ליאור שליין מציג תפיסת עולם שטוחה ומנסה לשכנע בה את כולם

בשלב הזה של האבולוציה שלו, ליאור שליין כבר די רחוק משתי ההגדרות שליוו אותו לאורך הקריירה הענפה שלו: סטנדאפיסט ואיש טלוויזיה. הוא מופיע מדי פעם בסטנדאפ ברחבי הארץ וגם מגיח למסך זה או אחר כפרשן, מעת לעת, אבל נדמה שבשנה האחרונה הוא יותר מכול פוליטיקאי, גם אם הוא ממשיך להכחיש בתוקף שהוא אכן כזה.

זה עולה מכל סרטון שהוא מפרסם ברשתות, בדרך כלל כשהוא מתווכח בו עם תלמידי תיכון, וזורק עליהם את הדעות שלו עם מצלמות משתי זוויות לפחות. זה עולה גם מההשתתפות שלו בפאנלים של חדשות 12, וגם מההסכת שלו, שנקרא בשם התנועה שהקים, "FREE ישראל".

בהסכת מכנס שליין את פרופ' אסף שרון מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב, ד"ר עליזה סיימון מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת אוקספורד וד"ר אבנר ענבר, ראש מכון מולד (למעשה, שלושתם חברים במכון מולד, כפי שמציין שליין לעיתים קרובות) כדי לדון בשלל נושאים.

אבל בשורה אחת אפשר לתמצת את הנושאים כולם לאחד: עד כמה אנחנו, החילונים הליברליים, צודקים, וכל השאר לא. מי שמצפה למצוא בהסכת דיונים מורכבים על מהות הליברליזם או לאתר בו פתיחות לדעות שונות ככל הנראה לא הגיע למקום הנכון. ההסכת הוא לחלוטין מוצר פוליטי, שנועד לייצר עוד במה שאנשי שמאל יוכלו להדגיש עד כמה הם צודקים.

בכל פרק של "FREE ישראל" (עד כה יצאו שבעה פרקים) דנים הארבעה במשך 35 דקות בדברים שמפריעים לישראל להפוך למדינה שהם ירגישו טוב לחיות בה. האשמים הצפויים מראש: הימין, שהמדיניות שלו אחראית בעיניהם לחוליי המדינה, אך גם ובעיקר הציונות הדתית, שהופכת בהסכת הזה לשק החבטות שהם חובטים בו כדי להסביר מה לא בסדר במדינה.

למשל, בפרק "מה רע בקצת דת?" הארבעה מקדישים זמן רב כדי להדגיש עד כמה הרצון של בני הציונות הדתית להכניס ממד דתי לחיים הציבוריים במדינת ישראל הוא נוראי. בעיניהם, כל גילוי דתי במרחב הציבורי הוא כפייה.

האבסורד בשיח הזה מתמצה ברגע אנושי אחד, שבו ד"ר ענבר מדבר על כך שאם הארבעה ילכו לאכול בתום ההקלטה הם ילכו למסעדה כשרה כדי לכבד את ד"ר סיימון הדתייה, שאוכלת כשר. בתגובה אומר לו שליין ש"זה בסדר אם אליסה תתחשב בנו ותביא מנה חמה למקום שהוא לא שומר כשרות". כלומר, החיים ביחד מתאימים לו, כל עוד הצד השני הוא שמתחשב בו, כל עוד אורחות חייו לא נפגעים.

בפרקי ההסכת, וגם בשאר הסרטונים שהוא מפיץ ברשתות, שליין מציג תפיסת עולם שטוחה וחדגונית. כל מה שהוא - חילוני, ליברל, שמאלן ותל־אביבי - הוא טוב. מה שצריך זה רק לשכנע בזה את כל העם. שליין מתגאה שהוא מגיע לבתי ספר "לשוחח" עם תלמידים, אבל שיחה מצריכה דיאלוג, וגם בסרטונים וגם בהסכת הדיאלוג הזה פשוט לא קיים.

מצער לחשוב שזאת תפיסת עולמו של שליין, קומיקאי שידע במשך שנים להיכנס בשני צידי המפה הפוליטית. פעם אמר בפניו של אחמד טיבי שההבדל בינו ובין אחמדינג'אד הוא ה"דינג'אד", שזה בעברית "לפחות לא מתוך הכנסת". שליין גם הצהיר שהצביע בעבר כמה פעמים לליכוד ולנתניהו, וכשאולמרט היה בראשות הממשלה לא הפסיק לתקוף אותו. מאדם שאין לך מושג מה יצא לו מהפה כשהמיקרופון יעבור אליו ליאור שליין הפך לפוליטיקאי דוגמטי שלא רק חי בתוך תיבת תהודה, אלא הוא עצמו תיבת תהודה. אדם שלא נותן חלקיק שנייה לעצמו כדי לחשוב אם אולי יש מישהו בצד השני שהוא קצת צודק.

שווה האזנה

• התשובה: למה צפון מקדוניה?

דורון פישלר בודק למה "צפון" אם אין מדינה אחרת שנקראת מקדוניה

• חיי מדף: שביל החלב הצמחי

ד"ר אורי מאיר צ'יזיק בודק ממה באמת עשויים תחליפי החלב

• ציון 3: מגזין מיוחד למלחמה

ההסכת שמתעסק בדרך כלל בכדורגל ישראלי מדבר על הכול חוץ מכדורגל