מלבד היותה ענקית סטרימינג שמשתלטת לאט-לאט על מסכים בכל העולם, נטפליקס גם בעלת יכולת מיוחדת להפוך סדרות קטנות ונטולות כוכבים להצלחת ענק. "משחק הדיונון" או "בית הנייר" הן דוגמאות מעולות לכך, אבל עם הקומדיה הבריטית החדשה "אייל קטן", נטפליקס לוקחת צעד אחד נועז יותר. לא תמצאו בה שפיכות דמים או שוד בנק, רק את סיפורו המקרינג' להחריד של דוני (ריצ'רד גאד), קומיקאי בריטי שנרדף בידי אישה מבוגרת בשם מרתה (ג'סיקה גאנינג), שנחושה להפוך אותו לאהובה.
אפשר למנות סיבות רבות לטירוף סביב הסדרה הקטנה. ההנאה מרצף הטעויות של דוני שמנסה להרחיק ממנו את מרתה ורק גורם לה להיכנס עוד לחייו, למשל, או הגרוטסקיות הטהורה של התוכן. אבל מה שמגביר את הרצון להיסחף לסיפור המוזר, היא העובדה שהוא התרחש במציאות, וליתר דיוק, במציאותו של ריצ'רד גאד, הקומיקאי שכתב וביים את הסדרה וגם משחק את התפקיד הראשי. אלא מתברר שלא רק שהסיפור אמיתי, הוא אפילו יותר משונה ממה שראינו על המסך.
בעודו קומיקאי צעיר, שבדיוק כמו הגיבור הראשי נע בין עבודה כמלצר בפאב לבין סטנד-אפ מעל במות פתוחות, נתקל גאד באישה בגיל העמידה שפשוט לא הפסיקה לנסות להיות חלק מחייו. "בהתחלה כולם בפאב חשבו שזה נורא מצחיק. טענו שיש לי מעריצה", הוא סיפר בראיון לטיימס. "ואז היא התחילה לפלוש לחיים שלי. פתאום היא צצה בהופעות, חיכתה לי מחוץ לבית. שלחה לי אלפי הודעות קוליות ומיילים".
לפי גאד, במהלך ארבע שנים וחצי הוא קיבל יותר מ-41 אלף מיילים, הודעות קוליות בהיקף של 350 שעות, 106 מכתבים, ושלל מתנות מוזרות – ביניהן כדורי שינה, כדור צמר, וכמובן בובה בצורת אייל קטן. בריאיון סיפר גאד שהאישה עקבה אחריו באובססיביות – הגיעה להופעות והטרידה את מכריו, את הוריו וגם את בת הזוג הטרייה שלו.
"לא המצאתי כמעט כלום", סיפר, "כל השלד של הסיפור נכון לחלוטין, אבל במציאות זה היה מייסר יותר ממרגש או מלהיב. להיות מוטרד ככה, זה מייגע ומייצר תסכול בלתי פוסק. לא רציתי שהקהל ירגיש את זה, ולכן הוספתי כמה חלקים שהפכו את העלילה לקלילה יותר".
הסדרה נפתחת כשדמותו של דוני, בגילומו של גאד, מתחילה לגולל את תלונותיה בפני שוטר משועמם. בחיים האמיתיים המצב לא היה מאוד שונה. גם גאד פתח תלונה במשטרה נגד האישה המבוגרת, אך לבסוף מי שמצא את עצמו נחקר ומוזהר היה דווקא הוא: "המשטרה עצרה אותי בטענה שהטרדתי את המשטרה בעצמי", סיפר, "עברתי שתי חקירות, הן היו קורעות מצחוק. לכל אדם שרוצה להתלונן נגד מישהו במשטרה, אייעץ שמדובר בתהליך ארוך וסיוטי".
ייסורים רבים עברו על גאד עד הרגע שבו קיבל מהרשויות את צו ההרחקה המיוחל, צעד שדרש המתנה ארוכה עד שהאיומים עליו ייעשו אלימים ומסוכנים יותר. כשזה סוף-סוף קרה, מיהר גאד להפוך את החוויה המוזרה להצגת פרינג' שבעקבות ההד התקשורתי שצברה נעשתה ללהיט הנטפליקסי האחרון.
"כשההצגה עלתה ב-2019, מרתה ניסתה שוב ליצור קשר איתי ועם המשפחה שלי, למרות צו ההרחקה", סיפר גאד. "היא איימה עליי שכדאי לי לחשוב פעמיים אם להמשיך. המשכתי בכל זאת".
לדברי גאד הוא לא נוטר לה טינה. להפך. בראיון לגרדיאן הוא סיפר שבכתיבת ההצגה והסדרה, הוא התאמץ ככל האפשר להסתיר את זהותה של מרתה מהעיניים הצופות, וקיווה שהסדרה תעורר בה ובחברה מודעות לנושא. "אולי כשהיא תראה את כל הרעש התקשורתי, זה יגרום לה לחשוב פעמיים על ההתנהגות שלה", אמר לגרדיאן. "זה סיכון ששווה לקחת. היא צריכה עזרה אבל היא לא מקבלת עזרה, אז חוסר היציבות שלה פשוט יצא עליי בטלפון כל יום. אני מקווה שזה יוביל לשינוי כלשהו".
אולם נראה ש"מרתה האמיתית" לא ששה על המחווה של גאד. אתמול היא היא פרסמה תגובה לסדרה שבה התלוננה על "השימוש הנצלני" כביכול בדמותה ועל איומים כביכול שהיא מקבלת מ"תומכי ריצ'רד גאד": "אני הקורבן", טענה, "ריצ'רד גאד משתמש ב'אייל קטן' כדי לעשות לי סטוקינג. זו בריונות כלפי אישה מבוגרת, במטרה להשיג אושר ופרסום".
