ההבנה של גודל האובדן אינה נוחתת בבת־אחת. היא נרקמת טלאי על טלאי, מפגש אחר מפגש. אצל זוהר גוטפרוינד, המציאות נסדקת ברגע אחד - עשור לאחר המוות, כשעל צג הטלפון מופיע שמו של יפתח, חבר הילדות המנוח. זוהר מסרב לענות, אך ככל שהשעות חולפות והסקרנות גוברת על הפחד, הוא מטלפן חזרה, ומגלה שמהעבר השני נמצאת עובדת עירייה האמונה על כתיבת הספד לאימו של יפתח. שיחה זו מניעה אותו לחזור אל הדף, ולנסח הספד אישי ומאוחר למה שהתרחש בינו לבין יפתח.
הספר "גוטפרוינד" של שאול אולמרט הוא במידה רבה רקוויאם - לא רק לאדם ספציפי, אלא לצורת חיים שלמה. השבר נוכח בו בכל רובד: משפחתי, חברי ונפשי. בעולמו הסוער של זוהר אין חוף מבטחים זולת יפתח. השניים הכירו בגיל שבע, לאחר שאביו של זוהר סירב להעלות אותו לשיר בבית הכנסת. זוהר הפגוע ברח ונתקל ביפתח, שביקש ממנו לשיר עבורו. מאותו רגע הפך הזר לרֵעַ, והרֵעַ לחבר נפש.

גוטפרוינד | צילום:
הסימביוזה ביניהם העמיקה, אף שהדרכים היו פתלתלות. יפתח נטה להיעלם בשל אשפוזים, ובהמשך גם עקר עם אביו לחו"ל; זוהר, מנגד, נאלץ למלא את החלל שנפער בחייו בעזרת אנשים אחרים. אולם למרות המרחקים המתהווים, בכל איחוד מחודש הקשר הפך אינטנסיבי ותובעני יותר. השאלה המהדהדת לאורכו של הספר היא באיזו נקודה חברות עמוקה הופכת לאובססיה, ואהבת נפש מיתרגמת להרס עצמי.
הכי מעניין
הרומן בנוי משני קולות מקבילים: זוהר שבהווה, וסיפור העבר. במבנהו הוא מזכיר ספרי אוטופיקשן כמו "די כבר עם השקרים שלך" מאת פיליפ בסון - סגנון כתיבה שמטרתו לתת תוקף לאהבה שלא נקראה בשמה בזמן אמת, תוך בחינת השלכותיה במציאות הנוכחית. לצד זאת, הספר שוזר את התמודדותו של הגיבור גם עם תא משפחתי מעורער: אם שנעדרה תכופות מחייו עד למותה בנעוריו, ואב שמנצל כל טרגדיה משפחתית לטובת קמפיין פוליטי.
כאן טמונה גם נקודת חולשתו של הספר. השימוש בדרמות משפחתיות משניות, כמו תחקיר ציבורי שעוסק בהטרדה מינית מצד האב, נחווה כמו ניסיון מאולץ לעבות את הכאב בחייו של זוהר. הנדבך הזה אינו מוסיף לעלילה או לעומקן של הדמויות, ומהדהד קלישאה ספרותית המציגה ידידות נפש גברית כתוצר הכרחי של ילדות טראומטית.
"גוטפרוינד" הולך נגד הנטייה האנושית למצוא טוב בכל סוף. הוא קורא תיגר על מיתוס ה"אושר ועושר", ומציע פריזמה שבה האהבה עצמה עלולה להפוך למעגל של הרס. טשטוש הגבולות הזה מחלחל גם אל הרובד המיני: אף שזוהר מזהה את עצמו כמי שחושק בנשים, המגע עם יפתח הופך עבורו לביטוי גופני של הקשר הייחודי ביניהם, ולאמצעי שדרכו הוא מגדיר את עצמו. מול חולשותיו שלו, יפתח מצטייר בעיניו כשרירי וחכם, וזוהר רואה בהצלתו של יפתח את הצלתו שלו. התובנה המלווה את היצירה מחדדת את חוסר האונים שבראיית אדם קמל מולך, בידיעה שאינך יכול להושיעו.
הספר מסתיים בהכרה של זוהר במותו של יפתח ובהתלכדות של שני קולותיו. זוהי סגירת מעגל מפוכחת שמזכירה כי אהבה יכולה להיות משמעותית ונדירה ועדיין כזו שצריך לשחרר - וכי ההכרה באובדן היא השחרור הגדול ביותר שאדם יכול לחוות: לא כי היא מרפאת את העבר, אלא כי היא מפסיקה לתעתע בהווה.
הספרייה
שלושה ספרים על חברויות גדולות מהחיים
אושר / אמינטה פורנה / ספריית רות
אטילה וג'יין מתחילים כשני זרים, אך חיפוש אחר נער נעדר יוביל אותם למסע עדין של חיפוש. הדרך תביא איתה גילוי כוחות של סולידריות, טבע, עיר ובני אדם, וגם תציף שאלות על חמלה, אושר, והקשר ביניהן.

אושר | צילום:
האם אינך רוצה בי / אסף גברון / ידיעות ספרים
סיפור חברותם של ארבעה חברים במשך ארבעה עשורים, מהכפר הקטן ליד ירושלים שגדלו בו ועד להסתעפות החיים שכל אחד מהם בחר לעצמו. לצד הסיפור מסופרות קורות המדינה.

האם אינך רוצה בי | צילום:
הריקוד האיטי שלנו / ריינבו ראוול / כתר
בתחילת דרכם, שיילו וקרי היו החברים הכי טובים. אחרי עשרים שנה, שיילו גרושה עם שני ילדים וחוזרת לגור בבית אימה, וקרי משרת בחיל הים. הזמנה לחתונה של חבר טורפת את הקלפים בקשר הרדום הזה.

הריקוד האיטי שלנו | צילום:
