הטרנזיסטור הראשון הומצא לפני פחות משמונים שנה, והיום אתם נושאים איתכם 100 מיליארד כאלה בטלפון הנייד שלכם. הספר שלפנינו מספר את סיפורו של הטרנזיסטור, של השבבים ושל עולם המוליכים למחצה, שכל חיינו המודרניים תלויים בהם.
עידן האלקטרוניקה החל מ"שפופרות ריק", אולם אלה היו גדולות ולא אמינות. בשנת 1947 הצליח ויליאם שוקלי לייצר את הטרנזיסטור הראשון, ומשם החלה המהפכה. סיפורם של השבבים מרתק משום שהוא מאגד בתוכו סיפורים מתחומים שונים ומשלב אותם כגדילים המשתרגים זה בזה. סיפור אחד הוא המחקר המדעי והתגליות החדשות שנדרשו לפיתוח, אולם תגליות אלו לא יכלו להפוך ליישומיות ללא הפן ההנדסי המתאר איך מיישמים אותם. הצלחתם של השבבים פתחה עולם כלכלי שלם, שיצר בין השאר את עמק הסיליקון בקליפורניה. המדע והטכנולוגיה הולכים צעד אחר צעד ביישום פיתוחים, שבכל פעם מתגברים על קשיים בלתי אפשריים.
במקביל, השבבים הם משאב מוגבל, וככזה רבים לוטשים עיניהם לשליטה בשוק זה. בימים אלו העולם הכלכלי עומד נבוך מול צעדי המיסוי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. השבבים הם חלק חשוב במערכת הכלכלית הזו, ובעיקר בדו־הקרב בין סין לארצות הברית. בספר נמצא גם את סיפור המאבק – המילה "מלחמה" אולי מוגזמת בשלב זה – בין מדינות שונות על המשאב. כמו בתחומים אחרים, גם כאן אין לאמריקנים יכולת להתחרות בשכר המשולם במדינות אסיה, ובתחומים רבים בתעשיית השבבים נדרש כוח אדם ידני רב. בנוסף, מדינות כמו דרום קוריאה וטאיוואן השקיעו מיליארדים במפעלי שבבים, ויש להן דומיננטיות בתחום.
הכי מעניין
| צילום: ללא
מפעלי שבבים הם יקרים, וככל שהשבבים מתקדמים הם נהיים יקרים יותר. חברת אינטל, למשל, השקיעה מיליארדים במפעל בישראל, אולם הוא איננו יכול לייצר את השבבים בטכנולוגיה הזעירה ביותר, ולא ברור כרגע אם היא תמשיך להשקיע בו. כתוצאה מכך, נוצר מצב גיאופוליטי מסובך. כולם רוצים המון שבבים, אבל שרשראות האספקה רגישות ויש מעט מאוד יצרנים. את המכונות שיוצרות את השבבים החדישים ביותר מייצרת רק חברת ASML ההולנדית. מפעלי שבבים בטכנולוגיה הזעירה ביותר יש רק שניים או שלושה. התוכנות הנדרשות הן בבעלות אמריקאית, וסין משקיעה מיליארדים להשגת יכולות בתחום, בעיקר דרך חברת "וואווי". סין מעולם לא השלימה עם עצמאותה של טאיוואן הזעירה, ומאיימת תדיר לפלוש אליה. ארצות הברית מחויבת להגנת טאיוואן, אולם לא ברור מה תעשה בפועל במקרה של התקפה, בהתחשב בעוצמתו הרבה של צבא סין. גם דרום קוריאה קרובה לסין, כך ששוק השבבים הוא שברירי ביותר וחשוף לזעזועים.
הספר מטפל היטב בכל ההיבטים האלו, ועושה זאת על ציר ההיסטוריה תוך הצגה בהירה של השחקנים הפועלים במגרש, על שלל האינטרסים, היריבויות והשותפויות. בעשורים הראשונים של המוליכים־למחצה, הסיפור מתרכז יותר בהתפתחות המדעית והטכנולוגית, בפריחת התעשייה בארצות הברית ובניסיונות של הרוסים לרגל אחריה ולהעתיק אותה. בערך משנות השמונים נפתחת המערכה הגלובלית שתיארנו בקצרה, והספר מדלג בין שלל ההיבטים של התעשייה, מציף את בעיותיה ונותן תמונת מצב עדכנית לזמן כתיבתו (2022).
בעולם דינמי כל כך, טוב שהספר נמנע מתחזיות לעתיד, אולם המגמות שהוא מצביע עליהן אכן מתממשות לנגד עינינו. הזכרנו את אינטל, שנמצאת בקשיים ובוחנת תוכנית שינוי משמעותית עם אפשרות לפצל ולמכור את הייצור לחברת TSMC הטאיוואנית, צעד שרק יגדיל את נתח השוק שלה ואת הבעיה מול סין.
הספר מספק את הרקע הדרוש להבנה טובה של תהליכים אלו והשפעתם הגלובלית, לצד תזכורת חשובה שמלחמות עדיין פורצות על משאבים. ושבבים הם משאב חשוב ונדרש, אולי אף יותר מנפט ואנרגיה.