"ספרי ההיסטוריה מסייעים לי לא לאבד את העשתונות"

ד"ר שאול שארף (41) מרצה למשפטים ומנהל "מדרשת דניאל" במרכז האקדמי פרס ברחובות. עורך כתב העת "רשות הרבים"

ד"ר שאול שארף | אריק סולטן

ד"ר שאול שארף | צילום: אריק סולטן

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תכולת הספרייה הבית של דורי ושלי מיוסד על שלוש ספריות מרכזיות, לפי סדר חשיבותן: ספריית פנאי הכוללת ספרי פרוזה, שירה וספרות ילדים, המצויה בחדר הילדים; ספרייה מקצועית המורכבת מספרי מחקר במשפט, היסטוריה, מדע המדינה ופילוסופיה, ונמצאת בחדר העבודה; וספריית קודש – המורכבת מספרים קנוניים כמו התנ"ך, התלמוד הבבלי, ספרי הרמב"ם והמהר"ל, ונמצאת במרכז הבית, בסלון. כמו כל בית חי ונושם, ספרים רבים מפוזרים על השולחנות ועל השידות שליד המיטות. כלל נקוט בידינו: ספר מקומט ומוכתם הוא ספר מאושר.

שיטת מיון אנחנו אוהבים סדר מבולגן או בלגן מסודר – ולכן לכל אחת מהספריות בבית יש אופי מיון משלה. ספריית הקודש מאורגנת מטבעה, והסדר נשמר בה די בקלות. ספריית הפנאי מבולגנת מטבעה – ליד גרישם נמצאת רולינג, ועל קישון מונח שמחה רז. הספרייה המקצועית מאורגנת לפי הצורך והרלוונטיות, ולכן בשנה האחרונה מונחים על המדפים הקרובים לשולחן העבודה בעיקר גיליונות "השילוח" ו"תכלת", וספרי הוצאות שיבולת ושלם. כל השאר ממתינים בינתיים קצת יותר למעלה, עד שיתמזל מזלם.

מדף קרוב ללב ספרי ההיסטוריה, ההגות היהודית והפילוסופיה, כולם כולל כולם, הם חבריי הטובים ביותר. אני פוגש אותם בעיקר בשבתות ובחגים. הקריאה בספרים הללו היא בגדר עונג שבת, ולכן לא פעם אני נכנע ומרשה להם שילוו אותי לבית הכנסת, כך שבהפסקות המתודיות בתפילה אני משוחח איתם, ולא פעם מפר את הכלל "זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד".

הכי מעניין

השפעת המלחמה מאז פרוץ המלחמה המעטתי לצערי בקריאת ספרי שירה, אך הרביתי בקריאת ספרי היסטוריה. המתח הכללי והדאגה לחברים, לקרובים ולתלמידים שנמצאים בחזית עשויים לטשטש את גודל השעה, וספרי ההיסטוריה – היהודית והעולמית – מספקים פרספקטיבה שמסייעת לא לאבד עשתונות, וממקדים את האנרגיות כדי לא להחמיץ את ההזדמנות. מקריאה בהם ניתן להצהיר בוודאות כי ימי חיינו אדירים בחשיבותם ההיסטורית ובהגשמת ייעודו של העם היהודי, ולא אגזים אם אומר שהם עולים במעמדם על פני כיבוש הארץ בימי יהושע ועל פני שיבת ציון בימי בית שני.

על ארבעה ספרים

היסטוריה של היהודים

פול ג'ונסון, שיבולת

מבני ישראל בבית ראשון והיהדות בבית שני, דרך הגטו בימי הביניים ועד האמנציפציה, השואה ושיבת ציון בימינו – ההיסטוריון הבריטי פול ג'ונסון מציג, בנשימה אחת, כיצד הגאונות והיצירתיות של עם קטן שינו את פני העולם. ג'ונסון אינו חוסך בביקורת, אך דווקא משום כך שבחיו מקבלים משנה תוקף. להשלמת התמונה ההיסטורית העולמית מומלץ לקרוא גם את "מולדת התקווה" של וילפרד מקליי (על ארצות הברית), ואת "אימפריה" של ניל פרגוסון (על בריטניה).

ללא

| צילום: ללא

הביתה

אסף ענברי, ידיעות ספרים

הדמיון והנכון מתערבבים במינון מדויק בספריו של ענברי, שמגולל בתמציתיות מצמיתה את סיפור חייו של הקיבוץ הישראלי. הספר מומלץ לכל המבקשים להכיר ולהבין את הדי־אן־איי של האליטה המפא"יניקית שנאבקת על הרלוונטיות שלה בימים אלו. להשלמת הגנום הזכרוני מומלץ לקרוא גם את "הספר האדום" ואת "הטנק" של ענברי – בתקווה שיעזרו לחברה הישראלית להתעשת ואף להתלכד מול האתגרים הגדולים.

ללא

| צילום: ללא

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

דאגלס אדמס, כתר

סדרת ספרים שבוחנת את אומללות שורדי צורת החיים הבתר־קופית, לאחר שכוכב הלכת הכחול־ירוק וחסר החשיבות התפוגג לטובת סלילת דרך מהירה על־מרחבית במערכת השמש. אם תרצו, אתאיסט שכותב, אולי בלי להתכוון, ספר אמונה משעשע ומתוחכם על משמעות החיים והקיום האנושי. בכלל, ספרי כפירה ואמונה נבחנים אצלי דרך מודעות והומור עצמי. להשלמת החידלון – והאמונה שנולדת בעקבותיו – אני ממליץ גם על ספרי קפקא מצד אחד, וגיליונות "ריליגיה" מן העבר השני.

ללא

| צילום: ללא

עימות בין השקפות

תומס סואל, שלם

ישראל חווה בשנים האחרונות קיטוב פוליטי אדיר ממדים שמאיים על יציבותה והישרדותה. אומנם המאבק הוא בעיקר על שליטה וכוח, אך לטובת מי שמבקש גם הסבר השקפתי – סואל, שחצה לא מזמן את גיל 95, מציג בבהירות את המקורות האידיאולוגיים למאבק הפוליטי. לנקודות מבט נוספות מומלץ גם על "הפולמוס הגדול" של יובל לוין, ובהקשר הישראלי "קץ התמימות" של דניאל פרידמן. למבקשים השלמה בין השקפות אני ממליץ בעיקר על ספר תהילים וכוס קפה.

ללא

| צילום: ללא

 

ו' באב ה׳תשפ"ה31.07.2025 | 14:05

עודכן ב