדמן

רדמן עסק בחדשות וב–AI, ובראשית 2023 הצטרף למחאה נגד הממשלה, הפך לאחד ממוביליה ופיתח דמות ציבורית.

שווה האזנה

דעה לא פופולרית: חוק הגיוס. יו"ר פורום המילואימניקים הדתיים יאיר וייגלר מסביר למה לדעתו חוק הגיוס הוא ספין שלא יגייס חרדים והאם לדעתו יש דרך לגייסם.

הפודקאסט של נדב פרי: ישראל גנץ. יו"ר מועצת יש"ע על המעמד של יהודה ושומרון ומה המצב בשטח, החלת ריבונות, הטרור הפלסטיני, האלימות בקרב נערי גבעות ועוד.

מרד החליפים: ד"ר מורן לבנוני. ד"ר להיסטוריה של המזרח התיכון שמתמחה בחקר סוריה, לבנון וחיזבאללה, מדבר על הסיכויים למהלך קרקעי בלבנון ואיך ייראה עתיד סוריה.