1925
שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה
אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה
שָׁנָה טוֹבָה לְךָ, אַבָּא,
הכי מעניין
שָׁנָה טוֹבָה לָךְ, אִמָּא
שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!
(שנה טובה / לוין קיפניס)
בתשרי תרפ"ו, 1925, ישב לוין קיפניס וכתב את "שנה טובה" לכבוד הולדת בנו־בכורו שי. השיר היה עם השנים לשיר החג הפופולרי ביותר, אבל בהתחלה הוא היה רק דקלום לילדים, ללא מנגינה. רק בשנת 1939 הלחין אותו נחום נרדי (שגם הלחין את "מי יבנה בית", "אני פורים" ועוד). ב־14 השנים שעברו בין הכתיבה להלחנה, השתנו הזמנים והשקט ששרר בארץ בין יהודים לערבים הופר, על כן עדכן קיפניס את המילים. ובמקום איחולים כלליים לדודים ולדודות, מוקדה הפנייה לְ"דוֹד גִּבּוֹר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת". אז גם הוקם חיל הנוטרים שבו אנשי היישוב גויסו להגן על עצמם לאחר המרד הערבי הגדול, ועל כן גם הם מוזכרים בשיר: "וּלְכָל נוֹטֵר בָּעִיר, בַּכְּפָר, בִּרְכַּת חֲזַק נִמְסֶרֶת". גם הטייסים והמלחים אוזכרו. מגיע להם. גם היום, 100 שנים מאוחר יותר.
1960
בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַּגִּי רָקַד
(שנים עשר ירחים / נעמי שמר)
נעמי שמר עוד תככב ברשימה הזו, אבל נתחיל ב"שנים עשר ירחים" או בשמו המקורי "שיר החודשים". הוא מבטא את שגרת הטבע, שהיא כה חשובה. במכתב לאמה, היא מבקשת את עזרתה: "אני צריכה בו את עזרתך. אינני מצליחה להיזכר מה בדיוק קורה בתמוז ואב, מלבד יום הולדתי כמובן, ושל אבא. אין כוונתי לחגים, אלא לאלמנטים של טבע, עבודות משק, נוף או הווי… אנא כתבי לי ואחר כך אשלח לך הכל כדי שלא יהיו שגיאות..." כן, גם שמר הייתה ילדה של מישהו.
1968
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֶׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִסְפֹּר צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת
יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת
בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת.
(בשנה הבאה / אהוד מנור)
זהו אחד השירים האישיים ביותר שכתב אהוד מנור. המרפסת שייכת לבית הוריו בבנימינה וביושבים בה אחיו הצעיר יהודה ואביו ישראל, שבנה את המרפסת במו ידיו, והם כבר אינם בין החיים באותה עת. בשיר מתגעגע מנור לתקופה שהייתה ואיננה. הרקע העצוב הוביל את נורית הירש להלחין את המילים במנגינה לירית ואיטית, אך היא לא הייתה מרוצה ממנה. רק כשהמפיק שלמה צח ביקש ממנה להגביר את הקצב, ועוד קצת ועוד קצת, נולדה הגרסה האהובה והמוכרת לכולנו. מאז 7 באוקטובר, המילים "בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת" מקבלים משמעות נוספת, ואיתם התפילה שהביטחון האישי של כולנו ישוב לאיתנו בעוטף עזה, בצפון ובכל חלקי הארץ.
1971
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה שׁוֹשַׁנָּה אֶצְלִי בַּגִּנָּה.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, סִירָה לְבָנָה
עָגְנָה לָהּ בַּחוֹף פִּתְאֹם.
(בראש השנה / נעמי שמר)
את השיר החגיגי והעליז הזה כתבה נעמי שמר רק כדי להיענות לאתגר של תוכנית הרדיו "דו רה ומי עוד" אשר הזמינה יוצרים לכתוב שירים לקראת החג, והנה הוא הפך לאחד מהמוכרים שבהם. ברוב השורות מתארת שמר תיאורי טבע מחזוריים - פרחה שושנה, הופיע ענן, גדל בשדה חצב. כרגיל וכצפוי. אך יש גם סירה אחת שעוגנת בחוף פתאום. מהי אותה סירה מפתיעה? אורחים מן הנכר? הזמנה לטיול החלומות? השראה ליצירה? או שמא העגינה פה היא העניין והיא מסמלת עצירה להפסקה טובה ומילוי מצברים? העיקר, שבנוסף לשגרה הברוכה, יהיו לנו השנה גם הפתעות טובות.
1978
מָה חָדָשׁ?
תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ
הֵי-הוֹ, תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ!
אֵיךְ הַמַּרְגָּשׁ?
תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ,
בְּחַיַּי - תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ!
(תפוח בדבש / נעמי שמר)
לנעמי שמר היה חוש הומור נהדר עם קורטוב של ציניות חכמה, אולי לכן התחברה לשלישיית הגשש החיוור והקדישה להם את השיר הזה. כשביצעו לראשונה את השיר בתוכנית הטלוויזיה החגיגית שלה, היא הציגה אותם כך: "הדוקטור ישעיהו לוי, הפרופסור ישראל פוליאקוב ויועצינו לענייני, גבריאל בנאי". מצחיקה, כבר אמרנו, ומוכיחה שבכל אדם יש כמה רבדים, "יֵשׁ עֵת לַדְּבַשׁ וְיֵשׁ עֵת לְתַפּוּחַ, וְיֵשׁ לְכָל חֵפֶץ מוֹעֵד וּמְקוֹם".
1981
הַיָּמִים שֶׁעוֹד נָכוֹנוּ לָנוּ
שֶׁיִּהְיוּ נְכוֹנִים, שֶׁיִּהְיוּ רְכוּנִים
שֶׁיִּהְיוּ מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ כַּפּוֹת תְּמָרִים.
(הימים שעוד נכונו לנו / עדית פאנק)
הפזמונאית עדית פאנק, שהייתה גם ציירת ומעצבת תפאורות, ביימה כאן בשיר סצינה ויזואלית יפהפייה. היא תיבלה את התפילה לשנה החדשה באלמנטים מחג הסוכות, אך גם הצליחה לייצר מהם משמעויות חדשות שכל קורא יכול לפרש לעצמו. מהם ימים "רְכוּנִים"? (נשמע כמו רחומים), והאם "דְּמָעוֹת רַכּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ בְּחָלָב" אלה דמעות של שמחה או של כאב מתון? וכמה יפה לקחת את שבעת המינים ולהפוך אותם למונים "וְשִּׁבְעָה מִינִים, פִּי שִׁבְעָה מוֹנִים, בְּבַגְרוּתוֹ יַבְשִׁיל לִבֵּנוּ". חנן יובל, שהלחין את שירה זה הראשון, קורא לו "השיר הכי אופטימי". אבל אין ספק שזהו אחד השירים הכי יפים ברשימה מבחינת השפה.
1981
לֹא זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת
הַשָּׁנִים הֵן לֹא שְׁנִיּוֹת
אִם תַּבִּיט תּוּכַל לִרְאוֹת
שֶׁכְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה
כָּל חוּשַׁי מִתְקוֹמְמִים
תֵּן לִי עוֹד כַּמָּה יָמִים
לֹא הִסְפַּקתִּי שׁוּם דָּבָר הַשָּׁנָה.
(כל יום מתחילה שנה / אהוד מנור)
למרות הלחן הקליל, הנה סוף כל סוף שיר שמביא זווית קצת אחרת על תקופה זו של השנה. אולי כתשובה לשאלת הפיוט מהסליחות "בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם?", עפרה חזה במילותיו של אהוד מנור מזכירה לנו שכל התחלה היא גם סוף של משהו, וזה לא תמיד קל כל כך או פשוט. וזה בסדר אם יש מי שמרגיש גם כך בחגים, וזקוק לעוד קצת זמן. "אַל תַּרְאֶה לִי בַּיּוֹמָן, תִּהְיֶה כְּמוֹ אָב רַחְמָן, אַל תָּעִיר אוֹתִי אֲנִי עוֹד יְשֵׁנָה".
1984
אַחֲרֵי הַחַגִּים יִתְחַדֵּשׁ הַכֹּל
יִתְחַדְּשׁוּ וְיָשׁוּבוּ יְמֵי הַחֹל
הָאֲוִיר, הֶעָפָר, הַמָּטָר וְהָאֵשׁ
גַּם אַתָּה, גַּם אַתָּה תִּתְחַדֵּשׁ.
(התחדשות / נעמי שמר)
שלוש שנים עוברות, ועפרה חזה מוציאה שיר נוסף, הפעם מפויס יותר עם החגים או עם מה שבא אחריהם, אבל עדיין מתאר "עֲיֵפוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת, פִּיק בִּרְכַּיִם לֹא מוּבָן". זהו השיר היחידי שנעמי שמר כתבה לעפרה חזה, וגם ממנו היא לא הייתה שבעת רצון. עד כדי כך שכאשר יובל דור ביקש לכתוב לחן אחר לשיר עבור להקת הנח"ל והסולנית דפנה דקל, שמר הסכימה באופן נדיר ואף שינתה מעט את המילים. אבל ההיסטוריה חשבה אחרת - השיר המקורי הפך ללהיט נצחי, ואילו השיר "התחדשות אחרת" לא שרד את השנים.
1986
כְּמוֹ חָצַב לְהִתְבַּצֵּר
בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה
וּלְחַכּוֹת לְסִיּוּמָהּ
שֶׁל הָעוֹנָה הֲכִי חַמָּה
וְאַחַר כָּךְ לְהִתַּמֵּר
וּכְעַמּוּד עָשָׁן לָבָן
שְׁמוּעָה טוֹבָה לְהַעֲבִיר
שֶׁהַחַגִּים כְּבָר בָּאֲוִיר.
(כמו חצב / נעמי שמר)
נעמי שמר כתבה כאן ליהורם גאון כמה מהמילים והדימויים היפים ביותר בשפה העברית. וּכְמוֹ עָנָן לְהִתְגַּשֵּׁם היא מבקשת ללמוד מן הטבע את הסבלנות ואת הכח להמתין לזמנו הנכון במעגל השנה, ואז לפרוץ ולהגשים את ייעודו בעולם. החצב, הענן, הרוח, אבל מי היא "צִפּוֹר הַשִּׁיר הַפְּעוּטָה שֶׁהַסּוּפָה אוֹתָהּ גֵּרְשָׁה"? מסתבר שזו ציפור ששמר קראה עליה בעיתון לאחר שנתגלתה באופן נדיר בעיר נמל באירופה, והיא בכלל מאמריקה. וגם ממנה היא מתפעלת ומבקשת "בְּהֶגֵּעֵךְ עֲדִי אוֹבֵד, לַמְּדִי אוֹתִי לְהִשָּׂרֵד".
1991
כָּל שָׁנָה מַתְחִילָה, בְּסִימַן שְׁאֵלָה
כַּתִּינוֹק הַמּוֹדֵד צְעָדָיו.
כְּמוֹ זְרִיחָה מִתְגַּלָּה, עַל כִּנֶּרֶת כְּחֻלָּה
וּפָנֶיהָ לִשְׁמֵי מַעֲרָב.
(כל שנה / ניסן פרידמן)
בקדם אירוויזיון 1991 ניצחו אורנה ומשה דץ עם השיר 'כאן' וטסו לייצג אותנו בתחרות האירופית, אבל למקום השלישי הגיעה להקת 'שיר' עם השיר מלא החיים 'כל שנה'. במילותיו של ניסן פרידמן השנה החדשה לא מגיעה כתבנית סגורה וגמורה, אלא עם סימני שאלה ועם פוטנציאל להתפתח ולהשתנות. יתרה מכך, היא מקבלת האנשה, ופתאום לא רק אנחנו חוששים או מתרגשים לקראתה. גם היא קצת מהססת לפני שהיא נכנסת. ואם לשנה הבאה יש רגשות, מה זה אומר על השנה שחלפה? אולי עלינו להיפרד ממנה קצת יותר ברגש. למרות הכל, היו בה רגעים של חסד, וגם על כך יש לומר תודה.
2003
רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחוּץ בִּפְנִים הַכֹּל שָׁבוּר לִי
אֵיךְ אֲנִי רְגִילָה לִבְרֹחַ מֵאֱמֶת פְּשׁוּטָה
יֵשׁ אַהֲבָה בַּחוּץ בִּפְנִים חַלּוֹן נִגְמָר
תִּקְווֹת וּפְחָדִים אֶתְמוֹל וּמָחָר.
(גן מאיר / דנה ברגר)
ראש השנה הוא לא רק חג שמח, או יום דין, או יום תרועה. הוא גם יום בו נברא האדם הראשון ועליו נאמר "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". בערב החג תשס"א זכתה דנה ברגר בתואר "זמרת השנה" והייתה בשיא הצלחתה, אך ליבה היה שבור לאחר פרידה כואבת מבן זוגה. כך בדירתה הקטנה שמעל גן מאיר בת"א היא כתבה והתפללה לרופא לשבורי לב: "אֱלוֹהִים שֶׁהַכַּעַס לֹא יִשְׁתַּלֵּט עַל הַלֵּב הַשָּׁבִיר, שָׁלַח לוֹ אוֹר מְחַמֵּם שָׁלַח לִי אֹמֶץ לָשִׁיר". ואכן היא שרה, וכבר באותה שנה, ובאותו גן מאיר נולדה אהבה חדשה עם בעלה לעתיד ואבי ילדיה. חדי האוזן יזהו שהשיר מתחיל בתיאור חג יפה אך שגוי: "יָרֵחַ זוֹרֵחַ מֵעַל גַּן מֵאִיר", שכן בא' בתשרי הירח רק נולד, אבל אם לא תגלו לאף אחד, גם אנחנו לא.
2014
הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי
תִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבָה
אֲנִי יוֹדֵעַ הִיא תָּאִיר לִי אֶת פָּנֶיהָ
הַיָּמִים הַמִּתְקָרְבִים אֵלַי
יִהְיוּ לִי הַשְׁרָאָה
וְיִשְׁמְרוּ עָלַי לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁתַּגֵּעַ.
(השנה החדשה שלי / יואב גינאי)
לפי הקלישאות, כשלמישהו נשבר הלב, חבריו מביאים לו קרטון גלידה להתנחם בה. אבל ליואב גינאי היה רעיון אחר עבור חברו הטוב שחווה פרידה קשה - הוא כתב לו שיר. בפזמון הוא כתב - "לַפַּרְפָּרִים בַּלֵּב שֶׁלִּי יֵשׁ פַּרְפָּרִים בַּבֶּטֶן, וְהֵם עָפִים אִתִּי רָחוֹק מֵעֵבֶר לַכְּאֵב" - מתוך אמונה שמחשבה מולידה מציאות. ובאותה שנה ממש, החבר מצא את פרפריו והקים עם אהובה חדשה משפחה לתפארת. את מילות השיר הלחין אוהד חיטמן, ואם יש לכם ילדים במוסדות החינוך אתם ודאי מכירים את השיר כי הוא כבר נכנס למערך הלימודים ולכל מסיבות פתיחת השנה.
2016
מַהֲרִי בִּמְעוֹפֵךְ צִפּוֹר נוֹדְדָה
וְסַפְּרִי בִּשְׂפָתְךָ עַל אֲדָמָה טוֹבָה
וְהַיֶּלֶד הַזֶּה זֶהוּ בְּנִי הַקָּטָן
בְּחֻלְצָה לְבָנָה וּבְעֵינָיו אַהֲבָה.
(שנה חדשה / אמיר אטיאס)
אמיר אטיאס מספר שכשראה את בנו בן ה־5 חוזר מהגן עם החולצה הלבנה ועם כל שירי החג, הוא נזכר בעצמו בהתרגשות הזו של השנה החדשה, שמלווה תמיד גם בהתחדשות המרעננת של הטבע - "כָּל פֶּרַח, כָּל חַי, כָּל פְּרִי - הוּא פְּרִי חָדָשׁ. בְּרוּכָה הַבָּאָה שָׁנָה חֲדָשָׁה". זהו שיר פשוט ונעים ומנחם כמו שרק להקת 'בית הבובות' יודעים לעשות, אבל הוא כנראה השיר הכי פחות מוכר ברשימה שלנו מכיוון שהוא אף פעם לא יצא לרדיו. הוא לא התאים לקונספט של האלבום בזמנו ועל כן נותר כשיר יוטיוב הידוע רק ליודעי ח"ן, ועכשיו גם לכם. שנה טובה!