"כולם מתחננים למי שחוזר ממשמרת ברפת שיתקלח ראשון"

הדירה: מתחם של 4 דירות, עם מטבח, מועדון, דשא משותף והכי חשוב: הדק, המקום המרכזי בו יושבים, בקיבוץ מירב.

ההיכרות: לפני שמונה חודשים, כשהתחלנו עבודה מועדפת "בחקלאות בעמק". תוכנית בת שבעה חודשים של עבודה עברית בחקלאות עם חיי קומונה משותפים. אגב, מחפשים מי יבואו להחליף אותנו.

הלו"ז: בבוקר עובדים ברפת, בעגבניות, בתמרים, בגד"ש או בכרם, והחל משעות אחה"צ מבלים יחד.

בישול: בוקר וצהריים אוכלים בעבודה, וארוחות ערב הן הזמן המשותף שלנו, יש תורנות וכל יום שני חבר'ה אחראים לבשל ארוחה. משימה קשה כשמדובר בקבוצה שמפולגת בין צמחונות להפך הגמור.

ניקיון: תורנות ניקיון בימי שלישי ולפני שבת. מקפידים על שוויון מגדרי.

שבתות: מתארחים אצל משפחות, מסתובבים בקיבוץ, משחקים שם־קוד, קטאן, ולקראת צאת שבת הולכים לראות את השקיעה.

תחרות: בתחילת יום אנחנו מקבלים מילה, ויוצאים לתחרות בין קבוצות העבודה (הגד"ש, הרפת וכו') מי שעובד באותה העבודה עורך רשימת שירים שיש בהם את המילה הזאת, בסוף יום משווים רשימות ובודקים מי הקבוצה עם הכי הרבה שירים...

דייטים: לא שידוע לנו, אבל מזכיר המשק הבטיח שאם יֵצא זוג מהקבוצה או עם חבר'ה מהקיבוץ, הקיבוץ יתרום את האולם שלו לטובת החתונה.

משפט המפתח: "ממשה עד משה לא קם כמשה", מתייחס למשה הרניק, החקלאי האהוב עלינו, מנהל הגד"ש.

שיחות סלון: חוויות מהעבודה עם התאילנדים.

סיפורים: חסרי פואנטה בחסות שילת או אינסופיים בחסות יואב.

מקלחות: נעמה מתקלחת הכי הרבה זמן, תהל מזמרת ושילת משלימה אותה מבחוץ.

סכסוכים: על מקלחות וכביסה, ובכל זאת, כולם מתחננים למי שחוזר ממשמרת ברפת שיתקלח ראשון.