"נורת'נגר אבי", הרומן הראשון ג'יין אוסטן, רומז על מלוא כוחה הספרותי ומעניק מבט אינטימי על יוצרת בתחילה דרכה
"נורת'נגר אבי", הרומן הראשון של הסופרת האנגלייה ג'יין אוסטן, תורגם כעת מחדש לעברית, ומספק הצצה מיוחדת לראשית דרכה של הסופרת הגדולה הזו. הרומן מתאר את מעלליה של קת'רין מורלנד, נערה צעירה שעושה את צעדיה הראשונים בחברה. היא נוסעת להתארח אצל זוג חברים בעיר באת', בעוד קשרי חברות וקשרים רומנטיים יירקמו וייפרמו סביבה. משפט הפתיחה של הרומן מצהיר כי "שום אדם שראה את קת'רין מורלנד בינקותה לא היה מעלה בדעתו שנולדה להיות גיבורת רומן" (עמ' 7), ואכן, ייחודה של גיבורת הספר הזה הוא בהיותה בחורה צעירה, רגילה להפליא, שמתמודדת עם האתגרים היומיומיים של אישה בגילה ובמעמדה – בניית מעמד חברתי, מציאת בן זוג, הבנת הכללים החברתיים שסובבים אותה ויצירת היכרות עם העולם, על צדדיו היפים והמכוערים גם יחד.
כתיבתה של אוסטן ניחנת, כבר ברומן ראשון זה – שפורסם רק לאחר מותה ב־1818 – באותה חדות מושחזת וטון אירוני ונוקב שיאפיינו את כל ספריה. אוסטן לא בוחלת באבחנות ביקורתיות וחריפות כלפי החברה שעליה היא כותבת. כך למשל, בתיאור אמה של הגיבורה, כותבת אוסטן: "לפני שנולדה קתרין כבר היו [לאמה] שלושה בנים, ובמקום למות בעת הולדה בתה – כפי שהיה אפשר לצפות ממנה – המשיכה לחיות, ילדה עוד שישה ילדים, גידלה אותם בעצמה ונהנתה מבריאות מצוינת".
הביקורתיות הממזרית של אוסטן מסתתרת בתוך כתיבתה על נושאים נעימים ויומיומיים לכאורה. אך בדרכה המתוחכמת, היא מצליחה לעצב אבחנות עמוקות ביחס למשמעות של היות אישה במסגרת החברתית הזאת, שבה הנישואים הם אמצעי להישרדות כלכלית וחברתית, ואינם רק מיסוד של אהבה רומנטית.
ברומן זה בוחנת אוסטן לעומק את המתח בין רומנטיקה ופרגמטיות. האם הרוחנית של הקומדיה הרומנטית של ימינו הייתה ציניקנית ורומנטיקנית בעת ובעונה אחת, ובחנה לאורך כל כתיבתה את הקונפליקט המורכב שבין הדימוי הנשגב של האהבה הרומנטית, לבין מימושיה המניפולטיביים והאינטרסנטיים. הקונפליקט המרכזי הזה שבין אשליות רומנטיות ומציאות פרגמטית נבחן באורח אירוני דרך היקסמותה של קת'רין מן הרומנים הגותיים שהיא קוראת בשקיקה. קת'רין, ש"מגיל חמש־עשרה ועד שבע־עשרה התאמנה בחריצות להפוך לגיבורה" (עמ' 10), משליכה מעולם הדמיון הספרותי שלה על מציאות חייה, ורואה תככים ומזימות אפלות שאורבות לה מאחורי כל פינה. אך האפלה הספרותית מוחלפת ברומן של אוסטן על ידי אפלה אנושית אמיתית ביותר, בחשיפת מניעיהם האנוכיים והציניים של בני אדם בעולם. דרך הפער בין הציפיות הספרותיות של דמותה של קת'רין והתבדותן, בונה אוסטן ביקורת מורכבת על פעולתה של הספרות, ועל הז'אנר שבו היא עצמה כותבת – הרומן.
אוסטן, אם כן, מייצרת ברומן זה מעין כתב הגנה לרומנים בכלל, שזכו בזמנה למוניטין רע ביותר: "הבה נניח למבקרים לגנות כאוות נפשם יצירות עתירות דמיון כגון אלה, לחשוק את שיניהם עם פרסומו של כל רומן חדש ולקונן על עולם הספרות הכורע תחת הררי הזבל" (עמ' 37). ואכן, רומן ראשוני זה רומז כבר על מלוא כוחה הספרותי של המחברת המבריקה שלו, ומעניק מבט אינטימי על יוצרת בתחילה דרכה, המתחבטת ביחסה לספרות ולאפשרויות המוליכות־שולל שלה. התרגום החדש והנגיש מצליח להעביר משהו מן החן הלשוני והשנינות של המחברת, ומאפשר חוויית קריאה סוחפת של רומן, שמצליח להיות אותה "יצירה שמתארת את נימי הנפש האנושית, שמפגינה היכרות עמוקה עם טבע האדם ומשרטטת אותו על כל צורותיו, שמפיחה בו חיים בשנינות והומור, ואת כל זה חושפת לעולם בשפה מובחרת" (עמ' 37־38), כפי שאוסטן מאמינה שהרומן יכול להיות.
נורת'נגר אבי, ג'יין אוסטן, תרגום: אינגה מיכאלי, הוצאת תמיר סנדיק ואהבות, 288 עמ'
