"הרגשתי צביטה אמיתית על שלא חייתי בתקופת הקמת המדינה"

תכולת הספרייה שילוב של ישן וחדש. יש בה את ספרי היסוד של ארון הספרים היהודי – תנ"ך, ספרי אמונה, מוסר ומחשבת ישראל, ספרי עיון והגות עתיקה ועדכנית, לצד מדף מפואר של ספרי פרוזה, שהוא בכלל של אשתי. גדלתי בבית של אוהבי ספרות, אחותי הגדולה הייתה נופלת כמעט כל חודש בפח של "ארבעה במאה", וגם אבא שלי היה מפנק את עצמו בספר חדש כמעט מדי שבוע. האווירה הזו דבקה בי, וכבר בימי הנערות והישיבה החלטתי להשקיע את מיטב כספי בספרים. עם השנים טווח הנושאים שמעניינים אותי התרחב, וכמות הספרים גדלה. היום כבר אי אפשר להסתפק בספרייה אחת, ויש לנו כמה וכמה מוקדים ברחבי הבית כדי להצליח להכיל את כל הספרים שנאספו. וזה עוד אחרי שתרמתי רבים מהם לסניפי "תורהנוער".

שיטת מיון אני אוהב סטים, משהו באסתטיקה של כמה ספרים עם עיצוב דומה מרגש אותי. אם ספר הוא חלק מסט, אדאג להשלים את כולו. אני אוהב לייצר גם חיבורים בין סטים של מחברים שונים, לפעמים אלו חיבורים מתבקשים ולפעמים מפתיעים, על אותו מדף אפשר למצוא את הנצי"ב מוולוז'ין והרב קוק, חיבור טבעי של רב ותלמיד. מצד שני, חיברתי גם את ספרי הרב זקס עם אלה של הרב גורן. משהו בטמפרמנט של הדמויות הללו נראה לי כל כך שונה, שהרגשתי שהם חייבים להתחבר אצלי על המדף. מרכיב נוסף של סידור קשור לנקודת המבט: יש ספרים שאעדיף שיהיו בגובה העיניים, שיהיו נגישים כדי שאוכל לעלעל בהם בחטף, ויש כאלו שארצה אותם קרובים אליי בזמן שאני יושב; במרכז הספרייה מונחת הכורסה שלי, והספרים שלצידה מיועדים לנחת רוח של שבת, כשאני מתיישב עליה בשקט ללמוד.

מדף קרוב ללב מדף ספרי פרשת השבוע. ראש ישיבת מעלות שבה למדתי, הרב יהושע ויצמן, מוסר בכל שבוע שיעור שנקרא "לחיות עם פרשת השבוע", ואני משתדל לחיות את החיים שלי בתודעה הזו, שלתורה יש מה להגיד לי בכל שבוע מחדש. מדי פעם אני ניגש למדף הזה ופותח בכל פעם ספר אחר, קצת כמו פתיחה ב"אגרות קודש". אני מרגיש שתמיד מה שכתוב שם מצליח לדבר אלי, ולגעת באתגרים הנוכחיים.

על ארבעה ספרים

מכתבים לטליה

דב אינדיג / ידיעות ספרים

קיבלתי את הספר הזה כשהייתי בכיתה ט' מהר"מ שלי, הרב מנשה רשובסקי. הוא נטע בי אהבת תורה, ויש לו מניות רבות בהקמה של תנועת "תורהנוער". הספר מאגד את חלופת המכתבים של דב אינדיג ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים, עם נערה ערכית וסקרנית. אף שהדברים נכתבו לפני יותר מחמישים שנה, בלתי נתפס כמה הם רלוונטיים לחברה שלנו היום. הספר הזה מחדד את ההבנה עד כמה הרוח והאמונה חשובות לבניין המדינה, יחד עם ההכרה העמוקה שיש לנו תמיד מה ללמוד מכל אדם בישראל.

אורי

אסתר שטרייט־וורצל / עמיחי

ספר הפרוזה הראשון שקראתי, כשהייתי נער, והוא הותיר בי רושם עמוק. מעבר לכך שהוא מנגיש בצורה חיה את הימים ההיסטוריים של טרום הקמת המדינה, הוא חשף בפניי חיי נערות מלאי אידיאולוגיה והרפתקאות. כשקראתי בו הרגשתי צביטה אמיתית של פספוס על כך שלא זכיתי לחיות בתקופה ההיא. היום, דרך העשייה והמפגש היומיומי עם נוער, אני מבין שבני הנוער בדור הזה חיים בתקופה מסעירה לא פחות, שיש בה חשיבות עצומה להמשך תקומת העם היהודי בארצו.

תנחש כמה אני אוהב אותך

סם מקברטני / מודן

כשהייתי ילד ושמעתי את דודו זר קורא את הספר הזה בתוכנית "פרפר נחמד", התאהבתי בו. בבית שבו גדלתי, הביטוי הכי שגור לאהבה ללא גבולות היה הציטוט שחותם את הספר: "ואני אוהב אותך עד השמיים וגם בחזרה". היום, כשאני אבא בעצמי, אני מקפיד לקרוא אותו לילדים שלי כמעט כל שבוע. התרגשתי במיוחד כשהבכור שלי התבקש להביא לכיתה את הספר האהוב עליו ובחר דווקא בו. זה היה רגע קטן שנתן לי את ההרגשה הפשוטה והטובה שהצלחתי במשהו.

תולדות היהודים היסטוריה ישראלית

עשהאל אבלמן / דביר

המחבר לקח על עצמו משימה כמעט בלתי אפשרית; לסקור את כל ההיסטוריה היהודית, מאברהם אבינו ועד בן־גוריון, בכרך אחד וממבט־על. ליצירה מונומנטלית כזו יש כמה מטרות, אבל באופן אישי מצאתי בספר רסיסי תשובות לאחת השאלות הגדולות: מה גרם לעם היהודי להתמיד בקיומו לאורך שנות הגלות? כיווני החשיבה שהספר הזה מעורר הם הרבה מעבר להיסטוריה. בעיניי הם היסודות לרוח שעלינו להנחיל ולמדיניות שעלינו לנקוט כדי להבטיח את קיומנו לדורות.