השיחה עם אהובה פוקחת עיניים על שדה רווקות דתי עם חוקי משחק קצת שונים. "אני גרה בירושלים, קרוב למקום שבו גדלתי. עובדת בתחום שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. יש לי תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בניהול עמותות. אני אוהבת לטייל, ללכת לים, לבלות בהופעות ומסעדות. אני חברה בקהילה של הרבנית כרמית והרב תני פיינטוך". אחרי הפירוט הראשוני היא מגיעה לנקודה שרבים היו פותחים בה, "אני מתניידת באמצעות כיסא גלגלים עקב פגיעה מולדת. המוגבלות שלי היא חלק ממני אבל היא לא מגדירה אותי".
היא גרה בדירה עם כלבת שירות העונה לשם באנה, ומתנהלת בעולם בלי להגביל את עצמה. "גידלו אותי להיות כמו כולם. לא הסכמתי ללכת למסגרות מיוחדות, רציתי להיות כמו כולם ובדיעבד אני מבינה את החשיבות של קבוצת שווים. עברתי במסלול הרגיל בממ"ד שכונתי, אולפנה, שירות לאומי וטיול גדול. אנשים שקרובים אליי שוכחים שאני בכיסא. ההישגים שלי לא באו בקלות, לרוב בדם, יזע ודמעות, ובכל זאת כשמגיעים לזוגיות הכול נהיה מאוד מורכב. היה לי ברור שאתחתן בשנות העשרים כמו כולם, למה שאחשוב אחרת? הרי ככה זה במגזר".
אהובה לא מדברת בשוויון נפש. הכאב והתהליך שעברה במהלך השנים ניכרים בכל משפט. "המשחק של אנשים עם מוגבלות הוא במגרש אחר עם כללים אחרים, זה לא מה הגובה שלו, איזה צבע עיניים, איזו עדה. זה כאילו ברור שאדם עם מוגבלות יתחתן עם אדם עם מוגבלות. בהתחלה רציתי להוכיח אחרת, הלכתי עם חברות לשדכניות שאמרו שאין להן מה להציע לי. הבירורים בקרב בעלי מוגבלויות הם למשל: האם הוא עצמאי? האם הוא נוהג? האם למד בחינוך הרגיל? האם הוא נעזר בעובד זר?
"אגב, נכי צה"ל הם בכלל ברנז'ה אחרת ולא מתערבבים. מנקודת מבט אופטימית יותר הרב סתיו הזכיר בטור שלו לפני כמה שבועות את הנראות הציבורית של נכות שמקבלת במה במלחמה. אולי משהו ישתנה ביחס לזוגיות של אנשים עם מגבלות בעקבות הפצועים שיצאו משיקום בעזרת השם".
לעומת נושאים אחרים, בחיפוש זוגיות המגבלה שלה נוכחת יותר, "נכון, יש לי מוגבלות, אבל אני עושה הכול. וכאן פתאום המוגבלות מגדירה אותי. אני זוכרת בתור רווקה צעירה יחסית, שהלכתי לאירועים חברתיים וניסיתי להיות חלק מהביצה הירושלמית, אז פשוט לא הבנתי. כל פעם הייתי חוזרת שבורה הביתה. גם סעודות שבת לרוב לא רלוונטיות בשבילי כי רוב הרווקים של ירושלים לא גרים בדירות נגישות. אני לא אומרת שלא התחתנתי עד כה רק כי יש לי מוגבלות; זה מורכב וזה תהליך ארוך של קבלה והבנה אבל סביר להניח שזה קשור".
גם כשכבר יש הצעה רלוונטית זה לא קל. "יצא לי להיות בדייט שההורים שלו הביאו אותו, שזה היה מוזר כי אני עצמאית כבר הרבה שנים. בהתחלה לא הייתי מוכנה לצאת עם בחור שיש לו עובד זר. גם סוגיית המקום מורכבת כי מה שנגיש לי לא בהכרח נגיש לצד השני. יש חוק 'הדתיים הנכים השלובים', שזה בערך עשרה אנשים. ממש עכשיו קיבלתי את אותה ההצעה בערך בפעם העשרים. שני כיסאות גלגלים הם לא בהכרח המדד לזוגיות טובה".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
