אוכל, אווירה וניקי מינאז' בפסטיבל היין הכשר

אני מאמינה שאין דבר מושלם יותר מלשתות כוס יין, בטח כשאני יכולה לעשות את זה ממקום שצופה על הים, ובמזג אוויר שגורם לירושלמית כמוני להרגיש שהקיץ כבר מגיע. לכן, כשקיבלתי הזמנה לסקר את ערב השקת היינות הכשרים בתל אביב, שמחתי במיוחד.

האירוע, חלק מפסטיבל היינות הבינלאומי KFWE - Kosher Food & Wine Experience, מתקיים בשש ערים ברחבי העולם - ניו יורק, פריז, לונדון, לוס אנג׳לס, מיאמי וכמובן - תל אביב, והשתתפו בו מגוון יקבים מרקעים שונים שראו את הפוטנציאל שביין כשר.

מכיוון שאני אוהבת שיהיה לי עם מי להרים כוס "לחיים", הצעתי לחבר להצטרף אלי, והוא הסכים בשמחה. מתברר שזה היה רעיון מעולה, שכן היו בפסטיבל לא מעט אנשים שהוא הכיר כולל מנהל האירוע, שלומי צור, בכבודו ובעצמו. צור הסביר לנו שאומנם היו יינות ישראלים באירוע, אבל הרוב המוחלט הגיע מחו״ל, החל מאיטליה וכלה במקומות כמו ארגנטינה והולנד.

האווירה הייתה טובה, עם תאורה נכונה ומוזיקה בווליום מדויק שמתגברת על רעשי הרקע אבל לא משתלטת ולא מחרישה את האוזניים. שיחות עם באי הפסטיבל האחרים הובילו לתחושה שהרושם החיובי לא היה רק שלנו. ידיד שפגשתי שם נימק שמכיוון שהתערוכה עולה קצת יותר מחוויית אוכל ויין ממוצעת, היא מהווה מסננת ראשונית וכך מאפשרת אווירה טובה יותר. האנשים שרוצים לשתות ולאכול הרבה כדי "להרוויח" את שווי הכרטיס שלהם פשוט לא הגיעו.

האוכל - ממסעדות סקייליין בירושלים ו- WINE&MEAT מהרצליה – היה מעולה והוסיף אף הוא לאווירה. ובתור חובבת יין שלרוב מעדיפה שלא להוציא הון על בקבוק איכותי, האפשרות לשתות מבקבוק שביום-יום כנראה לא הייתי מגיעה אליו הייתה דרך הכרות מעולה. ייתכן מאוד שעכשיו אשתכנע להוציא סכומים גבוה יותר מהרגיל על יינות שאוכל לזהות. רק חבל רק שלא הייתה בפסטיבל אופציה לרכישה או הזמנה במקום.

כ-40 יקבים השתתפו באירוע, ולמעלה מ-2,000 מבקרים הגיעו לטעום מהמבחר המגוון. עם היינות הגיעו גם האחראים להם, הייננים, ומי שרצה יכול היה לפתוח עימם בשיחה, להתעניין ולשמוע מהם על ייחודו של כל יין. אחת מהפתעות הערב הייתה ההשקה הבינלאומית של היין – הכשר למהדרין (!) של הראפרית ניקי מינאז׳ וחברת MYX. היינות בטעמים הפכו לפופולריים בארה״ב, ועכשיו ניתן להשיג אותם גם בגרסתם הכשרה. מינאז׳ בכבודה ובעצמה הייתה אמורה להשתתף באירוע, אבל בלת"ם מנע לבסוף את הגעתה.

יצאנו מהמקום כשאנו מבוסמים קלות אך מרוצים למדי, ותוהים, כמאמר השיר בשינוי קל: מדוע לא יחול פסטיבל יין שכזה פעמיים בשבוע.