חרדים, פמיניזם ורוק ישראלי: רשימת ספרים מומלצים ליום העצמאות

הכי עברית בפער

מעניין לערוך ניסוי: מתוך המילים שבהן אנחנו משתמשים ביום, כמה מהן מוגדרות כ"עברית"? ככל שעובר הזמן, נדמה שהפער בין העברית המדוברת לעברית הרשמית גדל, עד שהפך להיות עברית ישראלית. ומהי אותה העברית הישראלית? בכל אחד מפרקי הספר מוצגת תופעה אחרת שלה. עיצורים ותנועות שנעלמו מן העולם לטובת הגייה עצלנית, דימויי החיות והשימוש התכוף במילה "הכי", שילוב הסלנג הצבאי והערבי, וכמובן – האמריקניזציה שהכניסה את האנגלית לשפה היומיומית בצורה משמעותית.

ניתוח המגמות האלה לא נעשה בצורה ביקורתית: רוזנטל מתרפק על העברית הישראלית, נהנה מחידושיה ומכושר ההמצאה של המדברים בה. ברור לו כי היא לא מחליפה את העברית עצמה, אלא היא ניזונה ממנה ומבוססת עליה. בלי העברית לא הייתה הישראלית, ובלי הישראלית הייתה חוזרת העברית להיות שפה קפואה שאין מדברים בה. יותר מזה, לעברית הישראלית, שפה נוכחת בזמן ובמרחב, יש לטעמו תפקיד משמעותי בישראל של ימינו כגורם מאסף של סלנג, ניבים וביטויים מכל גוני הקשת, באיגוד כל האגפים השונים בחברה הישראלית לבליל מרהיב של שפה אחת מאחדת. 

העברית הישראלית - איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו / רוביק רוזנטל / הוצאת כתר

בזכות נשים צדקניות

ישראל היא מדינה מתקדמת, וכזאת הייתה כבר מתחילתה. בשווייץ, לדוגמה, זכות הבחירה ניתנה לנשים רק בשנת 1971, ואילו בישראל מיומה הראשון נשים היו בעמדות מפתח בצבא ובכל שדרות ותחומי החיים. המחברות של הספר טוענות שזה בגלל החוצפה, שהיא כוח־על יהודי, ובתקופה שבה קשה להיות אישה וקשה להיות יהודי, לכוח הזה יש ערך רב.

הספר מרכז את סיפוריהן של מאה נשים יהודיות פורצות דרך מכל התקופות. רק חלקן גדלו במדינת ישראל או בארץ ישראל, והמחברות שלו הן שתי אמריקאיות שעלו לארץ וכעת גרות בה. לצד נשים מהעת המודרנית שכל בית מכיר, מסופר גם על דמויות שנשכחו מהתודעה וכאלה שמעולם לא זכו לפרסום, כמו לדוגמה בכירה במוסד שהביאה את אייכמן לדין.

הספר הצבעוני פורש בתמציתיות את קורות החיים של הנשים לצד דיוקן מצויר של כל אחת מהן, מפרט את הסיבות שבזכותן הן נחשבות פורצות דרך וקורא לנשים לדבר, להביע נוכחות ועמדה ולא לפחד להיות נשים ויהודיות בעולם הזה, כי הן דרושות ורצויות בו. 

חוצפה גירלז / ג'ולי אסתר סילברשטיין ותמי שלוסברג פרבר / קורן

לא שבר, משבר

מאז 7 באוקטובר המדינה בסחרחרה ובהתמודדות בלתי פוסקת בכל החזיתות. מלחמות אחרות, כמו מלחמת העצמאות או אפילו לבנון השנייה, שארכה חודש ויומיים ובזמן אמת היו עליה ביקורות שהיא נמשכת יתר על המידה, נדמות כקצרצרות לעומת מציאות חיינו בשנים האחרונות.

הספר, שנכתב בעקבות ניסיון ההתמודדות עם השבר שהותירו בכולנו אותם האירועים, מתחקה אחר שורשי הטראומה: מה ההבדל בינה לבין משבר ואיך אפשר לצמוח ממנה.

אומנם יום העצמאות הוא יום של חגיגה על כל מה שיש לנו, אבל מדובר בפרק בתולדות מדינת ישראל שכולנו חווים מדי יום ביומו וחשוב להבין כיצד ניתן לצמוח ממנו ולא להישאר רק בקושי שהוא מביא איתו. באמצעות ראיונות עם חוקרים, אנשי רוח ויוצרים שעברו חוויות חיים קשות וצמחו מהן, הכותבים מציירים תמונה כנה של אפשרויות צמיחה ממשברים ומציעים תהליכי תנועה, התפתחות ולמידה שבסופו של דבר יכולים גם להצמיח תקווה ומשמעות.

אחרי כל המדבר הזה - על טראומה, תנועה וצמיחה ממשבר / יוסי לוי בלז ויעל שובל צוקרמן / הקיבוץ המאוחד

גבירותיי ורבותיי, מהפך

בספר זה יוצא שוורץ, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן־גוריון, לחקור עשור ספרותי שהוא מגדיר כתקופה ספרותית משמעותית בחייה של הספרות העברית. את מקומם של סופרי קום המדינה תפסו "האחים הצעירים", סופרים שחיו סתירה בזהותם שנעה בין תחושת כוח בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים לבין זיכרון השואה שרודף ומארגן מחדש את הזהות והתודעה. הספר שופך אור רב על עולם הספרות הישראלי, התפתחויותיו ומגמותיו לאורך השנים: צמיחת סוגת הבלש, פריחת הכתיבה הספרותית על ידי נשים, פוליטיקת הזהויות בספרות וסגנונות הכתיבה השונים, ומעניק, לצד הטענה המרכזית, גם סקירה רחבה ומקיפה על הספרות הישראלית ועל מה שהרכיב ומרכיב אותה במשך השנים הללו.

מתקומה לשואה - עשור המהפך בסיפור של הישראלים / יגאל שוורץ / ידיעות ספרים

רחוק מהעין

נדמה שאין סקטור אחר במדינה שדובר בשנים האחרונות יותר מהחרדים. עוד לפני 7 באוקטובר החרדים שימשו אתגר, מכיוון שהתפיסות שלהם בקשר לחשיבות הכלכלה, הביטחון והתרבות במדינה הן שונות מהתפיסה הרווחת של שאר אזרחי המדינה. כבר מהעמוד הראשון המחבר מבהיר שהאתגר, בין שלדעת הקוראים הוא רצוי או לא, נובע מכך שהחרדים מתנהלים וחשים כמיעוט, כשבפועל הם מיעוט גדול עם השפעה וכוח גדולים ביחס לכל מיעוט אחר בארץ, ועתידים לגדול עוד ועוד.

עולה השאלה: עם פער כל כך גדול בתפיסה הזאת, כיצד החיים במדינה ייראו בעוד כמה שנים, ומהו היעד שאליו מדינת ישראל רוצה להגיע?

המחבר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, בוחן את השאלה במספר זוויות: הגיוס, תפיסת החרדים בציבור הכללי, והאפשרות לקיום תהליכים סמויים מן העין בחברה החרדית שישנו את המאזן ואת התפיסות הקיימות כיום. בכל מקרה, הספר מציג תמונה מקיפה, לא מתלהמת ומעניינת של האתגר בחברה הכללית בישראל של ימינו.

בעניין החרדים / שמואל רוזנר / הקיפוד והשועל

לא נפסיק לשיר

לצד תופעות ייחודיות כמו להקות צבאיות והרכבים קיבוציים כמו הגבעטרון, בישראל התפתחה גם המוזיקה בצמידות ובעקבות המגמות העולמיות, וגם הרוקנרול לא פסח עליה. המחברת, עורכת ומורה ללשון במקצועה, מתחקה אחרי שמונה הרכבים במשך ארבעה עשורים, החל משנות ה־70 ועד לשנות ה־2000, ובהם כוורת, משינה, המכשפות והדג נחש.

קראתי פעם שהמוזיקה שאנחנו הכי אוהבים זו מוזיקה ששמענו בגיל 15-16. אם כך, לא מעט שכבות גיל ימצאו את עצמן בהסתכלות המדוקדקת על המילים שבשירים והאחרים יראו בה קפסולת זמן נחמדה. בשני המקרים, לצד ניתוח הטקסטים השונים עולה תמונה של עולם תרבותי מפותח ששומר על חדשנות וקדמה לצד הכרה במסורות העבר והתכתבות טקסטים עם תקופות קדומות יותר בחברה ובתרבות. הוא בעיקר מזכיר את האהבה העמוקה למוזיקה ואת היכולת שלה לזקק את הפנימיות של המאזין בצורה כולית באופן שאין שני לו.

מעשה אמנות או מעשה יום–יום - שפה, צליל ומשמעות ברוק הישראלי / נורית אבישר / הוצאת רסלינג