בעקבות אירועי שבעה באוקטובר התרחב באופן ניכר היצע ספרי הילדים בעברית העוסקים במלחמה ובהשלכותיה. בשלוש השנים האחרונות נכתבו עשרות ספרים המתארים את אדוות המלחמה: אזעקות ומרחבים מוגנים, פרידה מהורה שיצא למילואים, פינוי מהבית, אובדן, פוסט־טראומה הורית, הנצחה וסיפורי גבורה. לצד ספרים בעלי אופי תיעודי או הירואי ניכרת גם מגמה אחרת – עיבוד רגשי וסמלי של הטראומה, המתרגם את המציאות הקשה לשפה שילדים יכולים להכיל.

"החלילית והלילית" שמצטרף למדף ספרי המלחמה, נכתב בהשראת אירוע אמיתי שהתרחש בזמן הקרבות בצפון. הסיפור נפתח כאשר אביו של מיכאל מודיע לו כי הוא יוצא למילואים. האב לוקח את החלילית שלו, כלי שמתגלה בהמשך הסיפור גם ככלי נגינה וגם כאמצעי תקשורת:

"לְמִי תְּנַגֵּן בַּצָּבָא?", שָׁאַלְתִּי.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ", הוּא חִיֵּךְ, "אֲבָל בָּרוּר לִי לְגַמְרֵי עַל מִי אֲנִי אֶחְשֹׁב כְּשֶׁאֲנַגֵּן".

ליבו של הספר הוא בסיפור שמספר האב לבנו בטלפון: בזמן שהוא מתיישב תחת עץ בטבע ומנגן, הוא מבחין בלילית רועדת שנפצעה בלחימה. הוא מזעיק את חברו הצפָּר ושומר עליה עד שהיא נלקחת לבית החולים הווטרינרי בספארי. כשהאב שב מן המילואים, הוא ומיכאל מבקרים את הלילית שהחלימה ומשחררים אותה בחזרה לטבע.

בסיפור אין קרבות ואין אויבים. המלחמה נוכחת דרך האב הלבוש מדים, ודרך הציפור הפצועה. היעדרו של תיאור "צבאי" הופך את המלחמה לרקע שעליו בולט מעשה קטן ואינטימי. הספר אינו רק מספר על מעשה חסד בזמן מלחמה, אלא ממיר את המלחמה בעלילה שעוסקת בהקשבה: האב מקשיב למצוקת הציפור, מיכאל מקשיב לסיפורו של אביו, והקורא מקשיב לסיפור שעובר ביניהם.

שם הספר מציע דמיון צלילי כמעט מושלם, היוצר קשר מיידי בין כלי הנגינה ובין הציפור, וכורך אותם יחד. החלילית היא כלי דומם, פשוט ועדין; הלילית היא יצור חי, פראי ופצוע – אך שתיהן קשורות בתנועת האוויר, ושתיהן מאפשרות לאב ליצור קשר וקרבה המבוססים על מוזיקה.

בסופו של הסיפור, השיבה הביתה היא כפולה: האב שב הביתה, וגם הלילית שבה לטבע. שום דבר אינו מוחק את המלחמה, את הפציעה או את הגעגוע; אך משהו שנפגע חוזר למקומו. היכולת לשוב אינה מתרחשת מעצמה, והיא תוצאה של טיפול, ליווי וסבלנות.

"החלילית והלילית" מדגים יפה איך רגע קטן של חסד במציאות הדחוסה של הלחימה יכול להציע פרספקטיבות רעננות ומנחמות. לכך מצטרפת גם האמירה על האופן שבו בני אדם בוחרים להתנהג במלחמה: ביכולת להבחין ביצור פגיע ולטפל בו גם כשהעולם כולו מאורגן סביב סכנה. סיפורים דומים, כמו סיפורו של צב ששריונו נפגע בקרבות בעזה ונלקח לטיפול, מלמדים כי גם בתוך מציאות כאוטית יש מקום לתשומת לב וחמלה. בכך מצטרף הספר לעיצוב הזיכרון של שבעה באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו לא רק דרך הקושי והאובדן, אלא גם דרך רגעים קטנים של חסד המתקיימים בתוכו.

החלילית והלילית / נרי אלומה / איורים: יעל אלברט / הקיבוץ המאוחד