עשרים שנה חלפו מאז הוקם פורום תקנה במטרה לטפל בפגיעות מיניות של בעלי סמכות תורנית וחינוכית בציבור הדתי. הפורום מונה כשלושים חברים ממגוון תחומים – רבנים, אנשי חינוך, משפטנים, עובדי סוציאליים ומנהיגים קהילתיים – מכל הרצף הדתי לאומי, וטיפל בפרשיות הסבוכות ביותר במגזר. הפורום הצליח לחולל מהפכה אמיתית בתחום ההתמודדות עם פגיעות מיניות, אך ברבות השנים הצטברה גם ביקורת רבה על התנהלותו.
"פורום תקנה שינה את העולם", קובעת הרבנית מיכל נגן, ראש מכינת צהלי והעומדת יחד עם רחל עזריה, כרמית פיינטוך ונעמה פלסר בראש ארגון "בית דינה" הפועל להשמעת קולם של המתמודדים עם פגיעה מינית. "אך בעוד שלפני עשרים שנה הפעילות שלהם הייתה מהפכנית וחשובה ביותר, הרי שהיום הם משמרים דרכים מיושנות שמזיקות לנו".
נגן מסבירה שהרצון להכחיש פגיעה מינית הוא אדיר – הן אצל נפגעים והן אצל החברה. "החברה שלנו, שנושאת עיניה אל הרבנים והרבניות המובילים את דרכה, טועה לחשוב שפורום תקנה מגן עליה. ציבור שחושב כך הוא רדום ועלול להיות חשוף יותר לפגיעות. הוא לא עוסק בחינוך הבנים שלו בצורה המיטבית, הוא לא מספיק משקיע בהכשרת הרבנים, הוא לא ער לרמזים ולהתנהגויות קצה. הוא לא רגיש לאירועים בתוך הקהילה, וזה גם משום שהוא לא חשוף למידע שנשאר סודי וחתום בחדרי חדרים. וחמור מזה, הוא מבלבל בין רדיפה אחר הפוגע ומניעת התיישנות פשעיו לבין התמקדות בנפגעים ובסיפוק צורכיהם בדרך לשיקום".
בית דינה הוקם כתשובה למדיניות החסרה של פורום תקנה, ונגן מציעה שלושה צעדים שלדעתן צריכים להתקבל שם. "בשלב ראשון, הודיעו לציבור בשקיפות מה אתם עושים ועל מה אתם ממונים, ובמקביל גם מה אתם לא מסוגלים לעשות: למנוע פגיעות בקהילה, במשפחה, בין ילדים ובדייטים. הפורום לא עוסק בחינוך, בהקניית טוהר המידות למנהיגים, ומתמקד בהנהגה הדתית ולא בכל בעלי הסמכות.
"הנקודה השנייה היא שצריך להפסיק להגן על הפוגע דרך ההגנה על משפחתו. פגיעה שהונחה על שולחנו של הפורום צריכה לקבל פרסום. הניחו לשיטות שבהן עבדתם בעבר, הן מזיקות יותר ממה שהן מועילות. מהפכת מי טו שינתה את המציאות בעולם, וגם לחברות הדתיות הסגורות ביותר היא מחלחלת: קולם של הנפגעים נשמע, הסיפורים מחייבים התייחסות ישירה, אי אפשר להתעלם מנוכחותם והקהילות רוצות לתמוך בתהליך השיקום; הבושה עוברת צד. היום בושה להיות פוגע הרבה יותר משזו בושה להיות נפגעת. את המהפך הזה יש לעודד ולקדם, זהו הכלי החשוב ביותר במוגנות. כך הנפגעות מזהות את התקיפה כשהיא מתרחשת ויכולות להתלונן ולעצור אותה מהר יותר, ולקבל עזרה ושיקום באופן מיידי, ולא אחרי שנים ארוכות.
"שלישית, לפורום תקנה יש סמכות אדירה ואמון של הציבור. זהו נכס שהם קנו בדין, ביושרה ובשנים של שירות הציבור באמונה. אני מציעה שייקחו עכשיו את הכוח שבידם ויבזרו סמכויות – שהפורום יכיר בגופים חדשים שיקומו בקהילות וייתנו מענה במקומות שבהם להם אין יכולת לעשות זאת".
✱✱✱
"פורום תקנה קם כי היו פגיעות מיניות בציבור הדתי והיה רושם שמטאטאים אותן מתחת לשולחן", קובע יו"ר פורום תקנה הרב איתן איזמן. בתחילת הדרך חברי הפורום לא קיבלו פניות אלא עסקו בלמידה של הנושא ובעיצוב דרכי הפעולה. כבר בשלב הראשון הבינו המקימים שגוף כזה דורש גיבוי מצד המדינה ושגיבוי כזה אינו מובן מאליו – מדובר בתקדים שעלול להיות מסוכן, שכן זהו גוף שלוקח את החוק לידיים ומשמש כערכאה משפטית. חברי תקנה הלכו יד ביד עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה שהתווה להם את גבולות העשייה שלהם.
עם ייסוד הפורום פנו המקימים לסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה לשעבר, פרופ' ידידיה שטרן, חבר הפורום, שייתן את הזווית המשפטית. "על פניו ראיתי בזה מהלך מבורך שקהילה לוקחת אחריות במקום שהמדינה לא יכולה לעזור", הוא מספר, "אבל היה חשוב מאוד שכל המהלך יהיה עם הממלכה ולטובתה, ולא נגדה, מתוך קבלה מלאה של החוק הישראלי. המשמעות של זה מסובכת במקרה הזה, כי אנחנו מדברים על מעין חלופה לדין הפלילי ודיני העונשין ואף אחד לא רוצה לעשות הפרטה למוסדות האלה. לכן היה חשוב להבהיר שאנחנו עובדים עם המדינה ועוזרים לה במקום שבו נראה שהיא לא יכולה להועיל.
הרב איתן איזמן, יו"ר הפורום: "אנחנו תמיד מבהירים למתלונן או למתלוננת שעדיף לפנות למשטרה, יש להם כלים לחקור ואפשרות להעניש. אבל ברוב המקרים אנשים לא רוצים"
"פניתי ליועמ"ש דאז מני מזוז כדי שיאפשר לנו לפעול, כי יש סעיף בחוק העונשין שאומר שאסור לגוף פרטי ליצור בית דין ולהטיל עיצום על אדם. נפגשנו עם פרקליט המדינה ערן שנדר ועם יואב סגלוביץ', ראש מערך החקירות של המשטרה, ועוד שורה של פרקליטים שמתמחים בהטרדות מיניות. זו הייתה ישיבה לא פשוטה. פורום תקנה מעורר הרבה שאלות משפטיות, אנחנו לא פועלים על פי דיני ראיות, אנחנו לא מאפשרים ייצוג של עורך דין, ההליכים שלנו אינם שקופים, מהלך שלנו יכול לקלקל חקירות שמתנהלות ואנחנו לא ערים להן. אפשר להציג עוד הרבה טענות נגד דרך הפעולה של תקנה, וגם כשקהילה שופטת את עצמה לך תדע אם אין שם חיסול חשבונות פנימי. בסופו של יום, מזוז – בניגוד לדעת אחרים שהסתייגו וברוחב דעת מוערך – הבין שקיימים מצבים שהמכשיר הזה הוא הנכון ביותר לפעולה, בהינתן כללים מסוימים".
האם לא ראוי שבפורום סמי־משפטי כזה ישבו דיינים או משפטנים?
"כדי להבהיר שאנחנו לא חושבים את עצמנו לפורום משפטי, הרכב שגרתי שדן בתיק מונה מספר זוגי של אנשים, בניגוד לבית משפט שם זה מספר אי־זוגי – כדי שתמיד יהיה רוב ומיעוט. זה מסמל שמלכתחילה אנחנו לא רואים את עצמנו כפורום שחורץ דין. בכל הרכב יש איש טיפול, אין דבר כזה בבית משפט, ויושב גם משפטן שאמור להכניס לתהליך שהוא טיפולי וגם בעל משמעות דתית, את ההיבט המקצועי־משפטי. אין כאן יומרה להיות בית משפט וזה לא תחליף לבית משפט. מעניין שעד היום, למיטב ידיעתי, אף אחד לא הגיש תביעת לשון הרע נגד מישהו מהפורום. לשופט יש הגנה אבל חבר פורום חושף את עצמו ברמה הגבוהה ביותר לתביעת נזיקין שיכולה לקחת ממנו את הדירה שלו. הסיכון הזה הוא סוג של תעודת ביטוח מסוימת שאין פה פורום שעושה מעשים שאינם ראויים".

איך במדינה מתוקנת אפשר שיתקיים מוסד בירור תלונות עצמאי? יש לכך תקדימים?
"יש עוד פורומים שפועלים בהקשרים אחרים, למשל בתי דין למשמעת באוניברסיטאות או של ההתאחדות לכדורגל – אין להם כוח מחוק יסוד השפיטה וגם הם באים לקבל אישור מהמדינה כדי לפעול. ובכל זאת פורום תקנה הוא אחר מהם, הראיה היא שיש לו כללים מיוחדים, פה זה הרבה יותר עדין ורגיש ולכן, בצדק, תפרו חליפה מיוחדת של הסדרים שמתפקדת".
שלבי הטיפול בפניות מתחילים בהודעה למזכירות או למי מחברי הפורום. ועדה בת שבעה חברים דנה בשאלה האם הפנייה עונה על הקריטריונים למקרים שבסמכות הפורום לטפל בהם, ואם מוחלט שכן מוקם הרכב שדן בפרטיה. בהרכב יושבים בדרך כלל רב, מחנך, משפטן ואיש מקצוע טיפולי – שני גברים ושתי נשים. ההרכב מזמין את המתלונן לשטוח את דבריו. אם התלונה פלילית היא מועברת לפרקליטות, בלי שמות.
"אם הם רוצים לטפל במקרה בעצמם, מעבירים אליהם את התלונה המלאה", מסביר הרב איזמן. "הבעיה היא שאין להם הרבה מה לעשות, כי ברוב הפעמים הנפגעת מסרבת להגיש תלונה. ואז הפרקליטות מחזירה את המקרה אלינו. בשלב הזה מזמנים את הנילון. זה מאוד לא נעים לשמוע שפורום תקנה מחפש אותך, אבל אנחנו גם נותנים להם מקום להפריך את הסיפור.
"אנחנו תמיד מבהירים למתלונן או למתלוננת שעדיף לפנות למשטרה, יש להם כלים לחקור ואפשרות להעניש. אבל ברוב המקרים אנשים לא רוצים להיחשף ולפנות למשטרה וזו המעלה הגדולה ביותר של פורום תקנה: מלבד חברי ההרכב המטפל אף אחד לא חשוף למידע ושום דבר לא דולף. גם הרכב אחר או חברים אחרים בפורום לא יודעים מהמקרה. הסודיות היא אחד המאפיינים הטובים אבל זו גם המכשלה הגדולה שלנו".
הסיבה שהוחלט שזהות הפוגע תישאר סודית הייתה כפולה: "קודם כול כדי שהנפגעות יהיו רגועות שהן לא ייחשפו וגם כי אנחנו לא עוסקים בנקמה או הענשה אלא, וזה גם המנדט היחיד שקיבלנו מהיועץ, במניעת הפגיעה הבאה – בלי טיפול אף פוגע לא יכול לעצור".
למעשה חברי פורום תקנה משתמשים בשתיקה ובאי־הפרסום של האירועים כמנוף לחץ לגרום לפוגע לקבל על עצמו את ההכרעה שלהם – אולם לא תמיד הטקטיקה הזו מגינה על הקורבן הבא. "כשהנילון מקבל את ההכרעה שלנו אין לנו סמכות להעניש", מודה הרב איזמן. "אנחנו רק יכולים להגיד לו שיפסיק לעסוק בחינוך ושילך לטיפול. אבל אין לנו כוחות לעקוב שהוא לא חוזר למשרד החינוך. לכן אם חלילה הבן־אדם מצפצף עלינו, אנחנו מגיעים למסקנה שהגיע הזמן לפרסם ברבים את הסיפור. למעשה רק מקרים שמגיעים לנקודה הזאת נחשפים לציבור".
אתם משמשים כחוקרים, פרקליטים, שופטים ותליינים. אין מערכת שעובדת ככה.
"באנו להגן על הציבור מפוגעים בעלי מרות וסמכות. אין כאן מערכת משפט שלֵמה – אנחנו מנסים למנוע את הפגיעה הבאה ואנחנו עושים את זה כחוק, לכן אנחנו מגובים במשפטנים שבודקים שלא ניפול היכן שאין לנו מקום וזו גם הסיבה שבהרכב יושבים לא רק משפטנים או דיינים אלא גם אנשי טיפול וקהילה".
הרבנית מלכה פיוטרקובסקי: "היום אני לא אקח אף נפגע לא לתקנה ולא למשטרה ולא לשום מקום מלבד לתקשורת. אין דרך יותר עדינה לטפל בדברים האלה, כי בסוף כוח משחית"
ניגוד העניינים הוא אחת הסוגיות הכבדות המרחפות מעל פורום תקנה. אתה עומד בראש רשת צביה, שמקרה שקרה תחת כנפיה נידון בפורום לאחרונה.
"את צודקת. בשלב ראשון אם יש מקרה שקשור לרשת צביה, לא יביאו אותו לפניי. בנוסף, גם רשתות גדולות יכולות לטעות. לפני עשר שנים אותו אדם כשל ואמרו לו לעזוב. אבל מי ידע מזה? אני לא ידעתי על זה, קראתי על זה בעיתון כמו כולם. לא ידעתי שפורום תקנה היה מעורב, לא ידעתי שהטילו עליו הגבלות, אבל אני גם לא צריך לדעת הכול. אחרי שהוא עזב, מישהו אחר ברשת צביה העסיק אותו, להגיד שהוא לא ידע אני לא יכול – אבל הוא כנראה לא האמין. אחרי שנים האדם כשל בשנית ואז במקרה כן ישבתי בהרכב שדנו בו, ופרסמנו את שמו. אחר כך הציבור התרעם בצדק על רשת צביה. לכן הוצאתי מכתב הבהרה: זה היה בחוסר ידיעה ואנחנו עושים מה שאפשר כדי שדבר כזה לא יחזור.
"אנחנו בבעיה אמיתית. נגיד שאני רוצה להוציא מישהו ממשרד החינוך אבל אין לי תלונה ביד, איך אפשר לעשות את זה? הסתדרות המורים לא תגן עליו? משרד החינוך יכול סתם לפטר אנשים?
"היה פרסום על מורה מנוף־איילון שפגעה בבנות. אני כמעט קלטתי אותה ברשת צביה, ברגע האחרון אמרו לי לעצור. יש פה גם הרבה סיעתא דשמיא כי לא ידעתי משום דבר, אפילו שדנו במקרה בהרכב לידי. יש מעלה גדולה לדיסקרטיות, ויש גם חיסרון".
✱✱✱
הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, שהייתה ממקימות הפורום, עזבה אותו לאחרונה בביקורת קשה. "בזמנו זו הייתה בשורה אדירה: חבר אנשים שלוקחים אחריות על תופעה עכורה ופועלים על פי משפט, הלכה וידע מקצועי. לקח זמן לעצב את המדיניות והדבר המשמח היה שהמדינה, קרי מערכת המשפט, הבינה שיש צורך בגוף כזה.
"חשבנו שבכוח הציבורי שיש לנו נוכל לגרום לפוגע להבין שיש לו בעיה ולעזור לו בדרכי התיקון, שיקבל טיפול – כי פוגע מינית שלא עובר טיפול לא יכול להפסיק. לכן החלטנו שזה יישאר בסוד ונעבוד מול הפוגע כי רק עבודה כזאת תביא את הפרי שהוא מצד עצמו יפסיק לפגוע ובהיבט הזה גם ראינו הצלחות. אבל כבר מההתחלה ידענו שיש גם נקודות בעיתיות".
פיוטרקובסקי מודה שמלכתחילה חברי פורום תקנה היו מודעים לכשלים המובְנים בשיטה, כמו חוסר האפשרות להזהיר את הנשים שבסביבת הפוגע וחוסר היכולת לאכוף את ההגבלות על הפוגע. "זו בעיה קשה, אבל בשביל שהשיטה תעבוד זה היה רע הכרחי. חרף המכשלות הגענו למסקנה שאין אפשרות אחרת, במיוחד מכיוון שלרוב תלונה במשטרה זו לא אופציה, אם בגלל החשש להיחשף, האתגר בעמידה בדיני הראיות בנושא או התיישנות. הבנו שאנחנו לא מדברים על שור מועד אלא על שור נגח, אז כקהילה או כאשת ציבור את לא יכולה להגיד ידיי לא שפכו את הדם, כשאת יודעת שיש אנשים שייפגעו שוב ושוב אם לא נטפל בהם. ידענו שזה מבנה של הטוב שברע וניסינו לבנות מודל שמתמודד עם כמה שיותר מהבעיות. ישבנו וכתבנו פרוטוקולים מאוד מפורטים להתנהלות והם נשמרו בדקדקנות. במשך שנים ארוכות ובהרבה מאוד מקרים פורום תקנה עשה מלאכה נאמנה וחשובה, מנע פגיעות, הציל משפחות שיכלו להשתקם, והוביל מקרים רבים למקום טוב יותר. הייתי גאה בעבודה שפורום תקנה עשה במודל הזה, אף שהוא לא היה מושלם".

להבנתה, נקודת המפנה הייתה פטירתו של נשיא הפורום וממקימיו – ראש ישיבת הר עציון הרב אהרן ליכטנשטיין. היא ראתה התרופפות בנהלים והתנהלות בעייתית של חלק מנושאי התפקידים בפורום ודרשה כתיבה מחודשת שלהם לנוכח הניסיון שהצטבר והשינויים שעברו, אבל הבעיות נמשכו.
"במשך חמש שנים עוד ניסיתי לתקן. היו בעיות בהתנהלות הערכית וגם זו הפורמלית, המחויבת מעצם התפקיד המורכב והרגיש שלקחנו על עצמנו. ראיתי שחלק מהחברים לא עומדים בהחלטות שהחלטנו, כולל התנהלות לא ראויה שיש בכוחה לפגוע בנפגעות ולהביא לפגיעות נוספות. מה ששבר אותי בסוף היה שהרכב מסוים הוציא 'מכתב כשרות' לפוגע שעניינו נדון בפורום – 'אין כל מניעה מלהעסיק את (הפוגע), ללא כל מגבלה וליהנות מתורתו'. על המכתב היו חתומים חברי ההרכב ומנהלת הפורום. עוד לפני השאלה באיזו חוצפה הוציאו דבר כזה בלי לעבור החלטת מליאה – שנדרשת כיוון שמדובר בצעד שמעולם לא נקטנו בו – לא הבנתי איך הם יודעים שהוא הפסיק לפגוע. ענו לי שהיו המון לחצים וכיוון שעברו שלוש שנים ולא התקבלה עוד תלונה כתבו את המכתב. איך דווקא מי שיודעים כמה נפגעות מתקשות להגיש תלונה, חושבים שזו ראיה שהאדם לא פוגע? לא ידעתי את נפשי. אחרי חיבוטי נפש קשים מאוד פרשתי מהפורום".
איך הם הגיבו לפרישה?
"מלבד חבר אחד אף אחד לא שאל. וגם הוא לא עשה שום דבר עם המידע שנתתי לו. במבט אישי, לפני עשרים שנה הייתי חדורת מוטיבציה להקים את הפורום כדי למזער פגיעות. ואמרתי שאם זו הדרך היחידה להביא את הפוגע להפסיק לפגוע, עם כל הכשלים שלה, אז נעשה את זה. אבל היום אני לא אקח אף נפגע או נפגעת לפורום תקנה – שאין לי אמון בהתנהלות שלו – ולא למשטרה ולא לשום מקום מלבד לתקשורת. אין לי דרך יותר עדינה לטפל בדברים האלה, אף שהייתי רוצה שנוכל לעשות את זה באזמל מנתחים. הגעתי למסקנה הזאת גם בגלל הכשלים הראשוניים של הפורום, וגם כי גיליתי שבסוף כוח משחית".
אז אין חשיבות למערכת המשפט?
"בנושא המסוים של פגיעות מיניות, ההתנהלות המשפטית היא מורכבת בשל הסיבות שהוזכרו, לכן היום אנחנו במצב שבשביל להפסיק את הזוועה הזאת צריך לעשות הכול עד שיתקבל בציבור מצב של מאזן אימה, שאדם יפחד לפגוע כי הוא לא יוכל לבנות על כך שלא תדברי או שלא יאמינו לך. הוא יֵדע שבעוד רגע הסרטון עליו מופץ, שהשם שלו יפורסם, וכדי למנוע את הבושה, הוא יימנע מהפגיעה. זו תפילתי ותקוותי".
לפני כחצי שנה גם הרבנית יהודית שילת, המנהלת של פורום תקנה מאז היווסדו, עזבה. את כיסאה תפסה עו"ד והטוענת הרבנית לילי הורביץ־גץ, שמבקשת להסביר מדוע הפורום נחוץ גם היום.
המציאות השתנתה בהרבה רבדים, הרשתות חברתיות ועידן המי טו הן אולי המגמות החזקות בהקשר הזה. האם יש דברים שגם משתנים בפורום?
"פורום תקנה הוא לא תחליף לרשתות חברתיות ולמי טו. מי שזו הדרך שמתאימה להם פונים לאפיק זה. פורום תקנה עובד, לפחות בשלב ראשון, בדיסקרטיות מול הנפגעות והנפגעים, כשעל פי רוב זו בקשתם. ובזכות הקוד האתי הזה גם הפוגעים מוכנים להגיע לפורום. במקרים מסוימים פורום תקנה משכנע את הפוגע ללכת לטיפול ובמסגרת הטיפול לוותר על חיסיון כדי שהפורום יעקוב אחר התקדמותו, וככל שהסכנה ממנו תחלוף, על פי חוות דעת מקצועית, ניתן יהיה לדון מחדש במגבלות עליו.
"אם הפוגע לא שומר על המגבלות שהוטלו עליו, אין מנוס אלא מלפרסם את שמו כדי להזהיר את הציבור מפניו, וזה מה שקרה לאחרונה. רוב המקרים שמגיעים אל הפורום אינם מתפרסמים, מה שמעיד שרוב הפוגעים מקפידים על המגבלות או עברו תהליך טיפולי".
מה קורה כאשר קיים ניגוד עניינים ומגיעה תלונה שקשורה למוסד של אחד מחברי הפורום? ריכוז גבוה של כוח, בוודאי כשאינו מוגבל בזמן ומתנהל מתחת לרדאר, עלול להשחית.
"כל הרכב שנבחר לטפל בפנייה נבחר בקפידה כדי למנוע ניגוד עניינים ותקלה ומלבד הוועדה המקצועית וההרכב אף חבר בפורום לא מכיר את סיפור התלונה והבדיקה נעשית באופן נקי וללא השפעות חיצוניות. אני יכולה להעיד על כך גם מהזמן הקצר שאני מנהלת את הפורום והספקתי לטפל במספר תלונות ופרסומים, שנעשית פה עבודת קודש".
בהמשך לכך, לא חלו שינויים מרחיקי לכת בהרכב של תקנה, האם אין מקום לרענון השורות?
"עובדתית בשנים האחרונות צורפו לפורום מספר חברים וחברות. ובאמת אחת המשימות שקיבלתי על עצמי ביחד עם ההנהלה והמליאה היא להכניס כוחות חדשים וצעירים, להרחיב את הקשת של כל הגופים של המגזר הדתי".
האם העובדה שחברי תקנה עוסקים דווקא באנשי ציבור לא מגבירה את הצורך בחשיפה של אותם אנשים? רב שפוגע באישה פוגע גם באמון של מי שהלכו אחריו.
"אנחנו לא יכולים לחשוף שמות באופן אוטומטי, כל מקרה נשקל לגופו ולמעשיו. פרסום עלול במקרים רבים למנוע שיתוף פעולה מצד הנפגע, הפוגע או שניהם, ואז אין מי שימנע פגיעות נוספות. בנוסף, צריך שיהיו לפורום הגנות של 'אמת דיברתי' נגד תביעת לשון הרע. הפורום כמובן לוקח סיכון בכל פרסום אבל עומדות לו הגנות ולמי שבא בטענות שכביכול הפורום מסתיר או מחפה חלילה אני מציעה ללכת ללמוד טוב את הסוגיה. פורום תקנה בשום פנים אינו מערכת שנועדה לכבס את הכביסה המלוכלכת בשקט בבית. להפך, הוא עוסק אך ורק במקרים שבלעדיו היו נותרים ללא טיפול וללא תגובה. קל מאוד להגיד 'איך אתם לא מפרסמים' אבל יש כאן דיני נפשות של הנוגעים בדבר ובנוסף אם לפורום אין את כל הראיות אי אפשר לצאת לציבור מחשש לתביעות חמורות. הכול מתנהל מתוך חרדת קודש ובדחילו ורחימו שלא נבוא לידי תקלה".
לאחרונה עלו טענות שהפורום לא התערב לבירור התלונות נגד הרב טאו.
"אחרי שהמשפחה פנתה לפורום היא החליטה להגיש תלונה במשטרה, ברגע הזה אנחנו לקחנו צעד אחורה, זה המקום הנכון לטיפול במקרים ורק כאשר נוצר ואקום ולא מוגשת תלונה, הפורום נכנס. אנחנו מטפלים בכל פוגע ולא משנה מה מעלתו או דרגתו הרוחנית, אם הטיפול היה נשאר בידינו היינו מזמנים את הרב טאו לבירור".
✱✱✱

בנושא הרגיש שבו הפורום עוסק קיים כמובן גם הממד הטיפולי. אורי שרמן הוא עובד סוציאלי, מנהל "אורשינא", המרכז של עלם, לנערים שחוו פגיעות מיניות, והוא מסביר שבדיון על מקומו של פורום תקנה נחוצה גם פרספקטיבה היסטורית. "יש הבדל משמעותי בגישה בין נקודות הזמן השונות בעשרים השנה האחרונות. היחס לשאלת הפומביות השתנה מאוד בכל הממדים. למשל בממד הפלילי, בעבר לנפגעים היה אסור להתראיין אפילו אחרי שהפוגע הורשע. בעקבות מאבקים שונים היום מותר והרבה יותר מקובל להתראיין בפנים גלויות. גם בעולם הטיפולי והקליני יש שינוי עמוק, כמובן שקיימת הגישה שמשתמשת בסודיות ובפרטיות כדי לייצר למטופל מרחב מוגן ובטוח, יש מרכזי טיפול שאפילו לא תמצאי את הכתובת שלהם מתוך רצון לייצר מקסימום סודיות. זה דבר חשוב, אבל היום מבינים שיש כל מיני מענים שנדרשים בטיפול, והם דווקא שמים את הפגיעה בחוץ, מוציאים אותה מהמחשכים, למשל נעזרים לא רק בטיפול פרטני אלא נער שנפגע מגיע גם לטיפול קבוצתי. האמירה היא שהבושה עוברת צד. הפוגע הוא שצריך להסתתר ולהתמודד עם הבושה במעשה שלו".
שרמן מסביר שלפגיעה, בוודאי של אישיות ציבורית, יש השפעה קהילתית גדולה שגם היא זקוקה לריפוי. "לפני שנה, אחרי המקרה של חיים ולדר, פתחנו את אוהל האבל והנחמה, בירושלים. הרגשנו שזו טראומה קולקטיבית והזמנו את כל מי שרוצה לדבר על החוויה שלו להגיע. מאות אנשים הגיעו, בפנים גלויות, ופשוט דיברו על התחושות שלהם, חלק חשפו סיפורים וחלקם הגיעו לתמוך ולהקשיב. ראינו את הצורך העמוק לקבל הכרה חברתית. תופעת הלוואי של סודיות־יתר עלולה לייצר בושה, ולהעביר את המסר שהנפגע נמצא בסכנה. השיח המחודש על המקום של פורום תקנה הוא חלק מהתפתחות החברה שלנו, מההבנה שפגיעה היא רב־ממדית, קוגנטיבית, חברתית, רגשית, והמענה צריך לכלול את כל הממדים האלה".
הרבנית מיכל נגן: "החברה שלנו, שנושאת עיניה אל הרבנים והרבניות המובילים את דרכה, טועה לחשוב שפורום תקנה מגן עליה. ציבור שחושב כך הוא רדום ועלול להיות חשוף יותר לפגיעות"
"תקנה זה פורום פורץ דרך", מדגיש שרמן "ששינה את השיח בציבור הדתי, וזה שכל גדולי הדור ואנשים שמקובלים על כל הקשת יושבים שם זו אמירה שהניחה על השולחן את העובדה שזה קורה אצלנו. העניין חשוב ביותר. ההכרה והתיקוף הם חלק משמעותי בשלבי הריפוי וצריך גם לפתח את האמירה שלהם שהטיפול בפגיעות הוא לא סיפור רק של מערכת המשפט אלא עניין של החברה והקהילה והאנשים הכי חשובים צריכים לעבוד בזה.
"ליוויתי נפגעים שהיה להם מפגש עם הפורום, החוויה של לעמוד מול אנשים כל כך חשובים זו חוויה של תיקון, שמקשיבים לנפגע, שיש לו מקום. הכרה ותיקוף הם המפתח להחלמה גם בפן האישי וגם בפן החברתי. בעבר הפנטזיה הייתה שהפוגע ייתן הכרה אבל היום יודעים שלא פחות חשוב, ולפעמים מה שאפילו יותר מרפא זו הכרה של הקהילה. אז לפורום יש את הכוח המסוים הזה אבל האלמנט החזק של הסוד גם מונע הכרה של הקהילה הקרובה ועלול ליצור מצב הרסני אפילו יותר אם אחרי שהנפגע התלונן הפוגע לא עומד בהגבלות וממשיך להתנהל כמו קודם ולפגוע, זה יוצר מציאות בעייתית של אשמה ותסכול. באופן כללי, דינמיקה של פגיעה היא ניצול של כוח. יש פה תיקון, שהאנשים הכי חזקים עוסקים בזה אבל מצד שני יכול להיות גם שימוש לרעה, חס וחלילה לא בכוונה, כששומרים את הכוח במסגרת לא מיטיבה".
כשנער מגיע למרכז ששרמן מנהל, מבהירים לו אנשי הצוות שהם מחויבים אליו בסודיות אבל שהוא לא מחויב אליהם. הם רואים חשיבות גדולה שתהיה לו עוד דמות לשתף במה שהוא חווה. "בין פומביות לסודיות אי אפשר ללכת רק לכיוון אחד. אני מבין למה ההסתרה עובדת מול הפוגעים אבל הנפגעים עלולים לשחזר את דינמיקת ההסתרה. הפרסום כמובן לא אוטומטי, בכל מקרה צריך לבחון את העניין מבחינה משפטית וערכית.
"חשוב לדעת שכל פתרון בתחום של טראומה מינית הוא חלקי ומורכב ויש לו תופעות לוואי, לכן בעיקר חשוב שהנושא יהיה חשוף לביקורת, שיהיה שקוף ושהחברים בו יקבלו הדרכה והכשרה. אין דרך לפתור את השאלות האלה בקלות, והיחס אליהן נובע גם מפערי הדורות והתפיסות, השקפות עולם שונות, היבטים ערכיים שונים. היושבים בפורום הם עתירי זכויות אבל יש שינוי דורי שקורה שצריך להתייחס אליו".
אחרי שיחות רבות, אינספור מאמרים, סרטונים, שיעורים, עדויות ודעות ששמעתי וקראתי בעניין פורום תקנה אין שורה תחתונה אחת שיכולה להיאמר בנושא. יש כאן נפגעים שללא פורום תקנה לא היו מקבלים מענה ולא היו יכולים לעצור את הפוגע, אנשי ציבור שהולכים באומץ בין הטיפות כדי להציל נפשות ולהביא מזור במקום שאף גוף רשמי לא צלח, לצד סבך של בעיות ומורכבויות שעולות דווקא מאותה עשייה תקדימית שגובלת לעיתים בסכנה. אנחנו רגילים למסרים ברורים, למסקנות חד־משמעיות, אבל כשניגשים לטפל בכאב כל כך עמוק כנראה שהתמונה פחות ברורה.
רק דבר אחד בהיר, אחרי עשרים שנה של פעילות הגיעה שעתו של הציבור לדון שוב בהמשך הדרך לריפוי החברה.