"בתור הדתייה היחידה בבית הספר אני מרגישה שליחות דווקא בדברים הקטנים"

הבית // בית דו־משפחתי ישן בן חמישה חדרים, ששופץ מהיסוד זמן קצר לפני שהגיעו לכפר ורדים. סגנון כפרי, עם הרבה ירוק, נגרות, עיצוב מוקפד ועבודת יד. בכניסה מרגישים מיד שגרים פה ארבעה ילדים קטנים. מיכל: "לדעתי זה מבולגן. מתן תמיד אומר שזה פשוט בית שחיים בו". בסלון בולטות המשרביות שמוטמעות בארון הספרים. מתחת למדרגות יש פינת קריאה נעימה. הגינה והמרפסת קטנות אך מטופחות ומשמשות למשחק.

הבוקר // מתן יוצא מוקדם עם הילדים. כל ילד מקבל שקית עם שני ופלים, ומתן לוקח את כולם למוסדות החינוך במעלות. לאחר מכן הוא מתפלל ויוצא ליום עבודה שכולל נסיעות ארוכות. פעמיים בשבוע הוא נוסע גם לירושלים, שם יושבת הנהלת תנועת בני עקיבא. מיכל מתחילה ללמד בשמונה וחצי, ואחר הצהריים היא אוספת את הילדים, עוזרת להם בשיעורי הבית, מסיעה אותם לחוגים ולמפגשים עם חברים ועוד.

שליחות // מיכל היא מורה לתנ"ך והיסטוריה בתיכון הממלכתי אמירים בכפר־ורדים, מחנכת שכבת י"ב ורכזת מקצוע תנ"ך. היא מלמדת בתיכון ביישוב ומשלבת הוראה, חינוך וליווי צמוד של תלמידים בשנתם האחרונה בתיכון. "בתור הדתייה היחידה כמעט בבית הספר, אני מרגישה שליחות שמתבטאת לאו דווקא בדברים הגדולים אלא במפגשים הקטנים והיומיומיים עם התלמידים והצוות. לפעמים שיחה טובה על כוס קפה במטבחון שווה הרבה יותר משיעור על אידיאל כזה או אחר".

מעורבות // מתן הוא ראש מחלקת המעורבות החברתית בתנועת בני עקיבא. ברוב יומו הוא מבקר בסניפים, בבתי ספר ובמרכזי קליטה. העבודה כוללת נסיעות ברחבי הארץ ופגישות עם אנשי חינוך. המחלקה שהוא מוביל פועלת להרחבת מעגלי הפעילות של בני עקיבא ולפתיחת שערי התנועה לקהלי יעד חדשים. במחלקה פועלות שש תוכניות חברתיות, ובהן תוכניות לקליטת עלייה, למנהיגות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לחיבורים בין סניפים בארץ ליהדות התפוצות ולהקמת סניפים בבתי ספר מקיפים דתיים.

אחריות // "המחלקה שלנו חרתה על דגלה את הסיסמה 'מחברים עולמות'. אנחנו מאמינים שלתנועת בני עקיבא יש אחריות גדולה על כלל הגוונים של עם ישראל. בתוכנית 'עמישב', שעוסקת בקליטת עולים, אנחנו רואים איך דור שלם קם וחי, למרות משברים ומלחמות, וזה ביטוי מדויק לנושא השנתי של התנועה 'ודור יקום וחי'. גם בשאר התוכניות מתגלים כוחות מדהימים של נוער שרוצה לפעול ולהשפיע".

בתנועה // אחת מתוכניות הדגל של המחלקה שלו היא "בית ספר בתנועה", שמקימה סניפים בתוך בתי ספר מקיפים דתיים ומנגישה את בני עקיבא לקהל מסורתי שלא גדל בתנועה. 16 סניפים כאלה פועלים כיום ב־16 בתי ספר, בשיתוף פעולה הדוק עם החמ"ד, רשת אמית ועוד. "זו הצלחה גדולה ומודל שאנחנו רוצים להרחיב. המטרה היא להגיע לכל נער ונערה בציבור הדתי המסורתי שמרגישים שהבית שלהם נמצא גם בתוך בני עקיבא".

אמריקני // מתן נולד וגדל ברעננה. הוריו עלו מארצות הברית. "גדלתי בבית אמריקני, אבל רק כשבגרתי הבנתי כמה אני מעריך את ההורים שלי ואת הבחירה שלהם לעלות לארץ". אביו עבד בהייטק והיום מדריך ביד ושם, ואמו פיזיותרפיסטית העובדת עם הגיל השלישי. הוא למד בישיבת בני עקיבא רעננה ובהמשך בישיבת שבי חברון. בנעוריו התנדב בעמותת זיכרון מנחם ולאחר מכן שירת שלוש שנים בגולני, כולל בתקופת מבצע צוק איתן. אחרי השירות למד חינוך במכללת מורשת יעקב (היום אורות ישראל). "אני והאחים שלי שונים מאוד, אבל משתדלים להתכנס פעם בכמה שבועות ופשוט לדבר וליהנות יחד".

לא אמריקנית // מיכל, ממשפחת הרבסט, גדלה באפרת, אבל היא "מהמקרים הנדירים של אפרת שלא באים ממשפחה אמריקנית". יש לה ארבעה אחים. היא למדה בנווה חנה ולאחר מכן שירתה במשך שנתיים בעמותת אח"י בקריית־ביאליק, ולימדה יהדות בתיכונים חילוניים. אחר כך למדה חינוך במכללת אורנים.

והשאר היסטוריה // בן דוד של מיכל, שהיה חבר טוב של מתן בתקופת ההתנדבות בזיכרון מנחם, תכנן לשדך לה חבר אחר. מתן היה מעורב בשיחת ההתייעצות וכבר שם שמע על מיכל ונעץ בה עין. כשהשידוך לא הצליח התקשר מתן לבן הדוד והציע את עצמו. מיכל כמעט סירבה, אך ברגע האחרון הסכימה. הם יצאו שמונה חודשים והתחתנו כשמתן עדיין היה בשירות בגולני.

קרוואנים // לאחר החתונה הם גרו בקרוואן באלעזר. כששוחרר עברו לקריית־ארבע, וחיו במשך שנתיים בקהילת האברכים של ישיבת שבי חברון. כשמתן מונה לרכז מחוז דן בבני עקיבא, הם עברו לברוכין וגרו שם שש שנים בשלושה קרוואנים שונים. למעט הבכורה צופיה כל ילדיהם נולדו בברוכין.

מעבר // הם רצו לצאת לשליחות ציונית בארצות הברית דרך בני עקיבא, אך תוכניתם לא התממשה ולכן החליטו לעבור לכפר־ורדים. במשך שבעה חודשים שיפצו את הבית מרחוק. חודש וחצי אחרי המעבר פרצה מלחמת חרבות ברזל, ומתן נקרא למילואים. מאז עשה ארבעה סבבים ויותר משלוש מאות וחמישים ימי מילואים.

חיים בכפר // המעבר לגליל היה בחירה אידיאולוגית. "רצינו לצאת מהקהילות ההומוגניות של השומרון ולהיות במקום מגוון יותר". כפר־ורדים היה יישוב חילוני מאוד, ובשנים האחרונות מתפתחת וצומחת בו קהילה דתית מגוונת מבחינת גיל, רקע והשקפה. "יש פה רב יוצא דופן ובזכות יכולת קירוב הלבבות שלו היישוב משתנה". הקהילה הוותיקה הולכת ומתבגרת, ולכפר מצטרפות משפחות צעירות דתיות ממגוון תחומי עיסוק.

השתלבות // המלחמה האיצה תהליכים של התקרבות בין הקבוצות. "פעם היו כאן גבולות חדים בין הציבור הדתי לחילוני, והיום אנחנו רואים יותר שיחות, יותר היכרות ויותר פתיחות. אם כל אחד ימשיך רק בשלו נגיע לריק מסוכן. אבל אם ניפגש, נכיר ופשוט נאהב זה את זה ללא תנאי, תיווצר כאן קהילה ציונית דתית וחילונית שחיה יחד".

להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il