כדורגל וכדורסל הם ענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל. מדי פעם זוכה ענף אחר לעדנה רגעית כשהוא רושם הישג יוצא דופן באליפות עולם, אליפות אירופה או באולימפיאדה. מפתיע לגלות שמבחינת כמות הפעילים בענפי הספורט הישראלי ניצב ענף הכדורעף במקום השלישי והמכובד ובשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 24 אחוזים בכמות השחקנים הרשומים בישראל, עלייה שנרשמה בעיקר בקרב בני נוער. אם בעונת 2021/2 היו רשומים 6,843 ספורטאים בשנה שעברה מספרם עלה כבר ל־8,491 וזאת בעקבות פעילות אקטיבית של איגוד הכדורעף, שבנה תוכנית הבראה אפקטיבית, משתף פעולה עם בתי ספר ומקדם נשים, שהן כיום כ־50 אחוזים מהענף ובו פועלות כרגע יותר מ־100 קבוצות נשים בגילים השונים. ולמרות זאת, ביומיום מתנהל ענף הכדורעף הישראלי הרחק מתחת לרדאר וגם כאשר קבוצת הגברים של מכבי תל־אביב העפילה לגמר אירופי היסטורי לפני כשנתיים, לא זכה ההישג לתהודה רבה.
"אחת הבעיות העיקריות היא שהענף לא זוכה לחשיפה ברמת תקשורתית ואם במהלך עונה משדרים רק משחקי גמר או את רגעי ההכרעה, הקהל בבית לא מכיר את המשחק, לא מתחבר אליו ואין סיבה שיבוא לראות אותו במגרשים", קובעת טלי הקס, שחקנית כדורעף שעושה חיל בשנתיים האחרונות בקבוצת הכדורעף של אוניברסיטת הוואי בארצות הברית, "כדורעף הוא משחק חכם ומהנה, ואצלנו בכפר־סבא, בקבוצה שבה גדלתי, המשחק מתנהל כמו בעולם כולו עם תקליטן ומוזיקה בין הנקודות, מה שמוסיף לכיף ולאנרגיות הטובות, אבל האמת שלא לכל הקבוצות בארץ יש תקציב לדברים כאלה".
///
טלי הקס, 22, נולדה במונטווידאו, אורוגוואי ללאורה ומישל – שניהם שחקני כדורעף בעברם – ויש לה שני אחים גדולים. "גדלנו כמשפחה שמאוד קרובה ליהדות ולקהילה היהודית וכל השבוע רק חיכינו כבר ללכת לישון אצל סבתא להדליק איתה נרות, לאכול חלה ולעשות קידוש. בשבת בצהריים אמא הייתה אוספת אותנו ומסיעה לתנועת נוער יהודית ששמה חזית הנוער", נזכרת הקס, "באורוגוואי לקהילה היהודית יש גן חובה, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, אז ככה שאתה לומד באותו בית הספר מהגן עד התיכון, וזה אומר לרוב עם אותם אנשים וחברים, ככה שמכירים טוב אחד את השני". ספורט, כך נראה, היה חלק בלתי נפרד מחייה בגיל צעיר, "הייתי ילדה היפראקטיבית ובגיל צעיר שחיתי, רקדתי בלט, שיחקתי טניס ואהבתי ספורט. כשהייתי בת שמונה סבתא רשמה אותי בקיץ לקייטנת ספורט ובכל שבוע עשיתי משהו אחר. כשהגעתי לכדורעף המאמן שאל אם שיחקתי בעבר, אמרתי שלא והוא הציע לי להצטרף לקבוצה שלו וזה מה שקרה ומאז אני שם".
כשהייתה בת עשר ביקרה הקס לראשונה בישראל עם סבתה, והן טיילו כאן במשך חודש. "לא ראיתי אז את ישראל בתור הבית השני שלי, אבל באפריל 2015 ההורים קראו לנו לשיחה שבה טענו שאורוגואי היא כבר לא מדינה שאפשר להתפתח בה, שאיכות החיים בה יורדת, המצב הביטחוני לא טוב ושמכיוון שהם רוצים שיהיה לנו עתיד טוב יותר עם יותר הזדמנויות, הם החליטו שנעלה לארץ", משחזרת הקס, "בהתחלה פשוט נשברתי והתחלתי לבכות, לא האמנתי שההורים שלי עושים לנו את זה. הפרידה מכולם הייתה קשה מאוד, וכבר אז הרגשתי שכדורעף יהפוך לגלגל ההצלה שלי, ובאמת, חודש אחרי שהגענו כבר הצטרפתי להפועל כפר־סבא. זה נתן לי מסגרת, פגשתי חברים חדשים רגע לפני שהצטרפתי לחטיבה וזה עזר לי להתאקלם מהר יותר".
"העונה הגרלנו בסיבוב הראשון את אחת הקבוצות החזקות כרגע בארצות הברית אבל עדיין זה היה מאוד מאכזב להפסיד בשלוש מערכות. אנחנו מכללה חזקה אבל כרגע לא בסיטואציה להיאבק על תואר האליפות"
לארץ הגיעה הקס כשהיא מדברת בעיקר ספרדית, "היה לי בסיס של עברית בזכות העובדה שלמדתי בבית ספר יהודי אבל עדיין לא ברמה של לדבר שוטף או ללמוד", היא נזכרת, "בשלב הראשון היה לי קשה כשדיברו מהר אבל למזלי אנשים סביבי עזרו לי ואחרי כמה חודשים הדברים כבר התגלגלו יותר טוב". הקס השתלבה היטב בקבוצת הכדורעף כאשר על המגרש היא משלבת בין תפקידים – קבלנית ומצליבה עם קבלה. היכולת הגבוהה שהציגה הובילה לכך שבכיתה ח' שיחקה בלא פחות מחמש קבוצות שונות: נערות ונוער בכפר סבא, בליגה של בית ספר, במרכז המצוינות ובנבחרת הנערות של ישראל, שאליה הוזמנה לראשונה. שנה לאחר מכן עברה לאקדמיה למצוינות במכון וינגייט. "למדתי יחד עם הקבוצה בתיכון בחוף השרון, במהלך השבוע גרתי בווינגייט ובסופי שבוע חזרתי להורים. בסיום התיכון זכיתי למעמד של ספורטאית מצטיינת, שירתּי בקריה בתל־אביב וגרתי אצל ההורים".
הקס הפכה לגורם משמעותי גם בקבוצת הבוגרות של הפועל כפר־סבא, ובמקביל החלום לצאת לשחק מחוץ לישראל התבשל לו לאיטו. "מאז שהייתי ילדה חלמתי לצאת ולשחק באירופה, ובצבא גיליתי שיש עוד אפשרויות, שאחת מהן היא לנסוע ללמוד באוניברסיטה, לשחק, להוציא תואר אקדמי ואז לחפש יעד באירופה", היא מספרת, "כדי לקדם את העניין יצרתי קשר עם חברת 'טייברייק', והם אלה שעזרו לי בתהליך המורכב והארוך הזה, והליווי שלהם הפך את הכול לקל יותר ומרגיע. עבדנו יחד שנתיים לפני שיצאתי, אספנו קטעי וידאו שלי מאימונים ומשחקים בארץ ועם הנבחרת ויצרנו קיט מידע ששלחנו לאוניברסיטאות השונות. אחרי תקופה כמה מהן יצרו קשר, הציעו מלגת לימודים מלאה לארבע שנים ומשם יצאתי לתהליך בדיקה לראות מה הכי טוב בשבילי".
///
בסופו של דבר בחרה הקס באוניברסיטת הוואי, שזכתה ב־4 אליפויות מדינה (האחרונה ב־1987), מגיעה לטורניר הארצי היוקרתי בקביעות, פרט לשנתיים הפסקה, מאז 1974 ונחשבת לחזקה ומצליחה. "בשנים האחרונות מאמנת אותי בנבחרות ישראל טום לוגאן, שחקנית עבר מצוינת שייצגה את נבחרת ארצות הברית בכמה אולימפיאדות, שם שיתפה פעולה בין השאר גם עם המאמנת של המכללה בהוואי. היא המליצה לי לבחור בהן, אני מאוד מעריכה את הדעה שלה והחלטתי ללכת על זה".
לפני שנתיים, לאחר שזכתה באליפות המדינה עם הפועל כפר־סבא, יצאה הקס להרפתקה החדשה בארצות הברית, כשהיא הופכת לשלישית בתולדות המועדון מהשרון שיוצאת לשחק במכללות. "ברגע הראשון שדרכתי במתקן האימונים הייתי פשוט בשוק וכל מה שרציתי היה כבר להתחיל להתאמן", היא נזכרת, "מבחינת התנאים יש לך שם כל מה שאתה צריך החל ממעטפת רפואית מלאה, מתקנים מפוארים וחדר כושר איכותי. עד שהגעתי להוואי שיחקתי מקסימום מול כמה מאות אנשים, ושם הענף כל כך פופולרי, שלמשחקים מגיעים אלפי אנשים. לקבוצת הגברים שלנו הגיעו לאחד המשחקים 10,000 צופים והשיא שלנו עומד על 9,000". ההשתלבות של הקס בתחנה החדשה הייתה מהירה למדי. "העובדה שעזבתי את הבית הראשון שלי בגיל 12 העניקה לי ניסיון חיים בכל מה שנוגע להגיע למקום חדש, להכיר אנשים אחרים, ללמוד בשפה אחרת ולמעשה להתחיל שוב חיים חדשים. אז נסעתי בידיעה שיהיה קשה אבל עם ראש בטוח ומוכנות להגיע לסביבה חדשה", מסבירה הקס, "קיבלו אותי בצורה מאוד יפה והתאקלמתי מהר למדי והשנה הייתי גם הזרה היחידה בסגל שזה מאוד מיוחד. זה מפגש של תרבויות שונות ואנחנו לומדות ומלמדות ומקבלות אחת מהשנייה.
"באימוני טרום בעונה הראשונה התמודדתי מול שחקניות שכבר שיחקו בקבוצה והיו מוכרות למערכת ועד למשחק הראשון אף אחת לא ידעה מי תעלה לשחק, וכשקראו בשם שלי כאחת מתוך שש הפותחות, הלב שלי החל לפעום מהר. אחרי הנקודה הראשונה שמעתי צרחות אדירות, היה לי עור ברווז ואפילו עכשיו שאני נזכרת בזה זה מרגש אותי ומעלה לי חיוך על הפנים. לעולם לא אשכח את המשחק הראשון שלי, ולמרות שעם הזמן התרגלתי זה עדיין מרגש לשחק באווירה כזאת, שמאוד קשה ומפחידה לקבוצה היריבה".
במקביל לקבוצת הכדורעף הקס היא גם סטודנטית מן המניין לפסיכולוגיה מדעית, מה שהופך את לוח הזמנים שלה במהלך העונה לצפוף במיוחד. "מדובר בלוח זמנים קשה ותובעני, בטח בשבילנו, שאנחנו בהוואי וצריכות לטוס למשחקים. יש לנו יום חופש אחד בשבוע ואם יש לנו משחק חוץ, אז הוא מוקדש לטיסה שלנו. כשאנחנו במלון אין דבר כזה לצאת לבלות או לטייל בעיר, וכל רגע פנוי מוקדש או לשיעורים או לצפייה ביריבה הבאה שלנו בווידאו", היא מספרת, "בעונה הנוכחית לא הייתי פיזית לפחות בחצי מהשיעורים אבל המאמנת שלנו מאוד מקפידה ודורשת שנשלים את השעות שהפסדנו. אם יש לנו טיסה ברביעי בערב למשחק חוץ שיתקיים בשישי, אז במהלך חמישי נשב לפחות שלוש שעות, נלמד ונעשה שיעורים יחד. אם את נכשלת במבחן לא ייתנו לך לשחק אז אנחנו מודעות לאחריות שיש לנו כשחקניות וסטודנטיות".
בסיום עונת הבכורה בהוואי זכתה הקס באליפות הביג ווסט, שהייתה התואר הרביעי ברציפות של המכללה בליגה האזורית החזקה. בסיומה של העונה השנייה זכתה באליפות שנייה ברציפות עבורה וחמישית עבור המכללה. התואר העניק לקבוצה את הכרטיס היוקרתי לטורניר הארצי שאליו מגיעות 64 קבוצות בלבד, אבל שם נרשמו תוצאות פחות טובות בשנתיים האחרונות, לאחר שבעונה הראשונה הודחה הוואי בסיבוב השני והעונה כבר בסיבוב הראשון. "העונה הגרלנו בסיבוב הראשון את אחת הקבוצות החזקות כרגע בארצות הברית אבל עדיין זה היה מאוד מאכזב להפסיד בשלוש מערכות. אנחנו מכללה חזקה אבל כרגע לא בסיטואציה להיאבק על תואר האליפות וללכת עד הסוף. הרמה פה מאוד גבוהה ומאוד תחרותית ומי שזכתה באליפות בכלל לא הייתה מועמדת אז הכול תמיד פתוח ונזיל", מנתחת הקס, "במקביל לאכזבה הקבוצתית אני מאוד מרוצה מההתקדמות שלי מבחינת הכדורעף ומבחינת ההתפתחות האישית שלי והאופי שלי כשחקנית. אני מרגישה יותר ביטחון, יותר בנוח עם היכולות שלי ומה שאני מציגה על המגרש ומרגישה שלמה יותר כשחקנית. התחושה הזאת לא תשנה את ההבנה שתמיד אפשר להתקדם ולהשתפר, אני לא אחת שמסתפקת במה שיש ואמשיך לעבוד קשה".
"אחת הבעיות העיקריות היא שהענף לא זוכה לחשיפה ברמת תקשורתית ואם במהלך עונה משדרים רק משחקי גמר או את רגעי ההכרעה, הקהל בבית לא מכיר את המשחק, לא מתחבר אליו ואין סיבה שיבוא לראות אותו במגרשים"
בשבוע שעבר חזרה הקס לארצות הברית להמשיך בלימודיה ולהתכונן לעונה השלישית שתחל בעוד כמה חודשים. "היו לי שלושה שבועות פגרה להיות בארץ, אין ספק שהאנרגיות פה שונות עכשיו, אבל בשורה התחתונה חוץ מכמה אזעקות בלילות, החיים התנהלו פה כמעט כרגיל בימים שהייתי בארץ", היא מתארת, "ב־7 באוקטובר הייתי בארצות הברית. גיליתי על כל מה שקרה רגע לפני שעליתי למשחק, הראש שלי היה מלא במחשבות אבל הייתי חייבת לעלות לשחק כאילו כלום לא קרה. למזלי ברגע שהמאמנים נחשפו לאסון הם גילו הרבה מאוד רגישות כלפיי". בקיץ הקרוב תחבור הקס שוב לנבחרת ישראל, קודם כול לטורניר ליגת הכסף האירופית, שם תפגוש הנבחרת בבית המוקדם את נבחרות אוסטריה, שווייץ ולטביה, ובהמשך לשלב השני של מוקדמות אליפות אירופה, שתתקיים ב־2026 אצל ארבע מארחות שונות. "יש לנו נבחרת טובה וחזקה ואני מאמינה שיש לנו סיכוי גדול להעפיל לאליפות אירופה ואני מאמינה שזה יקרה", מכריזה הקס, "עד המלחמה אחת הבעיות הגדולות בענף שלנו הייתה שקבוצות החתימו ארבע זרות, מה שהקשה על שחקניות ישראליות לקבל דקות משחק, לקבל ניסיון ולהשתפר, ובשביל זה רבות היו צריכות למצוא קבוצה באירופה. המלחמה אומנם פגעה מאוד בענף מבחינה כלכלית אבל לפחות אפשרה לישראליות לקבל יותר זמן משחק וזה לאט־לאט בונה משהו טוב ואני מקווה שיהיה לזה המשך גם בימי שלום. במקביל חשוב מאוד שימשיכו לחזק את הבסיס של הענף שלנו מגילים צעירים, שדברים יתנהלו בצורה טובה, מקצועית ומסודרת יותר".
מה המטרות שלך לשנתיים הנותרות במכללה?
"להמשיך לעבוד קשה ולזכות באליפות הארצית, שזה יעד חשוב מאוד עבורי. אני רוצה להמשיך להתפתח, לחוות, ללמוד ולהכיר את עצמי. אני עוד צעירה ויש לי עוד הרבה לאן להגיע ואני רוצה ליהנות מהדרך. השנה מצטרף לקבוצת הבנים כאן אופק חזן מהפועל מטה אשר ואלך למשחקים שלהם לעודד ולתמוך".
עד כמה קשה להיות כל כך רחוק מההורים והמשפחה?
"מבחינת החברות אנחנו כבר בגיל של לרדוף אחרי החלומות, כולנו מפוזרות ברחבי העולם ואנחנו מנסות לשמור על קשר כמה שאפשר. למשפחה אני שולחת הודעה כשאני קמה בבוקר אבל בארץ כבר מאוחר ובדרך כלל הם כבר בדרך לישון, אז בסופי שבוע אנחנו פותחים מצלמות ומדברים יותר. יש לי זוג הורים מדהימים, הם באו איתי לשבועיים הראשונים שלי פה לעזור לי להתארגן אבל מאז לא היו, ולמשחקים הם מקשיבים ברדיו כי לא קולטים בארץ את השידורים של ESPN הונולולו. אני כבר חולמת שהם יבואו לכאן לחגוג איתי את סיום התואר".
על מה את עוד חולמת?
"כיום באיטליה מתנהלת הליגה החזקה ביותר באירופה והחלום הוא לחתום שם בסיום התקופה שלי בארצות הברית, ואם לא שם אז באחת הקבוצות מהליגות הבכירות בטורקיה, צרפת או גרמניה. שם גם יש תקציבים גדולים יותר ואפשרות להתפרנס אבל זה באמת תלוי לאן אתה מצליח להגיע".
מה הוביל אותך לבחור בלימודי פסיכולוגיה מדעית?
"היה לי חשוב ללמוד משהו שמעניין ומסקרן אותי למרות שאני עדיין לא יודעת מה אעשה עם זה בעתיד ולא מדובר בתחום פשוט בכלל".
איך תבלי ביום פנוי?
"אם אני לא באימון או משחק אני בים. אני אוהבת לשבת שם בשקט שלי, קוראת ספרים, לומדת למבחנים. הבטחתי לעצמי שאני חייבת ללמוד לגלוש, בטח במקום עם חופים מדהימים כמו שיש בהוואי, זה עדיין לא קרה אבל זה יקרה. כשיש לי חופש בלוח הזמנים המטורף הזה אני מנצלת כל רגע כדי לנוח".
