גלעד שגב הפך את סיפורי הימים הראשונים במלחמה לשיר

"מה עושים כשעולם ומלואו מקריב את עצמו כדי להציל עולם ומלואו? איך אפשר להכיל דבר כזה – עולם תמורת עולם?" את התהייה הזו שיתף בעמוד הפייסבוק שלו הזמר והיוצר גלעד שגב שמוציא בימים אלה את "גיבורים – Heroes" – אלבום ובו עשרה שירים שכתב על גיבורי מלחמת חרבות ברזל. כל שיר באלבום מוקדש לאדם אחר שהראה גבורה יוצאת דופן ושילם על כך בחייו. הגיבורים האלה הגיעו מכל קצוות החברה הישראלית, אזרחים וחיילים כאחד.

הפרויקט נולד כחלק מהתגובתיות המקרית, הכאובה והמרתקת שמתרגשת על האמנות הישראלית מאז 7 באוקטובר. האמירה הראשונית שהצליח שגב לנסח לעצמו על השבת השחורה הגיחה בדמות פואמות שמתעדות את מעשי הגבורה שהחלו להתגלות בתקשורת וברשתות החברתיות. השיר הראשון שכתב תיאר את גבורתו של נטע אפשטיין ז"ל, צעיר מכפר־עזה שקפץ על רימון והציל את אהובתו אירן שביט. שגב הודה בינו לבין עצמו שמעולם לא נתקל ברמות כאלה של קרבה ומסירות נפש. מבחינתו, אפשטיין לא רק הציל את אהובתו, אלא גם החזיר למושג אהבה את כבודו האבוד.

בלחנים ניכרת טביעת חותמו המוזיקלי של שגב, יוצר מאוד רגיש ואח שכול בעצמו. אחרי שאחיו, סרן שרון שגב ז"ל, נפל בעת מילוי תפקידו בשנת 1984, הוא כתב לזכרו את השיר "עכשיו טוב", שהפך לשיר הנושא מאלבום הבכורה שלו שיצא בשנת 2004. שגב תיאר איך השיר עזר למשפחה להתמודד עם מטען הכאב, ומתוך אותו מקום הוא רוצה לאפשר למשפחות השכולות הטריות להנציח את יקיריהן בשיר.

את מילות השירים שכתב העלה תחילה עירומות לרשתות החברתיות והן זכו לעשרות אלפי שיתופים. מהר מאוד נוצר לו קשר עם משפחות שכולות, והשירים הבאים שכתב הם כבר פרי של מפגש ושיתוף פעולה של שגב עמן. הוא חבר לחברו המפיק גלעד שמואלי ויחד הם הלחינו ועיבדו את מילות השירים והחליטו לבסוף להוציאם כאסופה אחת. לא במקרה יוצאים השירים חמושים בכתוביות באנגלית. בשנים האחרונות הקריירה של שגב מכוונת גם לזירה הבינלאומית, ולכן חלק מהשירים יזכו גם לגרסה באנגלית כדי שהגבורה תוכל להדהד גם מחוץ לגבולות ישראל.

הסינגל הראשון בפרויקט הוא על לירון ברדה, בת 26 במותה, שעבדה במסיבת הנובה ברעים, נשארה לטפל בפצועים, וסירבה להתפנות עד שגם אותה השיגו כדורי המחבלים. בשיר שלו ברדה היא "זו שנשארה", ובעיניו היא גם ראויה להישאר בזיכרון שלנו:

"כשהם הגיעו, מפלצות קנאה /

היא זו שבחרה / זו שבחרה

להציל חיים, לגעת באנשים

של אהבה שאהבה / בעין הסערה

והיא יכלה ולא ברחה / והיא יכלה ולא ברחה".

השיר השני ששוחרר מאז הוא "בידיים חשופות" שמביא את סיפור גבורתו של לוחם דובדבן יונתן אלעזרי מאלון־שבות, בן 20 במותו. אלעזרי שהה בשמחת תורה עם חבריו במכינה הקדם צבאית באופקים. כשהחלה המתקפה, הוא יצא מהמרחב המוגן, על אף שלא היה חמוש, ונלחם במחבלים עם אבנים ובידיים חשופות.

לכל שיר הופק גם קליפ, בהובלתו של סם לביא, שיוצר חוויה עוצמתית שמחברת בעוד ממד לגיבור השיר. בקליפ על ברדה הונפשה מסיבת הנובה באמצעות כלי בינה מלאכותית; ובקליפ על אלעזרי חיברו היוצרים בין האירועים בהווה לימי מלכות דוד, כדי להמחיש את גודל מעשיו של אלעזרי, מעשי גבורה בעלי אופי תנ"כי. האמת, שמספיק לשמוע את קולו הצלול של שגב פותח את השיר בשמו הפרטי של אלעזרי: "יונתן", ומשתהה מעט על השם, כדי להצטמרר מרוב קונוטציות וכאב.

משהו בשירים של פרויקט גיבורים מחזיר אותנו לפואמות של פעם. מבעד למקרה הפרטי כאילו מהדהד שם מין "אנחנו" חדש שמזכיר את ה"אנחנו" של שירי ראשית המדינה נוסח שיר "הרעות" שכתב המשורר חיים גורי בעקבות מלחמת העצמאות ואפילו את "מגש הכסף" האלתרמני.

בדרך כלל בכתיבת שירה יש שימוש רב בסאבטקסט, אך במקרה של פרויקט גיבורים ניכר שחשוב לשגב שהשירים האלה יכילו את מעשה הגבורה כהווייתו, ללא רמזים או קישוטים. שגב יודע, כמו שכולנו יודעים, כי סיפורי הגבורה שהתגלו מאז 7 באוקטובר הם כל כך עוצמתיים, שהדרך הכי טובה שהם אף פעם לא יעזבו אותנו היא פשוט לשיר אותם כמות שהם.

על פי תפיסתו, אקט של גבורה הוא לא משהו שמסתיים באותו רגע שהגבורה קרתה אלא ברגע שאנחנו נחדול לדבר עליה. הוא מקווה ששיריו יאפשרו לאנשים לעשות את מה שהוא מכנה באחד השירים "לדבר גיבורים". לא רק לדבר על השכול והטראומה אלא גם לנסות לייצר נרטיב של גבורה ואור כי "גיבורים יכולים להציל אותנו שוב ושוב, גם אחרי לכתם".

כל הכנסות ההפצה של השירים בפרויקט יהיו תרומה לתושבי העוטף ונפגעי הקרבות.

בידיים חשופות

מוקדש לזכרו של יונתן אלעזרי

מילים : גלעד שגב

לחן : גלעד שגב וגלעד שמואלי

 

יונתן, יושב בחדר

עם כל החברים שלו

פתאום שומע צעקות

קרב של יריות.

 

הוא יודע זה זמן ללכת,

הגיע הזמן שלו.

 

כמו דוד המלך,

הוא אחז באבן,

טיפס על החומות,

ריחף מעל גגות,

האיר להם את הדרך,

מול היריות,

בידיים חשופות.

 

יונתן,

שומר על הזמן חולף,

משאיר את פעימות הלב,

הוא לא עוזב את החבר,

ואז אומר:

 

אל תפחד אל תירא,

אתה לא לבד.

אל תירא, אל תפחד

שיר סיום

מוזיקה והנצחה צועדות יד ביד לעיתים קרובות. משהו בשירה ובמנגינה נוגע במרחב הרוחני של העקבות שמשאירה הנשמה בעולם הזה. המוזיקאי יוגב גלוסמן התחבר אל התנועה הטבעית לתת במה ליצירות של נופלים אחרי שהגיע לידיו שירו של אלון שמריז ז"ל "אתה כולם". שמריז, שנחטף בידי מחבלי חמאס לעזה ונורה בשוגג בידי כוחות צה"ל, כתב את השיר כשהיה רק בן 18.

גלוסמן הלחין את המילים, ואחרי שקיבל את רשות המשפחה פרסם אותו.

אתה כולם

מילים: אלון שמריז ז"ל

לחן וביצוע: יוגב גלוסמן

 

קשה לחיות למחצה

פעם תיפול ממדרגה

ופעם תעלה על מקפצה

אם תיזרק פעם לאש

ותתפלל לדלי של מים

או תטבע בים גועש

ותחכה לשביב של אור

לפעמים הכול קשה

אין לאן לחזור

 

נדמה שזה משחק

אבל הכול בראש

אם במעמקי שורשיו

או במעלה עץ הברוש

הכול נמצא בכף ידך

צחוקו של הגורל

כשתיעלם יתפללו לשובך

וכשתופיע לראותך איש לא יוכל

 

פעם למעלה פעם למטה

כשאתה פה, אתה שם

אתה עיוור וחירש

אתה עצמך, אתה כולם

 

לחיות עם כולם

לחיות את הרגע

לשבת עם עצמך

להתכנס בייסורים

לבכות על מר גורלך

כי זה מה שיש

שכחת איפה אתה

אתה עמוק בתוך האש