"כל סיבוב קטן בעיר הזאת מפוצץ אותי בהשראה"

מקום בארץ: נועה גלר, בת 41, הבעלים של המותג GALLER

תוכן השמע עדיין בהכנה...

נועה גלר. | אבישג שאר-ישוב

נועה גלר. | צילום: אבישג שאר-ישוב

לוח ההשראה שלי

אני גרה ליד הים, ולכן תמצאו אותי המון שם. קפיצה קטנה על הדרך, בריצה או עם הילדים. הדרך שלי לסבול פחות באימוני ריצה היא לדמיין דגמים חדשים, וכשאני חוזרת הביתה אני מיד רושמת או משרטטת את מה שעלה לי. לא כל דגם כזה יוצא לפועל, אבל הראש כל הזמן עסוק בזה.

כיוון שאני מעצבת את הטקסטיל עצמו, אני בחיפוש מתמיד אחר שילובי צבעים שמעניינים אותי. זה יכול להיות עץ עם פריחה אדומה בגוון ספציפי על רקע שמי תכלת, שהופך אחר כך לשילוב פסים מושלם.

אני באובססיה של צילום פרחים, כנראה שזה החלק המושבניקי שנותר בי. הרבה מהפרחים הופכים מאוחר יותר לדוגמאות שאני מדפיסה על הבדים שלי.

הכי מעניין

ההתחלה

נולדתי וגדלתי במושב כפר הס, הבת הצעירה להורים חקלאים. לאמא שלי  הייתה מכונת תפירה וכמו שכל השפים תמיד מספרים כיצד היו יושבים בתור ילדים במטבח של אמא, כך אני הייתי יושבת ליד מכונת התפירה.

את המותג פתחתי לפני כשבע שנים לאחר עשור שבו עסקתי ביבוא אופנה מהירה ממזרח אסיה.

הכול התחיל מקולקציית חולצות עם הדפסים שיצרתי שסבבו בעיקר סביב עולם החי והצומח המקומי, משם הדברים התגלגלו לקולקציות גדולות ומגוונות שמיוצרות בארץ מתוך אג'נדה חברתית ואקולוגית.

מודל לחיקוי

יש לי הערכה גדולה לכל העצמאיות באשר הן. מי שמצליחה לג'נגל בין עסק עצמאי למשפחה היא סופר־וומן. השילוב בין קריירה להורות הוא אחד הדברים הכי קשים שיש.

לקוחות

הקהל שלי מגוון מאוד, גם מבחינת גילים וגם מבחינת מידות. אני מאמינה שלכולן מגיע, אז אני מנסה לתת מענה כמה שיותר רחב. מה שבהחלט מאפיין את הלקוחות הוא חיפוש אחר ייחודיות, מודעות לאיכות הסביבה והיכולת להעריך איכות ולשלם עליה. כשאני ניגשת לעצב קולקציה חשוב לי שהבדים יהיו נעימים ונוחים, ולכן אני ממעיטה בשימוש בבדים סינתטיים ורוב הטקסטיל הוא ממקור טבעי.

אני מושפעת המון מהלקוחות שלי, לא מעט דגמים מעוצבים עם דגשים והשראה שאני מקבלת מהמפגש איתן.

ייחודיות המותג

אני טסה מספר פעמים בשנה לאיטליה, שם אני מייצרת את גלילי הבד ומביאה אותם לארץ לגזירה ולתפירה. אני חושבת שזה שאני מעצבת את הטקסטיל בהחלט מייחד את המותג, כי יש אצלי בדים שלא תראו באף מותג אחר. בנוסף אני רוכשת עודפי ייצור של מותגי־על איטלקיים, בדים שבמקום שישלחו אותם למטמנות מוכרים אותם במחיר מוזל ללקוחות כמוני, וזה משתלם לשני הצדדים ולכדור הארץ. בחורף הקרוב, לדוגמה, תהיה קולקציה יפהפייה שעשויה מבדי פוטר של גוצ'י, במחירים סבירים.

האופנה הישראלית חיה

רבים הספידו את תעשיית האופנה המקומית, ואני חייבת לומר שאני לא מרגישה כך! יש פה המון מעצבים מוכשרים ולכל מותג הייחודיות שלו, אני מרגישה שיש המון פרגון ו"שותפות גורל" בין קליקת המעצבים המקומיים. לא קרה לי שביקשו ממני המלצה ולא עזרתי, וגם לא לכיוון השני.

ברור שיש למקצוע את הקשיים שלו, אבל בסך הכול כל אנשי המקצוע שאני עובדת איתם הם אנשים הגונים ומקצועיים, עם רובם אני עובדת מתחילת הדרך, וזה אומר הרבה על התחום.

הידיעה שהעסק הקטן שלי מפרנס לא מעט משפחות מרגשת אותי מאוד.