הזוג שישב מולנו ברכבת העמוסה בדרך להופעה של עידן עמדי התווכח האם זה ערב מתאים להופעה או לא. הגבר היה היסטרי וטען שהפעולה שלנו בדוחא לא תעבור בשקט, ובטח יהיו אזעקות מתימן, איראן או לכו תדעו מאיפה, ואילו האשה אמרה שאחרי 300 פלוס ימי מילואים שלו, היא רק רוצה לרקוד בשקט ולקבל ערב של אקספיזים.
לא פגשתי אותם ברכבת חזור, אבל אני בטוחה שהיא הצליחה לרקוד. לגבי אסקפיזם? המלחמה נכחה היטב כמעט בכל שיר וביצוע של עמדי.
15 שנה בדיוק אחרי שעלה לבמה בגמר "כוכב נולד", התוכנית שגילתה אותו לעולם, עלה עמדי לבמה בפארק הירקון מול 30 אלף איש. הכרטיסים לערב הזה אזלו מהר מאד, ולא בכדי. עמדי פתח וחלק את מה שעבר עליו ב15 השנים האחרונות, מההופעות מול אולמות ריקים ועד לערב הענק אמש, שעבר דרך הפציעה האנושה של עמדי בעזה והשיקום שלו.
הכי מעניין

עידן עמדי בפארק הירקון | צילום: תמר חנן
"ב־15 שנים למדתי לכתוב, לשיר, להתחתן, היו מלחמות, מגפה עולמית, נולדו לי שני ילדים, הספקתי למות, חזרתי לחיים, וגם להגיד ‘ערב טוב פארק הירקון’" סיפר עמדי בהופעה.
לפני חודש וחצי שודר הסרט שליווה את עמדי בתהליך השיקום שלו, בו הוא מתאר את המאבק שלו לשוב לחיים המוזיקלים, החיים שלו. וכשרואים אותו מחזיק במה כמו פרפורמר אמיתי, מבלי עקבות לפציעה, קשה שלא לחוש תחושה של נס, ולקבל מנת אופטימיות והשראה.
הקהל היה מגוון - מזוגות דתיים ועד לצעירות בגופיות, צעירים ומבוגרים. כולם רקדו שם וביקשו, כמו עמדי בעצמו, לחזור לחיים. עמדי שילב את הלהיטים הותיקים שלו: "חלק מהזמן", "תשליך", "עכשיו כולם רוקדים", לצד להיטים מהאלבום החדש שלו שעוסק רובו ככולו בתהליך ההחלמה שלו. בדרך הוא מוציא את הקהל למסע לירושלים עיר הולדתו עם "קול זיכרון ישן", לצלילי בוזוקי. בכלל, הלהקה על הבמה מורכבת מ-20 נגנים ונתנה את כל כולה ללוות את עמדי.
בכל חמש דקות הוא הניף דגל של גיבור או גיבורה שקיפחו את חייהם במערכה. לא הסתפק רק בלהרים את הדגלים שנזרקו אליו אל הבמה, אלא יישר ודאג שכל שם וכל תמונה תיראה לקהל ותזכיר בזכות מי אנחנו כאן הערב.

עידן עמדי בפארק הירקון | צילום: תמר חנן
באמצע המופע ירד עמדי לפסנתר שחיכה לו באמצע הדשא על במה מוגבהת, הוא הקדיש את השיר "זוכר כמעט הכל" לחבריו שאיבד במלחמה - גבריאל בלום, עקיבא יסינסקי, אלכסיי שמקלוב ואלירן יגר. עמדי סיפר על שיחה מרגשת שקיים עם יסינסקי שבועיים לפני שנהרג. "עשינו שבת יחד. עקיבא אהב תורה ומדעים. אהב טכנולוגיה. לדעת איך כל דבר בעולם הזה עובד. טיילנו הרבה ברגל. הוא היה מספר לי על בינה מלאכותית ופיזיקה ואני הייתי מהנהן, עושה פרצוף כאילו מבין משהו. הוא אמר לי שחלקיקים, אפילו אם מפרידים בינהם, יכולים להרגיש אחד את השני. כי ברגע שנגעו משהו נשאר יחד. שזירה קוונטית. שמישהו קיבל על זה פרס נובל. לי זה לא נשמע פיזיקה. יותר געגועים. אולי בכל פעם שאנחנו מתגעגעים למישהו זה בעצם חלקיק שלא לגמרי התפרק. בראש שלי מבין שעקיבא אלכסיי גברי ואלירן מתו, אבל לפעמים בערב כזה אני מדמיין שהם פה".
שיא ההופעה היה בשיר סופרמן המתאר את מסע חייו של עמדי, מילד לאב פצוע קרב בעצמו, ועד לשיקום שלו וההחלמה. בסיום ההופעה נפל החשמל בפארק הירקון, מה שלא איפשר לעמדי להיפרד כראוי, ובכל זאת עשרות האלפים בקהל שרו איתו את "נגמר", והנגנים ועמדי השתחוו בחושך, שולחים את הקהל הביתה עם מנה גדושה של אופטימיות, פטריוטיות ישראל ותקווה.