"אי אפשר לשקם גינה או נפש בלי לדעת מה נעקר ממנה"

תכולת הספרייה הספרייה שלי שינתה את פניה עם השנים. הספרייה בירושלים, בבית הורי יוסף ונעמי שער ז"ל, עדיין קיימת, עם קיר שלם שבו אלפי ספרי קודש ופרשנויות לתורה, לצד ספרות יפה. הספרייה בביתי בנירים כוללת ספרות יפה, שירה, ספרי עיון וספרי ילדים. אשתי לילך מרבה בקריאת ספרות יפה, אבל בשנים האחרונות היא תרמה ותורמת מאות ספרים לחנויות יד שנייה או לחיילים, כך שבנקודת הזמן הזו יש בבית מעט ספרים באופן יחסי. הספרייה הבולטת כרגע בנוכחותה עבורי נמצאת במקום עבודתי בשירות הפסיכולוגי־חינוכי באשכול. רובה מורכבת מספרות עיון פסיכולוגית מגוונת מאוד, בשילוב ספרות יפה וספרי הגות.

שיטת מיון אני אוהב את השילוב של סדר ובלגן בספרייה. מצד אחד מיון לפי ספרות מקצועית בתחומים שונים - פסיכואנליטית, התנהגותית־קוגניטיבית, משפחתית, גיל רך, נעורים, הורות וכו - ולצד זאת מדפים עם ספרי עיון וספרות יפה לא ממוינים, שם אני סורק ביסודיות את הספרים בכל פעם, מאתר ספר ששכחתי את קיומו, לוקח אותו ומשתקע לתוכו. בבית, לפני שחילקנו מאות ספרים, המיון היה ברור בין פרוזה, עיון, שירה וספרי ילדים. וישנה כמובן גם הקריאה הדיגיטלית של ספרים וספרות מקצועית באינטרנט, שמייצרת בעצם ספרייה נוספת, וירטואלית.

מדף קרוב ללב המדף של הספרות המקצועית הפסיכואנליטית. המשיכה אליה נובעת משום שפעמים רבות היא נמצאת במרחב הביניים שבין מדע, פילוסופיה, ספרות ושירה. היא מאפשרת למשל – בדומה לחוויה של קריאת ספרות יפה – להרהר ולחשוב מחדש על אהבה, תוקפנות, בדידות, קשר, הורות ותקווה – ולתת פשר עמוק לנפשך ולנפש זולתך. היא גם מאפשרת בכל פעם מחדש, עם ההשתנות שלי, להיקרא כטקסט אחר. הדבר מזכיר לי את פרשנויות התורה שלמדתי בילדותי יחד עם אבי, כאשר בכל פרשת שבוע מצאנו המון אסוציאציות משתנות, המאירות שבילי הבנה שפותחים אזור חדש של אי ידיעה.

על ארבעה ספרים:

אריה הספריה / מישל קנודסן

כנרת

אני אוהב ספרי ילדים בגוונים שונים, שמאפשרים לגעת בחלקים מהעצמי הילדי שלנו עם דמיון ויצירתיות, לעקוף הגנות ולחוש רגשות קשים ומשמחים. זהו סיפור על אריה שנכנס לספרייה, לומד את כלליה והופך בהדרגה לחלק אהוב ממנה, אבל אירוע חירום מחייב אותו להפר את הכללים. הסיפור מעורר מחשבה עמוקה מתי נכון להפר את הכללים.

האיש שחשב שאשתו היא כובע / אוליבר סאקס

כנרת־זמורה־דביר

ספר מרתק, קריא, מקורי ואנושי. מצד אחד זהו ספר נוירולוגיה המבוסס על סיפורי מטופלים, ומצד שני זהו אוסף של סיפורים קצרים על תודעה והאופן השברירי שבו אנחנו מחזיקים את העולם כמציאות מובנת. זהו אינו מסמך קליני מדויק אלא ספרות של התודעה, כאשר המצבים האנושיים נראים כבדיחה קיומית, ובאותה נשימה הוא גם טרגי. הספר גורם לך לחייך מול משהו מוזר, ושנייה אחר כך להבין שהמוזרות הזאת אומרת משהו עמוק גם עליך.

שפת הפרחים / שרה בליידס

דיונה

לילך אשתי המליצה לי על הספר הזה, וגם הוא נוגע במובן העמוק בתהליכים מקבילים של שיקום הנפש לצד סיפור שיקום הגן. הספר נע בין תקופות שונות ומספר על ג'וליה אסדייל, אדריכלית נוף שחייה המקצועיים והאישיים נמצאים במשבר, והיא מגיעה עם אחיינה הקטן לשחזר גן מוזנח באחוזה אנגלית בדיוק כפי שנראה לפני מלחמת העולם השניה. המטאפורה המארגנת של הספר היא שלא ניתן לשקם גן בלי לדעת מה צמח בו קודם, ואי אפשר לשקם נפש בלי להשיב אליה את מה שנעקר ממנה.

גינת בר / מאיר שלו

עם עובד

יצירה ספרותית רב־ממדית, ובה מפגש עם הטבע שכה אהוב עלי יחד עם התבוננות מעמיקה, המתארת כל צמח ויצור חי עם קצב ואישיות משלו. בעיניי הספר נע בין הגינה הקונקרטית לגינה כמטאפורה לנפש האנושית, ולתפיסת התקווה שאני מאמין בה – הנכונות להשקעה שאינך יכול להבטיח את תוצאותיה.