הַפִּיל יָשַׁב בַּכִּסֵּא הַנּוֹחַ / אֲבוֹי, הַבַּד נִקְרַע בְּכוֹחַ! / יָשַׁב הַפִּיל עַל הַכֻּרְסָה / אֲבוֹי, נִתְרַסְּקָה וְהָיְתָה כְּדַיְסָה! / יָשַׁב הַפִּיל עַל הַכִּסֵּא – מַמָּשׁ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה!
"פילי פילים" הוא אסופה של שבעה סיפורים קצרים ומחורזים שפרסמה לאה גולדברג ב"דבר לילדים". בניגוד ל"דירה להשכיר" או "המפוזר מכפר אז"ר" המוכרים והפופולריים, סיפורי הפילים אינם נמנים בין יצירותיה הבולטות או החשובות, ואף על פי כן, רוחה של גולדברג פועמת בטקסט, בחריזה המתנגנת ובהומור החינני האופייני לה.
בכתיבתה לילדים נעה גולדברג בין אחריות לאומית־חינוכית ובין רצון לעורר סקרנות וחשיבה עצמאית. בעלי החיים שימשו אותה לא פעם כמרחב מִשחק שמאפשר להעביר מסר ערכי וגם להשתובב פואטית. אבל דווקא סיפורי הפילים שבאסופה החדשה שייכים בבירור לצד המשוחרר: כאן אין עיסוק רעיוני או חינוכי, אלא הנאה טהורה מחריזה, מהומור ומדמיון.
הכי מעניין
פילי פילים לאה גולדברג. איורים: סתו עסיס הקיבוץ המאוחד וספריית נח | צילום:
הבחירה לכתוב דווקא על פילים אינה מקרית. גולדברג כתבה פעם כי יצורים גדולים שובים את ליבם של ילדים קטנים, והפיל מאפשר לה לשחק: ליצור קונטרסט בין ממדיו האדירים ובין עולם הילדות הזעיר ("הפיל אורח"); להעמיד אותו במצבים אבסורדיים ("ביקור בתיאטרון"); ולעשות שימוש ביכולותיו הייחודיות כפיל ("החופש הגדול").
משמח להיווכח עד כמה השפה של גולדברג צולחת את מבחן הזמן גם כעבור כמעט מאה שנה. גולדברג מעולם לא חששה משפה שמכוונת גבוה; בשפה העשירה היא ראתה כלי להרחבת העולם הרגשי של הילד, בטח לא מכשול. אחד האמצעים המרכזיים שלה לכך היה שימוש בחריזה, המהווה צורה לשונית קליטה וזכירה. אך אף שהרוב מתנגן היטב, רמת הסיפורים באסופה אינה אחידה. יש מקומות שבהם המשקל רופף ("מָה קָרָה? מָה קָרָה? מָה קָרָה? / בְּלֵב יָם אֳנִיָּה סֹעֲרָה / מִתְנַדְנֶדֶת עַל פְּנֵי הַגַּלִּים / כָּל נוֹסְעֶיהָ חוֹלִים"), ובאחרים המשלב הלשוני קופץ לפתע גבוה מדי ביחס לשאר ("כְּשֶׁהִיא מִתְעַטֶּשֶׁת / מַמָּשׁ מָטָר / יוֹתֵר מִזֶּה – אֶשֶׁד / בְּכָל הַבֵּיבָר").
דווקא החריגות הללו מדגישות את אופיו המקורי של הקובץ: תוצר של כתיבה עיתונאית יומיומית, שאינה תואמת בהכרח את הקפדנות המאפיינת את תוצריה הספרותיים האחרים, כאלה שזכו לשהות יצירתית ארוכה יותר. במבחן התוצאה, סיפורי האסופה אינם אחידים ברמתם, ומעלים תהייה כלפי הרציונל שהנחה את בחירת הסיפורים. לצד זאת, החינניות השורה על הקובץ מזכירה את הקסם שגולדברג יודעת להציע לספרות הילדים העברית.
"פילי פילים" מאויר בחן רב על ידי סתו עסיס, ויוצא לאור במסגרת סדרת "ספריית נח" שהקימו ירמי פינקוס ורותו מודן, במטרה להפוך קלאסיקות עברית לקומיקס לגיל הרך. הספר הוא יותר ממחווה נוסטלגית; הוא מזכיר לנו שספרות לילדים יכולה להיות מוזיקלית וכזו שמכבדת את קוראיה הצעירים ואת סקרנותם הטבעית.